כבוד לבנות

20 מתוך 25 התיכונים המובילים בישראל בהישגים הלימודיים הם תיכונים לבנות בלבד, נתון שחייב לעורר אותנו לשאול כמה שאלות. פרשנות.

שלמה פיוטרקובסקי , ז' באב תשע"ח

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: ISTOCK

משרד החינוך פרסם אתמול (רביעי), ולא בפעם הראשונה, את נתוני ההישגים הלימודיים של בתי הספר התיכוניים בכל רחבי הארץ.

נתון ראשון שמזדקר מיד לכל עין בוחנת הוא העובדה ש- 20 מתוך 25 התיכונים המובילים במדינת ישראל בהישגים לימודיים הם מופרדים מגדרית. למען האמת זה לפחות 20, כי יש שם לפחות עוד 2 בתי ספר כנסייתיים סיכוי גבוה שהם נפרדים אבל לא הצלחתי לברר. 19 מה-20 הם בתי ספר רק לבנות (אולפנות וכנסייתי) ואחד (מקום 19 בארצי) ישיבה תיכונית בר אילן.

הנתונים הללו חייבים לעורר את קברניטי החינוך בישראל, וגם את קברניטי החינוך הדתי בישראל, לשאול את עצמם כמה שאלות:

1. אין בנתונים הללו תשובה לשאלה מה היחס בין הישגים של בנות בחינוך תיכוני נפרד להישגים שלהן בחינוך מעורב, אבל בהחלט שהנתונים הללו מצביעים על נושא שחייבים לחקור היטב. בעולם היו לאורך השנים הרבה חוקרים שניסו לענות על השאלה, ובדרך כלל התשובה היתה שחינוך נפרד מעלה את הישגי הבנות, אבל בארץ, ככל הידוע לי, לא ניתן לה עדיין מענה רציני.

2. אחת הטענות המקובלות היא שהסיבה להצטיינות היא העובדה שמדובר בבתי ספר ממיינים, שממילא מקבלים את התלמידות שמצבן הלימודי והסוציו-אקונומי טוב יותר. אולם, מתברר שבתי ספר חילוניים שנחשבים להישגיים מאוד, ממיינים, וכאלו שמקבלים תלמידים בעיקר משכבות סוציו-אקונומיות גבוהות לא מצליחים להתקרב בטבלת ההישגים לבתי ספר מופרדים מגדרית עם רמת סינון לימודי וחברתי נמוכה בהרבה, כך שעדיין נראה שהמפתח מצוי במידה רבה מאוד דווקא בסוגיית ההפרדה המגדרית.

3. כן, מרבית התיכונים המופרדים לבנות הללו הן אולפנות לבנות דתיות, מה שמעלה מיד את השאלה איפה הבנים. ההישגים של האולפנות מבחינה לימודית גבוהים לאין ערוך, בכל פרמטר, מההישגים של המוסדות המקבילים לבנים. יש כאן גם עניין שקשור לטמפרמנט השונה של בנים ובנות, אבל צריך לבדוק אם אין כאן גם אלמנט תרבותי. אם הסיבה לפער היתה הצטיינות בלימודי קודש - החרשנו, אבל יש סיבות טובות להניח שלמרבה הצער זה לא המצב.

4. כאמור, בטבלה יש ייצוג גבוה, בטח כאשר משווים זאת לשיעור באוכלוסייה, גם לבתי ספר כנסייתיים, המשרתים את המגזר הערבי (לאו דווקא הנוצרי, אגב). האם יש קשר בין מאפיינים דתיים של בית הספר לבין הישגים לימודיים? אני בספק אם זה נושא שנחקר כדבעי עד היום.

5. נחזור לאולפנות, שדי מככבות ברשימה כאמור. שאלה נוספת, חשובה לא פחות, היא לאן הבנות הללו מגיעות? אם הבנות הדתיות כל כך טובות בלימודים, למה זה בא לידי ביטוי מועט מאוד בשנים שאחר כך. קשה לומר שנשים דתיות בולטות במיוחד בהישגים גם בשדות כאלו שבהם הנושא הלימודי הוא מרכזי, כמו בתעשייה הטכנולוגית או באקדמיה. האם החינוך להצטיינות שהבנות הללו בטוח מקבלות (ההישגים לא יכולים להיות מוסברים בלי חינוך משמעותי מאוד להצטיינות) מסתיים בסוף כיתה י"ב? למה?

כל השאלות הללו אינן חדשות כמובן, אולם ככל שחולפות השנים והטבלאות מתייצבות דומה שהצורך לתת עליהן את הדעת ברצינות רק הולך ומתחדד.


לרשימת כל האולפנות לבנות