לדבריו, גם כשתגיע התוכנית האמריקאית, היא תהיה בעיקר כלכלית. האקבי
לדבריו, גם כשתגיע התוכנית האמריקאית, היא תהיה בעיקר כלכלית. האקביצילום: אמיר כהן, רויטרס

מייק האקבי, מושל ארקנסו לשעבר, לא מחזיק בשום תפקיד רשמי בממשל האמריקני, אך למרות זאת הוא נחשב לאחד האנשים בעלי ההשפעה על נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. בתו של האקבי, אגב, היא דוברת הבית הלבן.

האקבי ביקר השבוע בישראל יחד עם אנתוני סקראמוצ'י שהיה מנהל התקשורת של ממשל טראמפ. שניהם הגיעו, בין היתר, לסיור בשומרון יחד עם ראש המועצה יוסי דגן, והעבירו מסר חד וברור: ארצות הברית אינה עוצרת או מעכבת בנייה בהתיישבות.

האקבי הסביר כי "יהודה ושומרון זה חבל ארץ שיש לו שורשים של יותר מ‑3,000 שנים. אבסורד לדבר על האזור הזה כשטח כבוש. אפשר לדבר על השטח כשטח תפוס, על ידי בעלי השטח זה אלפי שנים, בזכות אבותיהם". ואם באבסורד עסקינן, בעוד הממשלה כאן מסבירה שמשיקולים מדיניים יש צורך לעצור בנייה או לפנות בתים, הנה מה שאומר בנושא אחד האנשים הקרובים ביותר לנשיא ארצות הברית: "אני מאמין שלא צריך להיות פינוי יישובים, משום שזה מהלך דורסני. בעבר, כאשר נמסרה אדמה לפלשתינים תמורת שלום – לא היה שלום והמצב רק החמיר. גוש קטיף הוא דוגמה מצוינת למה שקורה כאשר הישראלים נוטשים את המקומות שיש להם זכויות מלאות בהם במחשבה שזה יסייע בקידום השלום. תסתכלו על עזה, שהפכה לאזור מסוכן ביותר לא רק לישראלים אלא גם לתושבי הרצועה עצמם. הכוונה המדינית כאן הייתה אולי חיובית, אבל התוצאות שלא נלקחו בחשבון היו הרסניות".

לכל רואי השחורות שחוששים מתוכנית המאה של הנשיא טראמפ לקידום השלום בין ישראל והפלשתינים, זו שעדיין נמצאת עמוק בשלב התכנון ורחוק מפרסום לציבור, יש להאקבי תשובה. "זו תוכנית שתתבסס יותר על עניינים כלכליים. כשהייתי פה בעבר, ראיתי יהודים וערבים עובדים ביחד זה לצד זה, לא הייתה איבה ויריבות כפי שאנשים מסוימים מנסים לצייר. כשאנשים חזקים כלכלית ויש להם פרנסה, יש גם בתים יפים, חינוך טוב. התקשורת מביאה רק את הצד הצבאי של הסיפור. התוכנית כאן היא קודם כול כלכלית, כי ישראל הוכיחה שוב ושוב שהיא תגן על זכויותיהם של אנשים, פרט לאלו שרוצים בהשמדתה ובהרג ילדיה".

אנתוני סקראמוצ'י אישר את מה שכבר נכתב בטור הזה בעבר בשם גורמים אמריקניים בכירים. הוא סיפר שעד כמה שידוע לו (בכל זאת, הוא כיהן רק כשבועיים בתפקיד, אבל נותר מקורב לטראמפ כפי שהיה לפני כן), לא היו דיונים שעסקו בהאטת בנייה או בכלל בהתערבות בבנייה ביו"ש. "זה כלל לא היה על השולחן. ההנהגה בוושינגטון פועלת באופן פרקטי ומאמינה בצמיחה של ישראל".

אז בפעם הבאה שתשמעו על תוכנית בנייה שאינה מאושרת "מסיבות מדיניות", וההסבר הראשון שיעלה לכם בראש הוא הגבלה אמריקנית, או שראש הממשלה ואנשיו ירמזו לכך, אל תיקחו זאת כמובן מאליו. יכול להיות שבשלב מסוים האמריקנים ביקשו להוריד פרופיל בנושא הבנייה, אך במצב העניינים הנוכחי, כשג'ייסון גרינבלט מביע זעם על חמאס והרשות הפלשתינית בטוויטר שלו כמעט באופן יומיומי, ובשיחות סגורות אומר דברים חריפים יותר, לא נראה שיש הגבלה אמיתית על ישראל מצד הממשל האמריקני. הממשל עסוק במרבית הזמן בעניינים גדולים ומשמעותיים הרבה יותר לארצות הברית מאשר התערבות בבנייה בגבעת המטוס בירושלים.

