הכול התחיל מקריאה בשו"ת 'יחווה דעת' בתקופת הישיבה. אלירן מלכה
הכול התחיל מקריאה בשו"ת 'יחווה דעת' בתקופת הישיבה. אלירן מלכהצילום: הדס פרוש, פלאש 90

אם מחפשים את הזווית האישית של אלירן מלכה בתוך היצירה האחרונה שלו, הסרט 'הבלתי רשמיים' שמספר על הקמת ש"ס, לא קשה למצוא אותה.

הסיפור האישי שלו דומה לסיפורם של רבים בציונות הדתית. הוא יליד נהריה, בן להורים דתיים מזרחיים שממוקמים ב"קו התפר בין הדתיות הלאומית לש"ס", כלשונו. כמו רבים מהבנים למשפחות מהסוג הזה, מלכה עבר מסלול חינוך ציוני-דתי לחלוטין. מדרשיית נעם בפרדס חנה, ישיבת מעלה גלבוע, שירות צבאי, חתונה. בשנות העשרים שלו החל להתחבר מחדש למזרחיות. במקביל למד בבית הספר לקולנוע 'מעלה'. חלפו כמה שנים עד שהבשיל אצלו הרעיון לעלילת הסרט, עוד כמה שנים לכתיבה וצילום, והנה לנו כל הסיפור הפוליטי-תרבותי של הדור.

אפשר לספר כך, בשטחיות, את סיפורו של 'הבלתי רשמיים' ואת סיפורו של מלכה עצמו. אבל העובדה שהסרט מצליח לחבר לסיפורה של ש"ס בימיה הראשונים גם כאלה שחיים בעולם רחוק ממנה, מוכיחה שמדובר בהרבה יותר מזה.

הכול החל משו"ת 'יחווה דעת', סדרת ספריו של הרב עובדיה יוסף, שהתגלגל לידיו בשנות לימודיו בישיבה. העיון בספר יצר חיבור עמוק לתורתו של הרב, שהוביל להתעניינות בדמותו ובעולמה של ש"ס. אריה דרעי, לעומת זאת, אינו חלק מרכזי בסיפור ו"הוא גם לא מופיע בסרט", כפי שמצהיר מלכה, הצהרה שיהיו שיחלקו עליה. 'הבלתי רשמיים' היה במקור רעיון לסדרה שתעסוק בחייו של הרב עובדיה, רעיון שלא צלח והפך לסרט שמגולל את סיפור הקמת המפלגה. אבל ש"ס כמפלגה פחות דיברה אל מלכה, שמעולם לא הצביע עבורה. מה שמשך אותו הוא התנועה החברתית והרוחנית.

"אני זוכר בגיל עשרים, כשהתחלתי ללמוד את הספר של הרב עובדיה, פתאום קלטתי שבמשך שנים ניזונתי מדימוי שלו כרב חשוך. כשעיינתי בספר, גיליתי מהפכן חברתי אמיתי", הוא מספר. דמותו של הרב עובדיה לא נמצאת רק ברקע של 'הבלתי רשמיים', אלא גם שימשה השראה לדמות מהיצירה הראשונה שפרצה את הדרך המקצועית עבור מלכה, הסדרה 'שבאבניקים'. מדובר בגדליה, הצדיק של החבורה. "גדליה מייצג בצורה קיצונית את בחור הישיבה שמוקף בספרים. ראיתי בו את ארון הספרים היהודי. התכונה הראשונה שלו היא היכולת לצטט מקורות, ובמובן הזה הוא קצת דומה לרב עובדיה".

