משרד החינוך משיב להורי החינוך המיוחד

מחאת הורים נגד הרפורמה בחינוך המיוחד המתקרבת לחקיקה מביאה את משרד החינוך לפרוס את המהלך לפרטיו ולקבוע: נוסיף השקעה בילדים.

שמעון כהן , י"ט בתמוז תשע"ח

מבקשים להרגיע. משרד החינוך
מבקשים להרגיע. משרד החינוך
פלאש 90

במשרד החינוך ערים למחאותיהם של הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים עם קידומה של הרפורמה בחינוך המיוחד לקראת חקיקה, ומבקשים להרגיע: לא רק שהילדים לא ייפגעו אלא שהשקעות נוספות יופנו לאפיק החינוך המיוחד.

במשרד מסבירים כי הרפורמה כולה הוצרכה ממספר טעמים: "תלמידים רבים מוסללים לחינוך המיוחד - ללא הצדקה. תלמידים רבים מהחינוך המיוחד מתגוררים מרחק רב מבתי הספר והגנים הקיימים היום, וכתוצאה מכך הם נמצאים מדי יום שעות רבות בדרכים. היקף הפיקוח על מצב התלמידים נמוך מאד- 35 מפקחים בלבד בכל הארץ.

״המשאבים לא מנוהלים באופן יעיל, והמענה החינוכי לעיתים אינו מותאם לצרכים האישיים של התלמידים (הוספנו 2.5 מיליארד 2015-2018, הכסף לא שיפר את המצב של הילדים ואת המענים, משום שהתקציב לא מנוהל). בתי הספר מתקשים לשלב תלמידים עם צרכים מיוחדים בגלל היעדר משאבים, הדרכה וליווי של המורים. ובנוסף, אין מספיק שקיפות אל מול ההורים".

דוברות המשרד משיבה על שורת שאלות מרכזיות המהוות את העילה המרכזית למחאה:

מה המצב כיום?

245,939 תלמידים, המהווים 11% מכלל מערכת החינוך, הם תלמידים בחינוך המיוחד. לאורך העשור האחרון ישנה מגמת צמיחה משמעותית במספר התלמידים, מה שמחייב התאמה של המערכת וניהול נכון יותר של המשאבים, בראש ובראשונה עבור התלמידים וההורים.

למה צריך רפורמה?

תלמידים והורי החינוך המיוחד נתקלים כיום בקשיים משמעותיים:

1. תלמידים רבים מתגוררים מרחק רב מהמוסד החינוכי, וכתוצאה מכך הם נמצאים שעות רבות בדרכים מדי יום.

2. תלמידים רבים מופנים למסגרות פרטיות, בשל מחסור במסגרות בחינוך הציבורי.

3. תלמידים רבים מדי מוסללים לחינוך המיוחד, ללא הצדקה.

4. היקף הפיקוח על מצב התלמידים דל - 35 מפקחים בלבד בכל הארץ.

5. המשאבים לא מנוהלים באופן מספיק יעיל, והמעטפת החינוכית אינה מותאמת לצרכים האישיים של התלמידים.

6. בתי הספר מתקשים לשלב תלמידים עם צרכים מיוחדים בגלל היעדר משאבים, הדרכה וליווי של המורים

אז מה בעצם אומרת הרפורמה?

1. ההורים יהיו שותפים בבחירת המסגרת לילדיהם, כאשר לכל ילד ברמת תפקוד נמוכה יש זכות לקבל סל שילוב אישי

2. תפעלנה שתי ועדות בבית הספר ועדה רב מקצועית שתדון בעניין מתן תמיכות לתלמידים ברמות תפקוד גבוהות במספר מוגבלויות: לקויות למידה, עיכוב התפתחותי ,עיכוב שפתי , והפרעות התנהגות.

ועדת זכאות ואפיון תדון בעניינם של תלמידים עם מוגבלות ותפקוד מורכבים יותר. בראשה יעמוד נציג מקצועי של משרד החינוך.

3. לכל תלמיד יינתן סל שירותים להם הוא זקוק.

4. נבנה מסגרות וכיתות חדשות בהיקף גדול יותר.

5. נעצים ונחזק את שילוב התלמידים בחינוך הרגיל, במספר מודלים של שילוב.

האם אתם מקצצים בתקציב החינוך המיוחד?

התשובה היא לא. להיפך! תקציב החינוך המיוחד ייגדל בכ-670 מיליון ש״ח לפחות בשנה הקרובה (וזאת בנוסף לתקציב הבינוי עליו אפרט בהמשך), כדי לאפשר שילוב מוצלח של תלמידי החינוך המיוחד.

מה כן? התקציב ינוהל בצורה יעילה, שיוויונית ומקיפה יותר.

אין כל כוונה לגרוע מהמצב הקיים, רק להרחיב ולשפר.

מה ייעשה עם הכסף?

• בנייה של מעל 1,000 כיתות לימוד חדשות, "וחדרי הכלה", במהלך 4 השנים הקרובות ובעלות של 1.2 מיליארד ש"ח.

• הוספת מלווה לכל ילדי הגנים בהסעות.

• הגדלת תקציב השירותים הרפואיים והפרא - רפואיים המוענקים לתלמידים.

• הוספת שעות סיוע וטיפול, הדרכה לצוותים.

• ליווי והכשרת המורים.

• הסדרת תפקיד רכז ההשתלמות בבתי הספר, וביצוע הדרכות מקיפות, כדי לוודא את שילוב התלמידים באופן מלא.

אוקיי, אז למה ישנם קולות שמתנגדים?

