בשבע מהדורה דיגיטלית

עניין אישי והפעם עם דודו סעדה

בן 51, תושב קדומים. נשוי לחגית ואב לשלושה. יו"ר קבוצת העיתון 'בשבע'

רבקי גולדפינגר , ט"ו בתמוז תשע"ח

דודו סעדה
דודו סעדה
צילום: רעות קורנברג - 'ראות טובה'

התחלה/ לפני 51 שנים. השמיני למשפחה של תשעה ילדים בשכונת שיכון ה' בבני ברק.

חדר וחצי/ "גרנו בדירת חדר וחצי וחיינו משקל לשקל. בכיתה א' ההורים קנו את הדירה הסמוכה, וככה חיינו תשעה ילדים בשלושה חדרים והרגשנו בארמון. ישנו כל הילדים בחדר אחד. אני חושב שבגלל זה אנחנו האחים כל כך מחוברים".

תודה/ "כאדם בוגר אני יכול לומר שהילדות הצנועה, החיים בפשטות וההסתפקות במועט בונים נפש בריאה שיודעת להכיר תודה על מה שיש".

אבא/ אליהו (לילו) ז"ל, יליד לוב שעלה ארצה כנער בן 15. "פועל בניין פשוט, עובד כפיים שפרנס משפחה בכבוד. כל מה שעניין אותו היה שלילדים יהיה בגד ללבוש, לחם לאכול ולימודים. ממנו אני לוקח את החריצות ואת המסירות העצומה למשפחה".

אובדן/ לפני 20 שנה נפטר האב בפתאומיות, שלושה ימים בלבד לאחר שיצא לפנסיה. "הוא היה חזן על הבמה, ובאמצע תפילת הלחש חטף דום לב והתמוטט. כוחות ההצלה ניסו להחיות אותו אבל בסוף קבעו את מותו. הוא היה רק בן 65. זה היה שוק נוראי. הגעגוע אליו עד היום לא מרפה".

אמא/ אינס (84), "אין כמוה בעולם", ילידת לוב, עלתה ארצה בגיל 15. "אמא הייתה עקרת בית ודאגה לנו הילדים. כשהיינו חוזרים מבית הספר ידענו לפי הריחות ברחוב מה אמא הכינה לארוחת צהריים. אשת חסד אמיתית עם לב זהב. גרנו ליד מוסד 'אחוזת שרה', אמא תמיד דאגה לפנק את הילדים שם. את האהבה למטבח קיבלתי ממנה".

משפחתיות/ עד גיל 18 גדל בבני ברק. "לא אשכח איך בימי שישי אחר הצהריים האווירה ברחובות התחלפה לרגועה. הרגשנו באוויר את השבת שאוטוטו נכנסת. זה השאיר בי רושם גדול. לידינו בשכונה גרו הסבים והסבתות והדודים במשפחתיות גדולה".

איפה הילד/ "בלידה השלישית אמא ילדה בן. בן בריא ושמנמן. אמא אומרת שהוא היה דומה לי. בבוקר היום השלישי אחות המחלקה אמרה לאמא: 'את עוד צעירה. עוד תלדי הרבה ילדים'. אמא לא הבינה מה האחות רוצה ממנה. רק לאחר נדנודים היא אמרה שהתינוק נפטר".

טראומה/ "זה ברור לאמא שהתינוק שלה, אחי הגדול, נגנב וניתן למשפחות חשוכות ילדים, כמו עוד אלפי ילדים אחרים. עד היום מדובר בפצע חשוף אצלה, שהיא ממש מבקשת מאיתנו שלא נבצע חיפושים אחריו עד שתהיה אחרי מאה ועשרים".

מדריך/ למד בישיבה התיכונית בני עקיבא ברעננה. "תקופה מאוד משמעותית בשבילי". כתלמיד בכיתה י"א חיפשו מדריכים לסניף בני עקיבא בכפר סבא והוא התנדב. שם הכיר את מי שלימים תהפוך לאשתו, חגית.

צבא/ עם סיום התיכון פנה לישיבת ההסדר בשילה. "אחרי שנת לימוד התגייסנו". לאחר מכן המשיך לישיבת הדרום, ובגיל 21, לאחר השירות הראשון, נישא לחברתו חגית, ומאז הם נשואים כבר 30 שנה.

החצי שני/ חגית (50), גננת במקצועה, "חברה שלי מגיל 16 ועד היום. כל ששלי שלה הוא. רעיה מסורה, אמא לתפארת. סבתא צעירה ואוהבת, גננת בחסד ובעיקר החצי המשלים שלי. בלעדיה כל מסלול חיי היה אחרת, ולא בטוח שזה היה לטובה".

הנחת/ שלושה. הבכור אליעד (28) מנהל מחלקת הפצה ב'בשבע', נשוי לליאור ואב לליה המתוקה, אביה בת 25, "גננת מוכשרת", נשואה לאושרי, ואדיר בת 21, לקראת לימודים באוניברסיטת אריאל, נשואה לאייל. "כשאני רואה אותם גדלים זה גורם לי עונג רב".

