בשבע מהדורה דיגיטלית

עזה רודפת אחרינו

עפיפוני תבערה ובלוני נפץ נישאים על הרוח הגבית שהענקנו לטרור בבריחתנו מעזה ומציתים אש. מה אפשר לעשות כדי להחזיר את ההרתעה

עמנואל שילה , כ"ט בתמוז תשע"ח | עודכן: 07:49

הפתרון לבעיה הוא ליצור הרתעה כלפי החמאס. שריפה בעוטף עזה
הפתרון לבעיה הוא ליצור הרתעה כלפי החמאס. שריפה בעוטף עזה
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

1

כבר יותר מחודשיים מדינת ישראל וצבא ההגנה לישראל לא מצליחים למצוא פתרון למתקפת טרור העפיפונים והבלונים הבוערים, שהעזתים משלחים בשדות וביערות שלנו.

בעוד ישראל משקיעה תקציבי עתק ומפעילה טכנולוגיה מתקדמת לקראת נטרולו המלא של פרויקט המנהרות ההתקפיות, החמאס מצליח להמציא ולהכניס לזירה את הנשק הפרימיטיבי הבא. ובשונה ממנהרות התקיפה, הפעם גם מדובר באמצעי לוחמה שההשקעה הנדרשת ממפעיליו היא מינימלית. לא מדובר אומנם באיום קיומי, ואפילו הנזק הכלכלי באופן יחסי אינו גדול, אבל די באמצעי המאולתר הזה כדי לשבש את החיים באזורים נרחבים שאליהם מרחפים עפיפוני התבערה ובלוני הנפץ. וכך, במסגרת מין היפוך תפקידים לעומת מה שהיה בתקופת השופט המקראי שמשון והשועלים שלו, הפעם העזתים הם שמשלחים אש בשדות שלנו תוך שימוש באמצעי הפצה מקוריים ומאולתרים.

אין כמו מראות השדות והיערות השרופים כדי לגרום לדכדוך מוראלי בצד שלנו ולתחושת הצלחה מן העבר השני של הגדר. המצב הכלכלי בעזה קשה, רמת החיים בזבל. אבל במקום לדאוג לעצמם, לנטוש את דרך הטרור ולמצות את פוטנציאל הפיתוח של האזור תוך הסתייעות בסיוע בינלאומי נדיב שניתן להם, העזתים עסוקים בלהציק לנו. זהו אופייה העקבי של התנועה הלאומנית של ערביי ארץ ישראל, מתחילת דרכה ועד היום. ההתנגדות וההפרעה להצלחתו ולשגשוגו של הפרויקט הציוני עומדת בראש סדר היום של מנהיגיה, בעוד הדאגה לטובתם ולהצלחתם של בני עמם נדחקת לשוליים.

2

מנהיגינו חוששים להשיב באש על מתקפת הטרור הזאת, גם בגלל חשש מהסלמה והתדרדרות לעוד סיבוב מלחמתי מדמם וחסר תוחלת ברורה, וגם מתוך פחד מפני תגובת מדינות העולם על תגובה "לא פרופורציונית" שתגרום להרוגים רבים אצל האויב. ידינו כבולות, בדיוק כפי שהזהירו לפני 13 שנים מתנגדי הנסיגה מעזה.

עשרה שופטי בג"ץ הכשירו את הפגיעה האנושה בזכויות אדם אלמנטריות של המגורשים מגוש קטיף, תוך שהם מסתמכים על טענת הממשלה שהפגיעה הזאת נעשית לתכלית ראויה של שיפור מצבה המדיני והביטחוני של ישראל בעקבות הנסיגה. מי שעיניו בראשו, דוגמת האלוף (מיל') יעקב עמידרור בתצהירו המפורט שהוגש אז לבג"ץ, ידע לחזות בעוד מועד שהמצב לאחר הנסיגה יהיה גרוע בהרבה. הכול היה צפוי: תפיסת השלטון על ידי חמאס; כמויות הנשק הגדולות שצברו ארגוני הטרור; הרקטות המשודרגות, שמכסות שטח גדול הרבה יותר ויוצרות מאזן איומים מרתיע ומנטרל; הגינוי הבינלאומי לפעולות צבאיות של ישראל, והמשך נשיאתה באחריות למצב ההומניטרי בעזה גם לאחר הנסיגה. תנועת המחאה של המתיישבים ואוהדיהם הכתומים התריעה, זעקה והתחננה שוב ושוב. אבל מובילי המהלך בפוליטיקה ותומכיהם בתקשורת בחרו לעצום עיניים ולאטום אוזניים, ועמם שופטי בג"ץ ששכחו את היומרה שלהם להגן על זכויות הפרט שנרמסות בידי השלטון.

13 שנים לאחר הגירוש, רוב הציבור בישראל יודע עד כמה טעו, הטעו ותעתעו מי שמכרו לו את הנסיגה מעזה והרס ההתיישבות היהודית בה כתרופת פלא לפתרון בעיות מדיניות וביטחוניות. רוב מובילי המהלך נפלטו כבר מזמן מהזירה הציבורית, בין אם מדובר בבכירים פוליטיים כמו אריאל שרון, אהוד אולמרט ושאול מופז, או בבכירי צבא ומשטרה שהובילו את הוצאתו לפועל בתפקידיהם כרמטכ"ל, כמפכ"ל וכמפקד המחוז במשטרה. ועדיין יש מי שמתעקשים לא להודות בטעותם, ומתיימרים גם כעת לדעת כיצד לפתור את בעיותיה המדיניות והביטחוניות של ישראל. הבולטת שביניהם היא ציפי לבני, מי שסייעה אז לשרון לרמוס את תוצאות משאל מתפקדי הליכוד, ועד היום בטוחה שהיא היחידה שיודעת איך להוביל את מדינת ישראל אל המנוחה ואל הנחלה.

