בשבע מהדורה דיגיטלית

מקובל על כולם

הרב שריה דבליצקי זצ"ל היה בקשר עם חוגי הציונות הדתית ובכל זאת בין הרבבות שליוו את מסע הלוויה היו גם מנהיגי הציבור החרדי

דביר עמר , ז' באב תשע"ח | עודכן: 15:33

חיבור מיוחד עם הרב קוק. הרב שריה דבליצקי זצ"ל
חיבור מיוחד עם הרב קוק. הרב שריה דבליצקי זצ"ל
צילום: דוד זר

"היה צדיק יסוד עולם, אדם קדוש, אדם חכם, אדם שלא הלך בתלם של כולם, אמר את דעתו בלי משוא פנים. בפסקי ההלכה אין לו הבדל בין חכם אשכנזי לחכם ספרדי, ישר ואמיתי.

פעם שמע שאמרתי שהמבטא הספרדי הוא המקורי, אמר לבחור אחד: לך לכיסא רחמים ותדע לך שראש הישיבה שם כתב הוכחות", כך ספד הרב מאיר מאזוז, ראש ישיבת כיסא רחמים בבני ברק, לרב שריה דבליצקי זצ"ל שהלך לעולמו בליל השבת האחרונה.

הרב מאזוז ציין בשיחה עם 'בשבע' את אומץ ליבו של הרב דבליצקי כתלמיד חכם גדול ומקובל בציבור החרדי, שהעז לכתוב מאמר תחת הכותרת "קביעת יום הודיה לאחר מלחמת ששת הימים". "במלחמת ששת הימים כולם אמרו: 'ציונים ציונים ציונים - פסולים'. הוא אמר: לא, ה' עשה לנו נס, אנחנו נתכחש לנס שלו? זה ניסי, זה לא דבר טבעי. הוא הביא ראיות מהחתם סופר ומחכמים אחרים שכשנעשו ניסים לקהילה צריכים לעשות משהו - אפשר לקרוא נשמת כל חי או לא לומר תחנון. צריך לזכור - בלי נס כזה היינו עומדים להתאפס, עומדים ללכת לעולם הבא. צריך אדם לדעת ולהכיר שהניסים נעשו על ידי אנשים שאולי הם לא ראויים, אבל בכל יהודי, בכל חייל, בכל אדם שנלחם על ארץ ישראל יש לו ניצוץ קדושה וצריך לעודד אותו ולברך אותו שיהיה טוב יותר וישר, זה דעתו של הרב שריה עליו השלום וצריכים ללכת בדרכו".

אלפי בני אדם בראשות גדולי ומנהיגי הציבור החרדי, רבנים, דיינים וראשי ישיבות, ובהם הרב חיים קנייבסקי, ראש ישיבת פוניבז' הרב גרשון אדלשטיין וראב"ד העדה החרדית הרב משה שטרנבוך, ליוו השבוע ביום ראשון בבני ברק למנוחות את המקובל הישיש רבי שריה דבליצקי זצ"ל, מגדולי פוסקי ההלכה והמנהג בדור, שהלך לעולמו בליל שבת האחרון והוא בן 93 בהסתלקותו.

הרב דבליצקי הוציא לאור בחייו יותר משישים ספרים במגוון רחב של נושאים. ספריו נפוצו בציבור הדתי והחרדי, והוא נחשב למומחה בתחומי תורת הקבלה, המנהגים, הדקדוק העברי המסורתי, הלכות אבלות ותורת הגר"א. "כוחו הגדול היה בפסיקה ובכתיבה תוך מענה לתנאים של ימינו, יד רב לו בכל ההלכות, מפורים משולש בזמן שזה לא היה הלכה מצויה, נר חנוכה בחדרי מדרגות בבתים משותפים או בשעות שלא כלתה רגל מן השוק ועד הלכות ערב פסח שחל בשבת", אומר הרב יצחק הלוי, רבה של קרני שומרון, אשר היה מקורב לרב. "באחת החוברות שהוציא בשם 'שובע שמחות' על חתונות ושבע ברכות הוא דן במהות פנים חדשות ומציין את כל המנהגים תוך הבאת דעות של חכמי הספרדים, בעיקר הרב עובדיה יוסף והרב בן ציון אבא שאול, שאליו היה מאוד מקורב".

פנים מאירות לכל שואל

המענה לשאלות היה תוך הארת פנים מיוחדת לכל שואל. "היו לו פנים מאירות מאוד מאוד והוא קיבל כל אדם בסבר פנים יפות. הרב דבליצקי גילה סובלנות כלפי כל צורת שאלה וידע שהחוגים שלנו שונים מהחוגים החרדיים, והתייחס לכל אחד כפי הכבוד וההערכה. לעיתים היה מדבר אלינו בגוף שלישי למרות שאנחנו קטנים ממנו בכמה עשרות שנים".

הרב הלוי מספר כי חלק מהשאלות נגעו גם בהלכות פיקוח נפש של חיילים: "לפני כ‑32 שנים נחטפו בחורים מהישיבה שלנו, רחמים אלשיך ויוסי פינק. לא ידענו מה המצב איתם, אם הם בחיים או שהם נהרגו. צה"ל התקשר אלינו לישיבה כדי להכין את ראש הישיבה הרב שמואל הבר כי ייתכן מאוד שיצטרכו להקפיץ אותו בשבת לקריה בתל אביב כדי לזהות את התמונות שלהם. לא היו לנו כתפיים מספיק רחבות לפסוק, אז התקשרתי לרב שריה. הוא אישר לנו, ובמקביל ביקש להעביר שיחה כדי לעודד את הבחורים".