הפיתוי הראשוני בשיחה עם מלכה על הסרט החדש הוא לבקש ממנו התייחסות למתיחות בין-מגזרית ופערים עדתיים. אל דאגה, עוד נעשה זאת בהמשך, אבל מבחינתו, מדובר בכלל בסיפור רוחני ודתי. "הסיבה שש"ס הצליחה לחולל שינוי ארוך-טווח, במקום שתנועות מחאה קודמות לא הצליחו, היא שהיא לא ביססה את עצמה רק על מה לא בסדר ואיך פגעו בנו. המוטו שלה, כבר מההתחלה, היה להחזיר עטרה ליושנה", אומר מלכה. "הרב עובדיה היה מרבה להשתמש בביטוי הזה, עוד הרבה לפני שהמילה ש"ס הוזכרה. חלק מרכזי מהבשורה שלה היה הקמה חיובית של מסורת שהייתה ונכחדה, ולכן היא יותר הצליחה. היא לא נלחמה רק על התקציב שחסר לה. בשנים הראשונות שלה, ש"ס עסקה גם בהדפסת ספרי פוסקים מעיראק ומרוקו שלא הודפסו עד אז ונותרו בכתבי יד. זו הייתה תנועת תחייה מזרחית, שהייתה חיובית יותר מאשר שלילית. מקימי ש"ס אמרו לעצמם, פעם היינו מדהימים, אנחנו צריכים לחזור לזה".

"הרב שלי הוא הקמע של הסרט"

החיבור האישי של מלכה לפרי יצירתו אינו מוטל בספק, אבל הסרט איננו מגדיר אותו. מלכה ממש לא מתכוון להתיישב על משבצת המזרחי (המזרחיות שלו היא מזרחיות דתית), גם לא המזרחי-דתי (הוא גם מחובר מאוד לברסלב), גם לא המזרחי-הדתי-לאומי-שהתחבר-למזרחיות-והיום-יש-לו-איזה-חיבור-לש"ס (כי אם זה כל כך מסובך, עדיף לא להגדיר וזהו). חזותו החיצונית היא דתית-לאומית, אבל הוא מסרב להגדיר את עצמו ככזה. "היום הטייטל מכניס אותך לתלם, באיזה תלם אני. אף פעם לא הכנסתי את עצמי לתלם אחד. לא כי אני איזה מהפכן, אלא כי לא הרגשתי בנוח".

והטייטל 'דתי', אליו אתה כן מוכן להיכנס?

"זה כן. אני אדם דתי".

עד כמה הרוח הדתית קשורה ליצירה?

"היא חייבת להיות. אתה כותב תמיד מעצמך, תמיד מהעולם הפנימי שלך. זה לא אומר שזו חייבת להיות יצירה דתית. גם אם תעשה סרט על שלושה כלבים ביפן שמחפשים את עצמם, עדיין יהיו בו דמויות רוחניות מאוד. גם את הסיפור של ש"ס היה אפשר לספר מהזווית הפוליטית, עם צילומים במסדרונות הכנסת וכל זה. בחרנו ללכת דרך סיפור של אדם פשוט ותמים והמבחן של האמונה שלו בתוך כל הסיפור. בכל דבר אתה יכול להכניס את העולם הרוחני שלך".

אז ספר קצת על העולם הרוחני שלך.

"כבר 14 שנה אני נוסע לאומן. בסוף הלימודים בישיבה התחלתי להתקרב לברסלב. יש לי רב ירושלמי בשם אברהם זאקו. הוא צדיק, הוא הצדיק שלי. הוא גם משחק בסרט בתפקיד קטן, כי סיכמנו, כשהייתי בשנה ב' בלימודי קולנוע, שהוא ישחק תפקיד קמע בסרט שלי. הוא ברסלבר, ירושלמי צרפתי. הוא מאוד עוזר לי בעבודת ה'. התורה שהוא מלמד נובעת מחיי היום-יום. אתה מסתובב איתו וכך אתה לומד. כתבתי וערכתי שלושה ספרים שלו. בעיניי הוא רבי נחמן מברסלב של דורנו".

עד כדי כך. שמו לא מאוד מוכר.

"יש לו קהילה של מאה משפחות. יש התנגדות כלפיו מכל מיני חסידי ברסלב, הוא נראה להם אוונגרדי מדי. אבל אני בטוח שבעוד חמישים שנה ילמדו את הספרים שלו כמו שלומדים את ספרי רבי נחמן".

והחיבור לפנימיות ולחסידות מגיע לצד ההתעניינות שלך בתורתו של הרב עובדיה, שכולה פסיקה הלכתית מעשית.

