לא לרבנות המתאימה עצמה למודרנה

הרב אברהם גורדימר מגיב בתקיפות למאמרם של שני רבנים מארה"ב המבקרים בחריפות את הרבנות הראשית ואף קוראים לפירוקה.

הרב אברהם גורדימר , כ"ה בתמוז תשע"ח | עודכן: 07:57

הרבנות הראשית. ארכיון
הרבנות הראשית. ארכיון
צילום: פלאש 90

בעיתון "מקור ראשון" הופיע מאמר בשם "רשימות שחורות: כתם שחור על הרבנות" מאת הרבנים האמריקאים מרדכי אנג'ל ואבי וייס.

במאמרם משמיצים שני הרבנים ללא רסן את הרבנות הראשית לישראל, ובעצם קוראים לפירוקה, אך הסיבות המובאות על ידם מבוססות לצערי על "פייק ניוז".

למרות אי הנעימות שבדבר, כמי שמתמצא היטב בנושאים נשוא המאמר של שני הרבנים, אני חייב לכתוב בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, שהמאמר אינו חושף את האמת כפי שהיא. צר לי, אך איני יכול שלא להסיק כי הדברים נכתבו מתוך מחשבה המניחה שבידי הקורא הישראלי אין מידע מספק על מנת לבקר את הכתוב במאמר.

אני מודע לכך שפתחתי במילים קשות, והקורא בודאי תמה על כך, שכן בישראל נוהגים לבקר את הרבנות הראשית השכם והערב, ברם, כאן המצב שונה. שני הרבנים כותבי המאמר מבקרים את הרבנות מבתיהם הנוחים מעבר לים האטלנטי, כשהם מגלים טפח ומכסים טפחיים. אשתדל להלן להשלים את החסר, הן במתן רקע כללי למאמרם, והן תוך התייחסות לטענות קונקרטיות המופיעות בו.

תחילה יש להבין את הרקע למאמר. על הקוראים לדעת שאין זו הפעם הראשונה ששני הרבנים מתקיפים את הרה"ר לישראל וכן את ארגון הגג הפרו-ישראלי של רבני ארה"ב האורתודוקסיים (ארגון ה- RCA). לפני מספר שנים מצא לנכון הרב אבי וייס לשתף את העולם הלא יהודי בתלונותיו כנגד הרבנות הראשית על כך שהיססה לקבל מכתב בו הוא מעיד על גיורו של אדם, וזאת כשפרסם מאמר שכותרתו "רסן את הרבנות הראשית בישראל" בעתון האנטי ישראלי ה"ניו יורק טיימס".

מעבר ל"חילול השם" שנגרם בפרסום התקפה נגד הרבנות בתקשורת הלא יהודית, המאמר העיד קבל עם ועדה שלרב וייס טענות הנובעות ממניעים אישיים כלפי הרבנים הראשיים ושהביקורת אינה אובייקטיבית.

מדוע היססה הרבנות הראשית להכיר במכתבו של הרב וייס? זאת לא גילה הרב במאמרו, אך אנו נסביר זאת. הרבנים וייס ואנג'ל הם מייסדי תנועת "האורתודוקסיה הפתוחה", תנועה שערכה שינויים במסורה היהודית המקובלת זה אלפי שנים: התנועה תומכת בנישואין חד מיניים, שינתה את התנאים לגיור, ומסמיכה נשים לרבנות נגד פסק מפורש של גדולי הפוסקים האורתודוקסיים (ביניהם אורתודוקסים מודרניים) בארה"ב.

הRCA וכן כל הארגונים הידועים האחרים של רבני ארה"ב האורתודוקסיים אינם מכירים במוסמכי ישיבת "חובבי תורה" שייסדה האורתודוקסיה הפתוחה והרב וייס. הם רואים בישיבה סטייה מהאורתודוקסיה ומגדירים את התנועה כזרם לא אורתודוקסי ואף ניאו-קונסרבטיבי. וכל כך למה? מספר מוסמכים של ישיבת חובבי תורה אינם מאמינים כי התורה ניתנה בהר סיני ואף כתבו זאת בגלוי.