גן יבנה/ כזוג צעיר גרו במשך שנתיים בישיבה המקצועית בגן יבנה. שם גר ושימש כמדריך, ובמקביל למד הוראה במכללת מורשת יעקב רחובות. "עבדתי בלילה ולמדתי ביום".

באשקובית/ בהמשך קבעו את ביתם ביישוב קדומים שבשומרון. "בהתחלה גרנו באשקובית קטנה. שם נולד הבן הבכור אליעד. שנה אחר כך בנינו בית משלנו, אבל בגלל שלא עמדנו בתשלומי המשכנתא נאלצנו להשכיר את הבית ולעבור לתקופה למעלות".

מעלות/ ניהל את המוסד החינוכי קריית חינוך מעלות. "הקמנו בישיבה מגמת משטרה. חלמנו להכין דור צעיר של שוטרים לעתיד שהם בני תורה. מחשבה שבזמנו לא הייתה מקובלת והתקבלה באהדה".

להר ברכה/ חמש שנים גרו במעלות, עד שנקרא לדגל לניהול ישיבת ההסדר הר ברכה. "לא עניין אותי להתעסק עם חשבונות חשמל ומים, אלא התמקדתי בתוכניות ארוכות טווח לביסוס הישיבה והיישוב".

כאן בונים/ "היו אז רק 34 משפחות בהר ברכה. שאלתי את הרב אליעזר מלמד מה הוא חולם שיהיה המצב בעוד עשור, והוא ענה 'שיהיו 200 משפחות'. אחרי עשור עמדנו על 210 משפחות. היישוב הלך והתפתח".

שילובים/ תוכנית נוספת שקידם בישיבה זכתה לשם 'שילובים'. "דאגנו לבוגרים שלנו ללימודים אקדמיים וסיוע בשכר הלימוד, ובערב ללימודים בבית המדרש. עד היום ישיבות רבות מאמצות את התוכנית".

הרב אליעזר מלמד/ "מורי ורבי, המגדלור שמכוון אותי בחיבור בין שמיים וארץ, בין עולם התורה לעולם המעשה. מנהיג בסדר גודל ובעל חזון, שמלמד אותי להכיל גם את מי שלא חושב כמוני".

ערוץ 7/ במקביל לעבודתו בהר ברכה החל לרכז את פעילות השיווק המסחרי של רדיו ערוץ 7. "באיזשהו שלב הרב זלמן מלמד ביקש ממני להגיע רק לכמה חודשים למשרדים בתל אביב כדי לנסות להתייעל, אבל זה התארך והתארך. הייתה תחושה שהתקשורת בישראל כולה מוטה שמאלה. הרגשנו שאנחנו עושים היסטוריה".

משפט/ מנהלי הרדיו ומפעיליו נשאבו לחקירות, פלישות משטרה ומשפט. "כשאתה נכנס ליחב"ל והדלתות נסגרות עליך ואתה נחקר תחת אזהרה, אתה לא ישן בלילה. מאשימים אותך בהאשמות שאתה לא יודע מאיפה באו. במהלך המשפט היו ימים לא פשוטים בכלל של חוסר שינה וחרדות, ובעיקר חוסר הבנה איך נטפלים למי שעושה טוב".

סוגרים/ "המשפט היה מורט עצבים, בשלב מסוים הבנו שהמצב חסר סיכוי והתחלנו לחשב מסלול מחדש. לא אשכח איך לקחתי עט ונייר וניסחנו את הודעת סגירת הרדיו. הקריין הקריא את ההודעה, וב‑20 באוקטובר 2003 בשעה 17:00 התנתקו השידורים".

בשבע/ יצא לדרך לפני 16 שנה. "עוד לפני סגירת הרדיו זכינו להקים את העיתון. העיתון הארצי הראשון שהחליט להיות בחינם עם יותר ממאה אלף עותקים, מהצפון עד הדרום כולל כל יהודה ושומרון. זו הייתה מהפכת עולם".

להפוך למגזר/ "עד אז היו בעולם הפרסום הציבור הכללי, החרדי, הערבי והרוסי. בנינו מגזר חדש – הדתי-לאומי. היום סופרים אותנו ואנחנו קיימים, מבינים את כוח השוק וההשפעה".

קווים אדומים/ "יש לנו קווים אדומים. לא נפרסם משקה אלכוהולי שמעודד בני נוער לשתות וודקה, לא נעודד מכירת סיגריות, לא הלוואות בשוק האפור, אפילו בשם הלוואות לשכירים. כל דבר שנוגד את הערכים שלנו ייפסל".

להשפיע/ "אנחנו עיתון מאזן ולא מאוזן. העיתון בא לחזק את המגזר בדרך המיוחדת שלו ולהעצים את הערכים של תורה ועבודה, חיבור שמיים וארץ, אהבת תורה ויראת שמיים, אהבת האדם והיחס לאחר".