מנחם בציון

יש נקודות שבהן ארצות הברית מעבירה מסר בלי לדבר הרבה. ניחום האבלים של השגריר האמריקני בישראל, דיוויד פרידמן, אצל משפחתו של יותם עובדיה הי"ד שנרצח בפיגוע באדם, היה היסטוריה בהתהוותה.

זה הביקור הראשון הרשמי הראשון אי פעם של שגריר אמריקני במה שנקרא עד לא מזמן בפי הממשל "שטח כבוש". היו ביקורים אישיים, אך הם תמיד הוגדרו כלא רשמיים. היו גם ביקורים אחרים מעבר לקו הירוק, ברמאללה, אבל הם תמיד לוו בקונסול האמריקני שפועל מול הפלשתינים והוגדרו כביקורים בשטחי הרשות. בלי הרבה רעש, דיוויד פרידמן פשוט קבע עובדות בשטח. הוא בא להשתתף באבלה הכבד של המשפחה שאיבדה את יקירה, ובאבלו של היישוב שספג מכה מאגרוף הטרור.

גורם מדיני ישראלי אומר שמשמעותו של הביקור חשובה לאין ערוך. "הביקורת והמתקפה מצד הרשות הפלשתינית הראו שנגעו להם בנקודה רגישה. הרי הם היו יכולים להתעלם מהנושא, כבר היו ביקורים מסוג זה. אבל הם בחרו להפוך את זה לעניין מרכזי, והאמריקנים לא ממש מתכוונים להתנצל בפניהם. הביקור הזה יוצר שינוי בתודעה שאט אט מחלחל לאן שצריך".

גם התגובה של ג'ייסון גרינבלט לביקורת הפלשתינית על ביקור הניחומים מלמדת עד כמה פרו-ישראלית הרוח שמנשבת מהבית הלבן. גרינבלט אמר כי "הרשות הפלשתינית בחרה, ולא במפתיע, שלא לגנות את הרצח הנורא של יותם. במקום זאת היא גינתה את השגריר פרידמן על שהביע את תנחומיו של הנשיא טראמפ, וניסה להביא נחמה לאלמנתו של יותם, לילדיו ולהורים שבנם היחיד נרצח בדם קר על ידי טרוריסט. לביקור של השגריר פרידמן לא היה קשר לפוליטיקה".

גרינבלט העביר הלאה, למעשה, את דעת שולחיו. הם לא הבינו על מה יצא הקצף הפלשתיני. מבחינתם כל מעשה של השגריר האמריקני הוא לגיטימי, במיוחד לנוכח העובדה שמדובר באדם שיש לו קו פתוח אל הנשיא, וייתכן שאף הודיע מראש על ביקור התנחומים וקיבל עידוד מהבית הלבן.

התוכנית תקועה במזרח ירושלים

תוכנית השלום של הממשל האמריקני ממשיכה להיתקל במהמורות מן הצד הערבי. אחרי שהאמריקנים כבר קיבלו אור ירוק מירדן, סעודיה ומצרים שיסייעו ללחוץ על הפלשתינים להגיע לשולחן המשא ומתן, מתרבים הדיווחים שהמדינות המתונות עושות סיבוב פרסה.

במסע הדילוגים האחרון של ג'ייסון גרינבלט וג'ארד קושנר הם שמעו ממנהיגי סעודיה, ירדן ומצרים כי הן לא יתמכו בתוכנית המאה של ארצות הברית לחידוש המגעים בין ישראל לפלשתינים – אם לא תהיה בה התייחסות קונקרטית למזרח ירושלים ולקשר של האזור לפלשתינים. לדברי המנהיגים, שהיה נשמע שתיאמו את העמדה ביניהם, כפי שהייתה הצהרה בנוגע לירושלים כבירת ישראל, יש צורך ליצור זיקה גם לפלשתינים באזור מזרח העיר.

מדובר בעמדה חדשה ובתנאי חדש שהאמריקנים לא שמעו או לקחו בחשבון. כשהנשיא טראמפ העביר את המסר שירושלים היא בירת ישראל, ואילו מעמדה בין ישראל לפלשתינים יתברר בדיונים על הסדר הקבע, הפלשתינים רתחו. עכשיו הם מצאו את הדרך להחזיר: הם הציבו תנאי כדי לחזור לשיחות, אבל תנאי מהסוג שמדינות ערב לא יוכלו שלא להעביר הלאה ולהציג לאמריקנים. ארצות הברית אינה מעוניינת לצאת בהצהרות לגבי מזרח ירושלים, בוודאי שלא לגבי שייכותה לרשות הפלשתינית.