חלקם מקבלים בהבנה נשואי תערובת עם נוכרים, ומעורבים בפעילות הנוגדת את התורה כדוגמת מתן אפשרות למקהלת נשים לא יהודיות לשיר שירי כנסייה באולם בית הכנסת ביארצייט של מרטין לותר קינג. חלק מצוות הישיבה היה מעורב בקביעות ופסיקות מאד בעייתיות כדוגמת הקביעה שמה שמסופר בתורה על האבות, יציאת מצרים ועוד לא קרה באמת, העלאת נשים לקריאה בתורה בתפילה רגילה של שבת (לא תפילת נשים), קריאת התקיעות על ידי אישה ואף מתן אפשרות לאשה לשמש כשליח צבור לסליחות ועוד כהנה וכהנה. מה שלא נכתב במאמר הוא שמספר התלמידים בישיבת חובבי תורה הולך וקטן. יש רק 5 תלמידים במחזור לקבלת סמיכה לרבנות השנה, וגם המעט האלו מתקשים להתקבל בבתי כנסת מן השורה, אם בכלל.

הרב אנג'ל מצדד בגיור ללא קבלת עול מצוות לכתחילה, למרות שזה מרכיב מחייב וחיוני בתהליך הגיור לפי הפוסקים המובהקים המקובלים על כלל ישראל, כולל הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, רב משה פיינשטיין ועוד. הרב אנג'ל מתקיף את הרה"ר וה- RCA במשך שני העשורים האחרונים בשל דרישתם לקבלת עול מצוות כתנאי לגיור. בשלב מסוים הוא והרב וייס עזבו את ה -RCA לייסד ארגון רבנים משלהם, ה- RFI הכולל בתוכו גברים ונשים המכונים "רבנים" ואשר נוסד כדי לתת לכל רב לגייר לפי אמות מידה משלו. הרב אנג'ל אף כתב שנשים נשואות אינן מחויבות בכיסוי ראש וזאת בנוסף לעוד קביעות בעייתיות וקונטרברסליות שונות.

נציין אירוע שארע לא מזמן: רב שהוסמך על ידי ישיבת חובבי תורה הזמין רבה רפורמית להיות שליח ציבור לקבלת שבת בבית הכנסת שלו ותמך בפרהסיה בנישואין חד מיניים. זו אינה התנהגות על פי ההלכה.

ברי כי לשני הרבנים ולתנועה שהקימו החופש לפסוק ולכתוב לפי רצונם, ולהקים מוסד וארגון כאוות נפשם, אבל אין להם את הזכות לדרוש שהרה"ר תכיר בהם ובנעשה על ידם כאורתודוקסיה מן השורה.

אין ספק כי לרבנים אנג'ל ווייס מפריעה העובדה שהרבנות וארגון הגג האורתודוקסי אינם מכירים בסמיכה לרבנות המוענקת על ידם. הם מתוסכלים מסטנדרט הגיור של הרבנות הראשית וה- RCA הנשען על הדרישות המסורתיות של פוסקי הדור בעניין הגיור, אשר פוסלים את הסטנדרטים החדשים של שני הרבנים האמריקאים הדורשים אוטונומיה רבנית (קרי -הפקרות) בנושא הגיור, ושהרבנות הראשית לישראל תכיר בהחלטות שלהם כבעלות תוקף הלכתי.

חשוב לציין כי בשנים האחרונות החליטו הרבנים אנג'ל ווייס על דעת עצמם להסוות את טיב התנועה שלהם ובחרו לקרוא גם לה בשם "אורתודוקסיה מודרנית" בניסיון לבלבל את הציבור, ולא היא.