ברקס לחיים/ לפני תריסר שנים סבל מכאבי ראש חזקים, ולאחר סדרת בדיקות אובחן אצלו גידול בגזע המוח, שישב על עצב הראייה. "אתה חי בעשייה אינטנסיבית ופתאום חוטף ברקס רציני לחיים. אתה עוצר בבום".

מובילים/ 16 שנים אחרי, גיליון 800, "ברוך השם, בשבע השלישי בגודלו בעיתוני סוף השבוע והנפוץ ביותר במגזר. אני גאה לנהל את העיתון מספר 1 בציבור הדתי-לאומי".

מה התכלית/ את הניתוח להסרת הגידול עשה בבית חולים בפריז, צרפת. "נסענו לניתוח ראש והיינו שם כמה שבועות. עד היום אני מטופל בתרופות. אני מרגיש שהשיר 'מה התכלית' של שולי רנד נכתב עליי. 'מה התכלית של זה הכאב, אם לא לנענע לי את הלב, ששקע בתרדמה וזה זמן רב שלא החסיר פעימה'. זה שינה לי המון דברים בחיים".

פרשת השבוע/ אחת לשבוע, ביום שישי, שולח בתפוצה רחבה דבר תורה לפרשה. "לפני כמה שנים באחת השיחות עם ראשי עיתון הארץ נוכחתי לדעת שאין להם מושג בפרשה. קבענו שאשלח משהו וזה התגלגל לעשרה אנשים ומגיע היום למאות ואלפים. דבר תורה קצר עם שיר המבטא את הרעיון המרכזי".

חסד פי שבע/ קבוצת חסד שמנוהלת בווטסאפ ועוזרת לרבים. "חברים בה יותר ממאה ועשרים בכירים מהציונות הדתית. מרגש איך כולם נרתמים לסייע למצוקות של אנשים בשלל נושאים: חינוך, רפואה, בריאות, נישואין ועוד. חסד נטו".

אם זה לא היה המסלול/ "התחלתי את החיים שלי בשדה החינוכי ועוד אחזור לשם באחד הימים. אני מנסה בכל תחום שאני עושה לגעת בעולם החינוך, ועדיין חולם בבוא היום לשוב לחינוך, ואולי לטפל בנוער בסיכון".

במגרש הביתי:

בוקר טוב/ מתעורר בסביבות 7:30. "תפילה בנחת. לימוד יומי קצר, היום מלא בפגישות, סיורים, הכוונת עובדים, דיונים וכתיבת תוכניות עבודה. כמעט בכל ערב מוזמן לאירוע אחד ולפעמים יותר. משתדל לכבד את כולם. ראשון בערב שיעור תורה בבית השרה גילה גמליאל, יום שני שיעור גמרא עם האחים שלי, יום שישי בבוקר שיעור אצלנו בבית. אני איש של לילה, עובד עד מאוחר והולך לישון אחרי חצות, והכי חשוב שאני נהנה מכל רגע בעבודה ומרגיש מחובר לערכים".

דיסק ברכב/ "אם אני לא בשיחת טלפון אני מאזין לחדשות או למוזיקה ישראלית: שירי ארץ ישראל הישנה והטובה בסגנון ארבע אחר הצהריים. בחסידית נהנה, איך לא, מאברהם פריד וישי ריבו הכוכב".

השבת שלי/ "סטרטאפ של הקב"ה. מתנה הכי יפה של 25 שעות ניתוק מהמכשירים הסלולריים והתכנסות הביתה". סעודת שבת בבית משפחת סעדה יכולה לקחת גם ארבע שעות. "זה אוכל, דברי תורה, שיחה משפחתית, הפסקה, המשך ארוחה. כיף גדול. אף פעם אנחנו לא יודעים עם כמה אורחים נסיים את הארוחה".

משאלה/ "שאדע לכבד כל אדם באשר הוא, בלי קשר להשקפת עולמו, אמונתו או אורח חייו".

מאכל אהוב/ "מאכלים חלביים מחוץ לתחום מבחינתי. מתענג על הבישול הבשרי שאשתי מבשלת. אני מלקק את האצבעות בעיקר מהאוכל המסורתי של הטריפוליטאים, שאשתי למדה מאמא שלי לבשל".

דמות מופת/ חנן פורת ז"ל. "כשהייתי חבר מזכירות תקומה הוא צרח עליי שהגיע הזמן להרים את העיניים מקצה הנעליים. הוא ראה את המרחבים, את האופק. זה שינה לי את התפיסה לחיים. להביט על כלל ישראל ברוחב ולא רק בצמצום".

כשאהיה גדול/ "ארצה ליהנות מהמשפחה שלי, להשלים את החסך בשעות איכות עם הילדים, עם נכדים רבים, ולזכות למשפחה גדולה, מאוחדת ושמחה".

לתגובות: rivki@besheva.co.il