בוטלו נישואיה של מסורבת הגט

בית דין פרטי התיר אישה שהיתה עגונה 9 שנים, באמצעות ביטול קידושיה, על סמך העובדה כי אחד מעדי הקידושין היה פדופיל מורשע.

ערוץ 7 , י"ב באב תשע"ח

אושרת מול הרבנים
אושרת מול הרבנים
צילום: עצמי

ביום חמישי האחרון, בלב שכונה חרדית בירושלים, התכנס הרכב מיוחד של תלמידי חכמים אשר התיר את אושרת בן חיים מנישואיה לבעלה שרון בן חיים - סרבן גט במשך 9 שנים. בכך אף התיר את הילד אשר היא נושאת ברחמה.

תיק בן חיים התפרסם כאשר סרבן הגט ממקום שבתו בניו ג'רזי בארה"ב, עתר לבג"צ בבקשה לפסול את פסק הדין של בית הדין בחיפה המטיל עליו הרחקות דרבנו תם, בכלל זה איסור לקבור אותו בקבר ישראל. בג"צ קבע כי מלבד שלילת קבורה, יש לבית הדין הסמכות להטלת ההרחקות הללו.

אך גם זה היה לא הועיל, וסרבן הגט המשיך לעגן את אשתו. בית הדין בחיפה - לאחר שלוש וחצי שנים של המתנה לפסק דין - דחה את בקשת האישה לביטול נישואיה על סמך היות אחד העדים פדופיל טרם היותו עד הקידושין, וסירב לתת נימוקים להחלטתו, גם בניגוד לשתי הוראות מפורשות של בית הדין הגדול.

עתה, בית הדין בראשות הרב דניאל שפרבר והרב מיכאל אברהם אשר כתב את עיקר פסק הדין ותלמיד חכם שלישי שלא היה מעוניין בחשיפת זהותו, קבע כי האישה פנויה והוולד הנושאת ברחמה אינו ממזר.

פסק הדין מתבסס על העובדה כי החשוד על העריות נחשב "רשע" ורשע פסול לעדות, בכלל זה עדות קידושין ולפי דעת רב הפוסקים במקרים בהם יש עיגון וחשש ממזרות, יש לקבל את הדעות הסוברות כי ניתן לבטל את הקידושין.

עו"ד בתיה כהנא דרור, מנהלת ארגון "מבוי סתום" ויוזמת ההרכב המיוחד, המייצגת את האישה, מסרה: "האישה בהריון וצריכה ללדת בזמן הקרוב, והיה חשוב שהילד לא יוולד למציאות הלכתית הפוסלת את עצם קיומו, בבית הדין הגדול התמהמהו בקביעה האם בכלל ניתן לערער על החלטת בית הדין האזורי חיפה שקבעה כי אין לבטל את נישואיי הזוג בן חיים, והעובדה כי לא ניתנו נימוקים אף הקשתה עלינו להגיע לערעור בזכות. ואכן במקום שבית הדין הממלכתי נכשל, בית דין פרטי מילא את מקומו".

הרב פרופ' שפרבר, אב בית הדין, מסר "אין אנו רואים את עצמנו כחכמים יותר מן הדיינים המכובדים שבבתי הדין הרבניים. אנו מסתמכים על אותו שולחן ערוך, על אותם נושאי כליו ועל כתביהם ותשובותיהם של אותם גדולי הדורות. לא הסתרנו את נימוקי פסקי הדין שלנו, והם עומדים לרשות הציבור לעיון ולביקורת. בוודאי תימצא בהם נקודות מסוימות שבהן ניתן היה להחמיר ובכך לערער על מסקנותינו, ואולם אין זו דרכה של ההלכה ומגמתה בעניין התרת עגונות כידוע היטב לכל''.

הרב מיכאל אברהם שכתב את פסק הדין ציין כי מדובר באישה אומללה שבעלה מעגן אותה במשך שנים. "בית הדין הרבני כדרכו בקודש גרר רגליים, ולמרות שהיה ברור גם לו שהאישה חוששת שתעבור את גיל הפריון ולמרות שהיתה על הכף גם בעיית ממזרות (שהם עצמם גרמו) ולמרות שהיה מוצא הלכתי מתבקש (עד קידושין שהוא פדופיל מורשע). לשמחתי עוד שני תלמידי חכמים מובהקים הסכימו להצטרף לפסק הדין, ועשינו יחד את מה שההלכה מאפשרת ובעצם מחייבת. אני מתבייש שמערכת בתי הדין מהווה את פניה הציבוריות של ההלכה, ושמח על הזכות שהיתה לי לתרום מעט לתיקון המצב ולחייה של אושרת".