3

תוכנית הנסיגה והגירוש נהגתה ותוכננה בחוות השקמים של אריאל שרון, במסגרת קבוצת היוועצות קבועה שכונתה "פורום החווה". בפורום הלא רשמי הזה התקבלו ההחלטות הכי קריטיות באותה תקופה. משום מה לא קמה זעקה על כך שבין היועצים המקצועיים ישבו והשפיעו רבות גם שני בניו של ראש הממשלה, עמרי וגלעד. כי מה שאסור שייעשה על ידי אשתו או בנו של ראש הממשלה נתניהו, היה מותר ואפילו רצוי כשמדובר היה בבני משפחתו של ראש הממשלה שרון.

בלוני הנפץ והתבערה המופרחים מעזה מגיעים בימים אלו עד לחוות השקמים וגורמים בה שרפות ונזקים. בריאיון רדיופוני בעקבות הפגיעה בחווה המשפחתית, קרא גלעד שרון לממשלה לפעול בתקיפות מול הטרור העזתי. "לא יכול להיות שצד אחד של הגדר ירוק וצד אחר שחור", קבל שרון הבן. "יש שם שלטון שנבחר, והוא באופן מאורגן שורף את השטחים שלנו, אז לא נעשה כלום? זה לא גורל וזה בר טיפול". אכן, דברים כדורבנות. אבל אולי מישהו צריך להזכיר לשרון הבן את הפתגם שאומר שאבן שטיפש זרק אל תוך הבאר גם אלף חכמים לא יצליחו להוציאה. זה לא אומר שאי אפשר למצוא שום פתרון למצב. אבל גלעד שרון, שיש מי שטוען בעקביות כי אביו החליט על ההתנתקות בעיקר כדי להצילו מפני משפט פלילי, הוא האחרון שיכול להטיף בעניין.

4

כבר הוכח שטרור העפיפונים והבלונים אינו עממי ואינו יוזמה ספונטנית של ילדים משועממים ויצירתיים. מדובר במערכת בנויה היטב שמנוהלת על ידי ארגון החמאס. לכן הפתרון לבעיה הוא ליצור הרתעה כלפי החמאס כדי שישים קץ למתקפה שהוא עצמו יזם ומפעיל.

יש דרכים רבות ושונות ליצור הרתעה. אפשר לשוב אל מדיניות החיסול של בכירים בחמאס, אם מתקפת התבערה תימשך לאחר מועד קרוב שייקבע כאולטימטום. אפשר לחזור למדיניות של מתקפה אווירית שתפגע במבנים מרכזיים ותזרע הרס וחורבן בעזה, בדומה למתקפה שגרמה לחמאס לרצות בהפסקת אש במבצע צוק איתן. אולי אפשר אפילו להשיב לערבים בתגובה מידתית, כפי שהעולם אוהב, ולשלח לעברם עפיפונים ובלונים משלנו. כדי להתגבר על בעיית הרוח שנושבת ממערב למזרח, אפשר לכסות את עזה בעפיפוני תבערה שיישלחו מעל גבי ספינות ישראליות שיתמקמו בים ממערב לעיר. כאשר עפיפוני תבערה ובלוני נפץ משלנו יתעופפו בין בתי עזה וייפלו באלפיהם ברחובותיה, שוועת האזרחים עשויה לכופף את השלטון הטרוריסטי.

אפיק אחר שתמיד נכון ורצוי ללכת בו הוא יצירת הרתעה באמצעות סיפוח זוחל ומחודש של אזורים בחבל עזה שנטשנו לפני 13 שנים. המקום הנכון להתחיל ממנו הוא השטח בצפון הרצועה שבו הוקמו ונהרסו היישובים ניסנית, אלי סיני ודוגית. אפילו יו"ר מפלגת העבודה דאז, עמרם מצנע, לא הבין מדוע שרון התעקש להרוס גם אותם. במקרה הזה הערך ההרתעתי הוא בונוס נוסף על צעד התיישבותי שמתבקש מצד עצמו.

5

כל פתרון למצב בעזה, לטווח הקצר או הארוך, שמיוסד על הבנות בין ישראל לחמאס, חייב להכיל בתוכו גם פתרון לבעיית החללים והנעדרים הישראלים המוחזקים בידי ארגוני המחבלים. צריך להיות ברור שהעזתים לא יזכו לשיפור במצבם בלי החזרת הנעדרים והחללים.

משפחתו של הדר גולדין מובילה קו נבון, אצילי וצודק של התנגדות לשחרור מחבלים בתמורה להשבת גופות הבנים. שלא כפי שנעשה בעבר, משפחת גולדין לא מוכנה שהבאת בנה לקבר ישראל תושג במחיר של תבוסה וכניעה לדרישות החמאס והגברת הסיכון לאזרחי ישראל. כל עוד לא הובאו החללים למנוחת עולמים, לא יסור החשש שבסופו של דבר חזרתם תושג במחיר שאסור לשלמו. גם מתוך חובתנו המוחלטת להרוגים ולבני משפחותיהם, וגם כדי להבטיח שלא ניסחט בעתיד – השבתם היא תנאי הכרחי לכל הטבה שתינתן לערביי עזה ולשלטון הטרור שהמליכו עליהם.

לתגובות: eshilo777@gmail.com