מהביקור המיוחד שזכו לו תלמידי ישיבת ההסדר בקרני שומרון, זוכר הרב הלוי סיפור שמבטא את אישיותו של הרב: "היינו במבנה ישן בלי שירותים, והתלמידים השתמשו בשירותי בית הספר הסמוך. הרב ראה זאת, וכשחזר לביתו הוא שלח לי מכתב שבו אמר שהוא מפנה את תשומת ליבי למה שכתב המשנה ברורה, שלא טוב שאין שירותים ליד בית הכנסת והדבר גורם למכשלה גדולה - אנשים ניגשים לתפילה כשהם לא נקיים או עוברים על בל תשקצון, וצריכים לעשות משהו בנידון. הרב שריה חי את ההלכה בלי נתק. אם כתוב במשנה ברורה, אז גם אם לא נעים והוא אורח, הוא ירצה להעיר את תשומת ליבנו לנקודה חשובה וקריטית שאולי מעכבת את התפילה".

הרב דבליצקי נולד בריגה שבלטביה. בשנת תרצ"ד עלתה משפחתו לארץ והתיישבה בתל אביב. בהיותו נער עברה משפחתו לירושלים, שם החל ללמוד בישיבת קמניץ ובישיבת חברון. כתושב שכונת שערי חסד נקשר במיוחד לרב יעקב משה חרל"פ.

"דיברתי איתו על מנהג מסוים. הרב התעניין ושאל אותי: מה עושים אצלכם בישיבת מרכז הרב? אמרתי לו: עושים כך וכך. ענה לי הרב: זה מתאים, כי כך אני זוכר שהרב חרל"פ היה עושה", מספר הרב ינון ויסמן מישיבת מרכז הרב. גם למרן הרב קוק זצ"ל היה לו חיבור מיוחד. אביו, רבי בצלאל יעקב, היה מקורב לרב קוק בעת שהתגורר בבויסק. גילוי נאות: בשנות לימודיי בישיבת מרכז הרב הגיע לאוזניי השמועה על אחד מגדולי הרבנים החרדים שמעריץ את הרב קוק. אזרתי אומץ והרמתי טלפון לרב, את התשובה אני לא אשכח עד היום: הרב קוק היה גאון גדול וצדיק גדול.

באוטובוס מהחופה

כבר בצעירותו למד הרב דבליצקי אצל מקובלים בני עדות המזרח בירושלים: הרב מרדכי שרעבי, הרב עובדיה הדאיה והרב מרדכי עטיה. בהיותו כבן עשרים נישא לבתו של הרב חיים עוזר ינובסקי, רב אגודת הכורמים. תחילה התגורר בתל אביב, ולאחר מכן עבר לרמת גן. שם החל להתקרב למרן בעל החזון איש זצ"ל ונהג לצעוד לביתו מדי בוקר כדי להתפלל עמו תפילת שחרית כוותיקין. בהמשך אף עבר להתגורר בבני ברק ונהיה לאחד מתלמידיו הקרובים. על תפילת שחרית כוותיקין הקפיד הרב דבליצקי כל ימי חייו, ובשנת תשי"ז אף ייסד בביתו מניין קבוע.

את תפילותיו היה עושה עם כוונות האר"י, אך למרות זאת לא רצה להטריח את הציבור. "שמונה עשרה של שחרית היה מתפלל יותר מהר משמונה עשרה של ערבית, כי בערבית לא חיכו לו בסוף, בשמונה עשרה של שחרית כן חיכו לו", מספר הרב ינון ויסמן. "בסוכות ההלל היה לוקח הרבה זמן בגלל שהיה מנענע לאט עם הכוונות, וגם בגלל שנענע פעמיים כמנהג אשכנז וכמנהג המקובלים. והיה קורא מדף שכתב את כוונת האר"י". ויסמן הקפיד להתפלל אצל הרב בקביעות במשך שנים, "בשלב מסוים ההורים שלי עברו למקום מרוחק יותר. מאז הרב היה תמיד מזמין אותי אחרי התפילה. 'יש לך דרך ארוכה מבלי לשתות? תבוא אליי לקידוש', הוא היה אומר".

היחס האישי שקיבל מהרב בא לידי ביטוי בכך שהוא אף נענה להזמנה לחתונתו, למרות שלא הרבה לנסוע ובפרט חרף גילו הלא צעיר. "כשהזמנתי אותו הוא בצניעותו אמר לי שלא צריך לתת לו שום כיבוד. ביום החתונה עצמה מצאנו לו טרמפ בהלוך, אבל בחזור אחרי החופה אבא שלי הציע לו מונית מירושלים לבני ברק. הוא לא הסכים בשום פנים ואופן, וביקש שייקחו אותו לתחנה מרכזית לקו 400. הוא חס על כספם של אנשים ולא החזיק כלום מעצמו".

לתגובות: Dvir794@gmail.com