ישראל בצמרת פערי שכר נשים מול לגברים

מה הופך את ישראל לאחת המובילות בפערי שכר בין גברים לנשים בעולם המערבי? הגמוניה גברית? ילודה? ואולי נשים פשוט מבקשות שכר נמוך?

שמעון כהן , כ"ב בתמוז תשע"ח

תלוש שכר. אילוסטרציה
תלוש שכר. אילוסטרציה
צילום: istock

לא סביר. יצחקי

פערי השכר בין גברים לנשים בישראל הם מהגבוהים בעולם המערבי (21.8%), הרבה מעל הממוצע (%14.6) של ה-OECD. ביומן ערוץ 7 שוחחנו על הסוגיה עם ד"ר יעל יצחקי, מנכ"לית עמותת נטע - המרכז לפיתוח קריירה.

"זה לגמרי לא מוצדק", אומרת ד"ר יצחקי וכשהיא נשאלת לסיבות שמובילות למציאות הזו היא מסבירה: "זה מתחיל מכך שגברים דורשים שכר גבוה יותר ונשים דורשות שכר נמוך יותר בתחילת הדרך, ובהמשך נוצר פער עצום, אבל זה לא מצדיק את המעסיקים שמקבעים את הפערים הללו. זה שאישה מבקשת פחות לא אומר שמעסיק צריך להפלות בשכר".

ואולי כאשר זו בקשת השכר של האישה אין סיבה שהמעסיק יתנדב לשלם יותר? יצחקי אינה מקבלת את הטיעון ומזכירה כי "יש חוק שאומר שאסור להפלות בשכר וצריך לכבד את החוק. מעבר לזה יש נושא הגינות. זה אולי תמים, אבל בסופו של דבר אישה שביקשה פחות בגלל חוסר מודעות למה שמקבל הגבר שמקביל לה, בסופו של דבר זה יפגע בארגון, כי היא תעזוב או תהיה ממורמרת והכשרת אדם חדש יעלה הרבה יותר מלשלם שכר שווה מלכתחילה".

עוד מוסיפה יצחקי וקובעת כי הפגיעה בשכר נשים היא חלק ממסכת של פגיעות בנשים במקום העבודה והדברים באים לידי ביטוי גם בהטרדות מיניות, בהתעמרות בעבודה, בתרבות ארגונית גברית שמקשה על נשים להתקבל לעבודה ועוד.

לדבריה הבחינה שנערכה במדינות המערב לבחינת העסקת נשים ושכרן, בוחנת מקצוע זהה ושעות עבודה זהות. כאשר נשאלה אם נתוני פערי השכר קשורים גם לעובדה שהאישה הישראלית בוחרת ללדת בהיקף גדול בהרבה משאר מדינות המערב, היא מציינת כי אכן הדבר משפיע על קידום והדבר בא לידי ביטוי גם בשכר.

באשר ליפן, המדינה שבה אחוז פערי השכר בין נשים לגברים הוא הגבוה ביותר (25.9) היא מציינת כי מדובר בחברה שוביניסטית מאוד שבה "נשים מתחתנות הרבה פחות ויולדות הרבה פחות כי נשים שיולדות נאלצות לעזוב את העבודה. זו התרבות שם".

יצחקי מבהירה כי מדובר בתופעה כלל עולמית והמענה לה יבוא באכיפה מוגברת של החוקים הדורשים שוויון בין המינים, " שמנהלים יהיו אחראים לנושא. לא יכול להיות שאדם שאחראי לשכר ולתרבות ארגונית ימשיך בתפקידו כשמתנהלות תופעות כאלה, לא של פערי שכר ולא הטרדות או עוולות אחרות בשוק העבודה". לצד אמירה זו מעירה יצחקי כי גם כאשר נשים הן המנהלות או האחראיות לשכר במקומות עבודה המציאות אינה טובה יותר.