כך עוד תקווה אמריקנית להביא לקידום של המגעים המדיניים הגיעה לדרך ללא מוצא. אבל ארצות הברית עוד לא אמרה נואש: היא מתכוונת לנסות לקדם הסדר אזורי על גבם של הפלשתינים, ולהפעיל את הכוח דווקא על השכנות המתונות של ישראל ועל מדינות המפרץ. עם זאת, בממשל מבינים היטב שמה שהיה אמור לדרוש רק חודשים אחדים של שכנוע, יכול להימשך זמן ארוך הרבה יותר לאור ההתפתחות האחרונה.

מי הדליף את הדיל?

חוק הלאום ממשיך לרבוץ בכותרות התקשורת, שהזדעזעה השבוע מחשיפת הדיל בין המפלגות החרדיות לראש הממשלה. על פי פרסומים הן תמכו בחוק הלאום בתמורה לפשרות משמעותית בחוק הגיוס העתידי. שתי שאלות עיקריות עולות מהפרסום הזה. הראשונה קשורה לעיתוי: האם מי שדאג להדליף את המידע ולהוציא שיחה סגורה של ח"כ משה גפני, ניסה במעשה זה להרוס את ההסכמות? השנייה נוגעת למצב הפנימי של המפלגות החרדיות.

נענה לפי הסדר. אין ספק שמישהו ניסה לחבל בהסכמות כדי לפגוע הן בלגיטימיות של חוק הלאום והן בלגיטימיות של פשרות סביב חוק הגיוס. מי שניסה לחבל לא עבד בצורה מתוחכמת מבחינה פוליטית. היה או לא היה דיל, את החרדים הביקורת הזאת לא מעניינת. את נתניהו מעניינת שמירת הקואליציה והחרדים בתוכה. מפלגת כולנו תעשה בסופו של דבר את מה שלא יגרום להקדמת הבחירות, וגם אביגדור ליברמן יישר קו ויתפשר. לא ברור כיצד יוזם ההדלפה לא הבין את כל זה.

זה מה שמביא אותנו לענות לשאלה השנייה: גורמים חרדיים בטוחים שההדלפה באה מבפנים, אולי אפילו מתוך מפלגתו של גפני, דגל התורה. בעבר דובר לא מעט על הפילוג הפנים-חרדי, אך בכל עת משבר החרדים הוכיחו שהם יכולים להתגבר עליו. כעת הוא נעשה מוחשי מאוד, ובדגל התורה לא חוששים להעלות אפשרות של ניתוק מיהדות התורה ופיצול במחנה החרדי.

למרבה האירוניה, דווקא הדיל הזה, על חוק הגיוס, הוא דבק שיכול לחבר בין המפלגות החרדיות. יש בתוך המפלגות מחלוקת גדולה על החוק ועל הרעש שנעשה סביבו. יש מי שטוענים שמדובר בייהרג ואל יעבור, אולם הרוב הדומם של המחוקקים סבור אחרת, מתוך חשיבה פרגמטית ועניינית. מדובר בחוק שהציבור החרדי יכול להתמודד איתו, בוודאי שלא באיזה שמד כפי שמנסים לצייר חבר כנסת או שניים.

אנשי נתניהו מסתכלים מהצד ורושמים הערות. הם רואים את מצבה של ש"ס בסקרים, הם רואים את הקרע ההולך וגדל בתוך סיעת יהדות התורה המאוחדת – ומגישים הערכות לנתניהו, שמחשב עד כמה שותפות עתידית עם החרדים תשתלם לו.

במפלגות החרדיות מבינים, אבל כנראה לא מצליחים להפנים, שהם צריכים להיות בדיוק במצב ההפוך. הם צריכים שנתניהו ירצה אותם ראשונים בתוך הממשלה הבאה. כמות ההישגים הציבוריים שלהם למען שולחיהם עצומה בממשלה הזאת. בינתיים, לעומת זאת, הם עושים הכול כדי שמי שירכיב את הממשלה הבאה יסתכל מסביב ויחפש את כל השותפים האחרים, לפני שיפנה אליהם. עם מפלגה שלא תמיד אג'נדה אחת בצידה, והיא למעשה אוסף של פוליטיקאים שחוברו בידי גדולי הדור וסך חלקיו קטן מכוחו של כל אחד ואחד בנפרד – לא משתלם כרגע להיכנס לשותפות.

לתגובות: [email protected]