"אורתודוקסיה פתוחה" שונה במהותה מאורתודוקסיה מודרנית, הדוגלת בשמירת ההלכה קלה כבחמורה. ניתן לקרוא את דבריו של הרב וייס ואת ההסבר שלו להקמת הזרם החדש והנהגותיו השונות במניפסט שהוא עצמו פרסם, בו הכריז על ייסוד זרם שהוא עצמו מכנה האורתודוקסיה הפתוחה, וכן במאמרים אחרים שפרסם על הנהגותיו הזמינים לכל המתעניין באינטרנט בשפה האנגלית.

לאחר שסקרנו את הרקע ההכרחי להבנת הסוגיה, ואשר כאמור לא זכה להתייחסות ראויה במאמר של הרבנים וייס אנג'ל , ברצוני להתייחס למספר נקודות קונקרטיות המועלות במאמרם:

1) שני הרבנים טוענים כי הרבנות זורעת מחלוקת, זנחה את המנדט שלה להשכנת שלום, והרחיקה אנשים הודות לסטנדרטים הבלתי מתפשרים שלה.

להלן העובדות כפי שהן: הרבנות לא שינתה את הסטנדרט. הרבנים שלמדו אצל הרבנים אנג'ל ווייס הם אלו שסטו מהסטנדרט המקובל, והשאירו את הרבנות ללא אפשרות אחרת מאשר למנוע הכרה בפסקי הלכה שלהם ושל הדומים להם.

קבלת מצוות וגיור בידי רב שאין עוררין על מעמדו האורתודוקסי תמיד היו תנאי הכרחי להכרה בגיור ומובנים מאליהם. הרה"ר מחוייבת לשמירה על הסטנדרט המקובל מימים ימימה. הרה"ר אינה אמורה ואינה יכולה לשמש ארגון משכין שלום ומפשר כאשר מדובר בנושאים חמורים כל כך כמו גיור ומעמד אישי, תוך ויתור על סטנדרטים הלכתיים מקובלים. תפקידה של הרבנות הוא לבצע בקרת איכות על ההליכים ההלכתיים תוך שמירת איכות גבוהה, וכשיש מי שקורה תגר על איכות זו, איש לא יכול לבוא בטענות אל הרבנות העומדת על דרישות האיכות המקובלות אצלה. את הטענות יש להפנות לאלו המנסים לשנות את ההלכה המקובלת מדורי דורות.

2) שני הרבנים טוענים לקיום "רשימה שחורה" של רבנים שאינם מוכרים על ידי הרה"ר.

להלן העובדות כהוויתן: כפי שהוכח אין ספור פעמים, אין "רשימה שחורה" כזו. זו האשמת שווא שהפיץ רב בשם שאול פרבר מארגון עתי"ם הנלחם ברה"ר מזה זמן רב. הרב פרבר "החליט" כי העובדה שהרבנות סירבה להכיר באישורים שניתנו על ידי רבנים שונים בנוגע למעמד אישי הוא בשל קיומה של "רשימה שחורה" כביכול. אלא שאישורים אלו לא הוכרו על ידי הרבנות הראשית מטעמים אחרים לגמרי: חלק מהחותמים על אישורים אלו היו רבנים רפורמים וקונסרבטיבים, חלק אחר הלכו לעולמם בטרם נחתמו המסמכים (כך התברר), חלק מהאישורים נעדרו חתימה כלשהי, ועוד. בפועל, אין "רשימה שחורה" ומדובר בהשמצה גרידא.

מחובתה של הרבנות לפקח ולבצע את בקרת האיכות על הליכי הנישואין, הגירושין והגיור, וברי כי כאשר היא באה במגע עם רבנים שהיא אינה סומכת על הסטנדרט ההלכתי שלהם, או שיש לה סיבות לפקפק בכישוריהם או אמינותם, עליה לבדוק את הדברים ביסודיות ולא להכיר בסמכותם באופן מיידי. הרבנים אנג'ל ווייס רוצים שכל רב יתקבל על ידי הרבנות הראשית מבלי לעמוד על טיבו. זה מתכון לתוהו ובוהו. מדובר בדרישה פסולה והיא נוגדת את ההלכה.

