עם התנ"ך מתנתק מהתנ"ך?

מהימים בהם ראש הממשלה ושר הביטחון עסקו בתנ"ך כחלק משגרת יומם, הגענו לימי שפל בלימוד תנ"ך בחברה הישראלית. למה? האם אפשר לתקן?

שמעון כהן , כ"ז באב תשע"ח

מתנתקים
מתנתקים
צילום: ערוץ 7



טוען....

לימוד התנ"ך נדחק בחברה הישראלית לקרן זווית ולא רק במגזר שאינו שומר מצוות.

מי שמבקש להתמודד עם המציאות הזו ואולי גם להחזיר את התנ"ך לקדמת הבמה הוא מכון שכטר למדעי היהדות. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם נשיא המכון, פרופ' דורון בר.

באשר לסיבות שהובילו לשינוי הגישה בישראל כלפי התנ"ך והמרחק שנוצר מספר הספרים, אומר פרופ' בר: "המקצוע הזה עבר בשבעים שנות המדינה שינוי מאוד גדול. בשנות אחרי קום המדינה למדו ועסקו בתנ"ך וטיילו לאורו במקומות שונים. במשך השנים התנ"ך הפך להיות ספר מגזרי סקטוריאלי המזוהה עם דת. אם נסתכל בצורה פתוחה יותר הדבר יחולל שינוי ויביא ליותר התעניינות", הוא משוכנע.

לדבריו "התנ"ך הפך מזוהה עם אידאולוגיה מסוימת ויש אנשים שלא רוצים לעסוק באידאולוגיה. התנ"ך הוא מרתק ויש בו הכול. יש שרואים בו ספר מקודש, יש שרואים בו ספר היסטורי או ספר שירה ופילוסופיה. אנחנו במכון מאפשרים לחברה הישראלית ללמוד אותו כל אחד בדרך שלו ובזווית שלו. אנחנו מקווים שהדבר יחזיר את התנ"ך לקדמת הבמה".

עוד מוסיף פרופ' בר ומעיר כי "אחת הבעיות החמורות הן מה שקורה במערכת החינוך. חסרים מאוד מורים לתנ"ך ואחת המטרות שלנו היא להכשיר מורים משכילים יותר, רחבי דעת יותר, שמבינים שהתנ"ך הוא לא רק טקסט אלא גם כלי לעיצוב הזהות היהודית שלנו כישראלים שחיים כאן".

ואולי, שאלנו, הציבור פחות חושש מהתנ"ך כמייצג אג'נדה, אלא יותר חושש מהזהות היהודית שממנה, אולי יש להודות, הא מנסה להתנער, ופרשת 'חוק הלאום' מעידה על כך? "אני לא חושב כך. אפשר להסתכל על הספר הזה בכל מיני דרכים. נכון שבשנים האחרונות יש את עניין ההדתה, וחלק מהציבור רואה בתנ"ך חלק מהמגמה הזו. אני טוען שהתנ"ך שייך לכולנו ואגב, גם לכל בני הדתות שרואים בו ספר מקודש. לגיטימי לראות איך הוא רלוונטי לימינו".

דוגמא לרלוונטיות הזו מוצא פרופ' בר בחלק שנטל בפרויקט 929, כאשר קיבל את משימה לכתוב על ספר עזרא ונחמיה. "מה הקשר בין עזרא ונחמיה לירושלים של היום? כולם זוכרים שבשיבת ציון ובנית המקדש יש אכזבה אצל העם כי בית המקדש השני היה צנוע יותר מהראשון והעניין הזה מאוד מעניין, מה חשוב יותר, הפאר הצניעות, החיצוני או התוכן, ומצאתי בכך הקבלה לקברו של הרצל. חקרתי את העלאת עצמותיו של הרצל, והיה ויכוח באותם ימים אם לבנות מעליו מונומנט או להסתפק בקבר פשוט וצנוע. בסופו של דבר הפתרון הוא המצבה השחורה והפשוטה שעל קברו. המסקנה היא שבספר התנך יש את הכול והוא מאוד משמעותי עבורנו כישראלים במדינת ישראל של 2018".

ועם כל זאת שאלנו איך קרה שבימי ראשית המדינה בן גוריון, יגאל ידין ובהמשך משה דיין ואחרים עסקו רבות בחקר התנ"ך והפעילות לאורו, בעוד ההנהגה של היום מסתפקת בחוג לתנ"ך פעם בחודש. "יכול להיות שהדבר קשור לזהות הישראלית המתגבשת לאחר קום המדינה. מצאו אז בספר התנ"ך את המשמעות שמאחדת בין כל העולים החדשים, מפולין או מצפון אפריקה, לוותיקים ולמנהיגים לגבש זהות כישראלים וכיהודים. יכול להיות שבמשך השנים התאחדנו והשארנו מאחור את ספר התנ"ך וחשבנו שהוא פחות משמעותי לגבינו. זו טעות. אנחנו חייבים את ספר התנ"ך, שהוא מאוד משמעותי עבורנו וחייב לחזור לקדמת הבמה. מערכת החינוך חייבת לעשות רפורמה ולהראות לילדים שהספר רלוונטי עבורם".

ואולי, שאלנו, לא נכון כלל להתייחס לשאלת העניין שמגלים או לא מגלים בני נוער ותלמידים, שהרי אלה גם לא מתעניינים כיום בלימודי היסטוריה ותחומים נוספים בשל ריבוי העיסוקים והגירויים שמחוץ לעולם הלימוד? "היום יש הרבה דרכים רלוונטיות להציג את הדברים בצורה יפה וויזואלית, בסרטים, תוכנות ואפליקציות. אפשר לשבות את לב הילדים. כילד הספר הצית את הדמיון שלי. הדברים עניינו אותי בצורה בלתי רגילה וזו המשימה של המורים שלנו. זה מה שאנחנו עושים במכון עם המורים שלנו".

עוד נשאל פרופ' בר אם כחלק מהמגמה לבטל את תיוגו של התנ"ך כמשויך למגזר מסוים ולתפיסה פוליטית וחברתית מסוימת מתרחק המכון מלהציב בשורת המרצים שלו גם אישים מהמגזר הדתי או החרדי. בר משיב בשלילה מוחלטת ואומר: "את מכון שכטר מאפיינת הפתיחות הרבה והפלורליזם וההבנה שלנו שאפשר לעסוק בטקסטים החשובים האלה של היהדות מתוך פתיחתם לכולם. כל אחד יכול לפתוח את הטקסט כפי שהוא מבין אותו ולהעביר אותו הלאה לתלמידים על פי תפיסתו".

ומה באשר לאפשרות שרב חרדי יהיה גם הוא מרצה לתנ"ך במכון? "הדבר אפשרי בהחלט. אפשר למצוא בסגל ההוראה ובתלמידים מגוון רחב של זהויות ישראליות, מגיעים אלינו סטודנטים ומרצים מגוונים שונים של דתיות, אורתודוקסים וחילוניים, אנשים מאמינים יותר ופחות וזה יופיו של העיסוק בטקסטים הללו של היהדות".