"מטבע הדברים, כל שינוי מלווה בסימני שאלה וחששות מהמצב החדש. אנחנו ערים לקולות ההורים, לכן הוכנסו למתווה שורה ארוכה של תיקונים, ואף נפגשנו עימם מספר רב של פעמים. הורים רבים חוששים שהמהלך נועד כדי לחסוך בכסף ובשירותים, אולם בפועל המצב הפוך לחלוטין: אנו מתחייבים ולהמשיך ולהשקיע בחינוך המיוחד, בשירותיו המתקדמים, ובתוספות אישיות עבור כל תלמידה ותלמיד".

טבלת שינויי הרפורמה
צילום: דוברות משרד החינוך

במשרד מחלקים את מהותה של הרפורמה לשלושה נדבכים שונים: הרחבת המענה לשילוב תלמידים בעל צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל, הרחבת המענה בחינוך המיוחד עצמו ושינוי מבני בוועדות זכאות ואפיון.

הנדבך הראשון כולל שינויים במערכת החינוך הרגילה כאשר היעד הוא הרחבת המענים לשילוב תלמידים. מהלך זה מתבצע במספר צעדים:

  • תוספת של כ-240 מיליון ₪ לבתי הספר.

כל בית ספר יוכל לתת יותר: הוראה מתקנת, טיפולים פרא רפואיים – קלינאית תקשורת, ריפוי בעיסוק, טיפול באומנות

  • כ- 80 מיליון ₪ יוקצו לבניה של מרחבי הכלה– על פני 4 שנים

יוקמו מרחבי הכלה בכל בית ספר -במקום יינתנו חלק מהטיפולים, חדר מרגוע, חדר לשיח, לטיפול באמצעות משחק

  • הכשרה מיוחדת של רכז ההשתלבות בכל בית ספר

הרכזים עוברים השתלמות בהיקף של 60 שעות. השנה הכשרנו 2,100 רכזים ובשנה הבאה יוכשרו עוד 1,800 רכזים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים.

רכז ההשתלבות מבטיח את ההכלה המיטבית של התלמיד בבית הספר

  • ממקצעים את חדרי המורים – לעבוד עם תלמידים עם צרכים מיוחדים

במקביל, יוכשרו מורים חדשים במכללות להוראה

  • ליווי מקצועי למורים – לשם התמודדות "בזמן אמת" עם תלמידים

הדרכה מצד פסיכולוגים, יועצים חינוכיים, מתי"א

המטרה: לתת לתלמיד מענה קרוב לבית ולמנוע נסיעות ארוכות

הנדבך השני של הרפורמה מבקשת להרחיב את המענים בתוך החינוך המיוחד. זאת בשורת הצעדים הבאים:

  • מיליארד ואתיים אלף ₪ - לבינוי של מעל 1,000 כיתות לימוד על פני 4 שנים

גם בבתי הספר הרגילים - המטרה: לתת לתלמיד מענה קרוב לבית ולמנוע נסיעות ארוכות

  • עשרות מליוני ₪ למלווה בהסעות לכל ילדי הגנים בחינוך המיוחד
  • עשרות מיליוני ₪ להגדלת התקציב עבור שירותים רפואיים ופרא-רפואיים במסגרת החינוך המוכר שאינו רשמי

הערה: תקציב החינוך המיוחד גדל מ-תשע"ה לתשע"ט מכ- 7.5 מיליארד ₪ לכ- 10.7 מיליארד ₪

עיקרו של הנדבך השלישי ברפורמה נדבך נוגע לשינוי מבני בוועדות זכאות ואפיון. בפרק זה של הרפורמה נקבע כי בראש וועדת הזכאות יעמוד נציג מקצועי של משרד החינוך. זאת על מנת להבטיח שכל תלמיד יקבל את המענה שאליו הוא זקוק, שיינתן שירות איכותי וזמין להורים בדגש על מתן זכות בחירה להורים בכל הנוגע לסוג המסגרת, ועל מנת להבטיח את קידום מדיניות משרד החינוך לעידוד שילוב ילדים עם מוגבלויות בבתי הספר הרגילים.

במשרד מציינים כי זכות הבחירה באשר למסלול בו ילמד הילד היא של ההורה. "הורה יבחר את סוג המסגרת בה ילמד הילד שלו. בדיקת הזכאות תהיה בהתאם לרמת התפקוד של הילד ולא רק בהתאם לסוג המוגבלות ותלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחד יקבלו סל שירותים בהתאם לצרכים המדויקים שלהם".

באשר לסוגיית סל הסיוע לכל תלמיד אומרים במשרד כי "לראשונה – סל אישי לתלמיד עבור כל התלמידים המשולבים ברמת תפקוד נמוכה, ללא תלות בסוג המוגבלות, וזאת בכדי להקל על שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים".

במשרד מציינים כי "עד היום, תלמידים בעלי לקות למידה, הפרעות התנהגות ובעיות רגשיות, לא היו זכאים לסל אישי לתלמיד בחינוך היסודי ובחט"ב גם אם הם היו ברמת תפקוד נמוכה. המשמעות – הם נאלצו לבחור בין כיתת חינוך מיוחד לבין מסלול שילוב ללא סל אישי לתלמיד – מה שהסליל תלמידים רבים למוסדות חינוך מיוחד".

"זו הרפורמה, על צדדיה השונים. נכון, יש צורך בדיוקים והתאמות, אך ללא ספק מדובר בבשורה ובתיקון עוולות של שנים רבות. בקצה, היא תשפר משמעותית את חינוכם של ילדי החינוך המיוחד בישראל, שאת סל השירותים שלהם ואת שילובם בחברה. כמערכת ציבורית עלינו לעשות את מה שנכון, גם אם הוא גורר ביקורת, מתוך ראייה רחבה של הצרכים והאפשרויות לפתרון", מסכמים במשרד החינוך.