3) הכותבים טוענים כי העובדה שהרבנות הראשית מקבלת רק גיורים של בתי דין נבחרים בחו"ל מביאה למחלוקת, הורסת את השלום, ומשפיעה בצורה שלילית על מעמד אישי הלכתי. הם קוראים לחברי ה RCA למחות נגד הסכמת הנהלת הארגון לפרוטוקול הרה"ר בנושא.

העובדות: בעבר, המצב של בתי הדין לגיור בארה"ב הזכיר את ה"מערב הפרוע" מהפולקלור האמריקאי. "בתי דין" ללא הכרה וללא כל בקרה פעלו ללא השגחה. חלקם ניסו להערים על המערכת. המצב גבל באנרכיה, ולא פעם נמצא שגיור, נישואין וגירושין נעשו שלא לפי ההלכה עם תוצאות הרסניות כלפי אנשים תמימים שנתנו את אמונם באותם בתי דין שפעלו בניגוד להלכה.

מתוך הצורך להגן על המעמד האישי וה"יוחסין" של הציבור הפונה לבתי הדין, וכדי למנוע סבל מאנשים אשר נזקקו לבתי דין אלו, ואשר צפויים היו לגלות לאחר זמן כי פעולות הגיור, הנישואין והגירושין שנערכו בהם חסרי תוקף, יזמה הרה"ר בישראל תהליך עמוק של התייעצות ובירור עם גדולי פוסקי ההלכה בחו"ל. בסופו של דבר הוכרו רשמית מספר לא מבוטל של בתי דין בחו"ל והובטח לאנשים שטופלו על ידם שההליך שבוצע בבית הדין יוכר על ידי הרה"ר אם הללו יעלו לארץ באחד מן הימים. רשימת בתי הדין המוכרים ידועה ומפורסמת.

זאת הייתה התפתחות נפלאה, ודוגמא נוספת לשיתוף הפעולה המבורך בין הרה"ר לישראל וארגונים אורתודוקסיים בארה"ב רק מי שמתנגד לסטנדרטים זהים ובקרת איכות מתנגד לתהליך הזה. ההתנגדות הזו אומרת דרשני ומעידה כאור השמש על מחויבות רפה לסטנדרטים נאותים שאין עליהם עוררין, ועוד יותר מכך על העדר דאגתם של המתנגדים לאנשים הבאים בפני בית הדין בנושאי מעמד אישי.

4) הרבנים אנג'ל ווייס מבקרים מרה את הסנדרטים המוצבים על ידי הרה"ר ודורשים "מערכת דמוקרטית". הם קוראים לכל יהודי לקום ולדרוש את פירוק הרבנות הנוכחית והצבת רבנות של חמלה ושלום.

ההלכה דורשת סטנדרטים ודייקנות. כולנו רוצים שלום, אבל אין להשיג אותו ללא עמידה איתנה בדרישות ההלכה, במיוחד בדברים חמורים עד מאד כדוגמת אישות וגיור. לית מאן דפליג שעל הרבנות לחמול על צבור המתדיינים בפניו ולהיות ידידותית כלפיו, אבל לא במחיר וויתור על הסטנדרט ההלכתי המחייב

הרבנים אנג'ל ווייס רוצים הלכה ורבנות המסכימה עם דעותיהם ותחושותיהם הסובייקטיביות, המושפעות על ידי תהליכים עכשוויים. אלא שבדיוק כנגד ניסיונות כאלה דיבר הרב סולובייצי'ק בדרשותיו והדברים ידועים.

לסיכום: מלחמתם של שני הרבנים כותבי המאמר אינה מלחמת מצווה, כי אם ההיפך הגמור.

הרב גורדימר הוא חבר הסתדרות הרבנים של ארה"ב וכיהן כחבר בועדה העליונה שלה. הוא יו"ר ארגון הרבנים האורתודוקסים "קואליציה לערכים יהודיים," וחבר בלשכת עו"ד של מדינת ניו יורק.