"ההלכה היא לא פיזיקה, היא לבבות של בני-אדם. אני מאוד אוהב ללמוד ספרי שאלות ותשובות, הם הבסיס של דרמה. אני רואה שאלות ששאלו את הרב עובדיה - למשל, מישהי ששואלת אם מותר לה לא להקשיב לאבא שלה בנוגע לבחירת חתן. זה קונפליקט, דבר מול דבר, וזו דרמה. האם גֵר יכול להגיד תהילים לזכות אביו הגוי החולה או לומר קדיש לעילוי נשמתו. אתה רואה פה את המתח, רואה את האנושיות".

נחזור ל'שבאבניקים'. איזה חיבור אישי יש לך לסיפורם של צעירים חרדים מודרניים?

"'שבאבניקים' מספרת את סיפורם של אנשים שמצד אחד יש להם את עולם בית המדרש והמחויבות להלכה, ומצד שני רצון אמיתי לטרוף את החיים וליהנות מהם. הם יודעים שהם לא יוותרו על אף צד. סדרות שנעשו עד אליה הציבו משוואה מאוד פשוטה: הגיבור מעוניין בהגשמת חלום, ומהצד השני נמצאת ההלכה שעוצרת אותו, וההלכה היא טרגדיה. 'שבאבניקים' יוצאת מנקודת הנחה, יהיו שיאמרו בעייתית, שלא צריך לבחור. שמדובר בעימות תמידי שמתקיים כל הזמן. שתמיד יהיה מתח בין העולם הדתי לעולם המערבי. לא בין העולם הדתי לבין העולם החילוני, צריך להדגיש את זה".

מה ההבדל בין מערבי לחילוני?

"מערבי לא מחייב אותך להיות חילוני, ולכן אפשר לחיות עם שני הצדדים. זה לא שאפשר, אנחנו פשוט חיים בתוך העולם המערבי".

אז מדוע יש מתח ביניהם?

"המתח הוא איפה לשים את הגבולות. אני אישית לא יכול להינעל עם סט ספרים במחסן, זה לא הנשמה שלי. אני חי עם המתח הזה, אנחנו חיים בתוך העולם הזה. כל אחד מתמודד עם המתח אחרת. אחד שם את הגבול פה, והשני שם במקום אחר. אבל אי אפשר לברוח מזה".

הנה, הזכרת גבולות. הסרט נקי לחלוטין ועומד בכל גבולות ההלכה, אבל באחד מפרקי הסדרה...

"כן, הסצנה של הנשיקה".

באת מוכן. אכן, הסצנה של הנשיקה, איך היא בתוך הגבולות?

"לא נכנסתי לעניין ההיתר ההלכתי. לא שאלתי את הרב שלי, הוא היה אומר לי שלא. בתור במאי דתי, היה לי לא נוח לביים את הסצנה הזו, אבל ידעתי שאני חייב לעשות אותה בשביל הדמות ובשביל הסדרה. בעולם הטלוויזיוני של היום, היכולת ליצור סדרת פריים טיים על צעירים בגיל הזה ובצורת החיים שלהם, ולסיים אותה עם נשיקה אחת בפרק 9, זה מחיר שאני מוכן לשלם כדי לקבל את הטוב שיש בשאר הסדרה".

אבל זה מוגדר מבחינתך כמחיר?

"כן, זה מחיר. זה בדיעבד. אבל בדיעבד שהייתי עושה אותו שוב פעם. לא הייתי אומר לאף אחד אחר לעשות זאת, זה אני".

תבין מי שיבקר אותך על הבחירה הזו?

"כן, זה פייר. אבל תראה, ביום הצילום הראשון של הסדרה צילמנו את הסצנה שבה גדליה מסביר לחוקרת המשטרה על המאבקים הקשים שלו עם היצר ומביא אותה למצב שהיא מבינה את המעשה המזעזע שלו של שריפת שלט פרסום. הסתכלתי על הצילום ואמרתי לעצמי, אלירן, גם אם עכשיו ימחקו את הסדרה, הכול שווה בשביל הסצנה הזו. והיו כל הזמן סצנות כאלה שאתה אומר לעצמך, זה נס שבעולם התרבותי של היום דברים כאלה יוצאים לאוויר. יש סצנה אחת של נשיקה? יש בסדרה חמש סצנות של התבודדות. תיכוניסטים רואים את הסדרה והמושג הזה נכנס להם לתודעה. זו סדרה שמקרבת ועושה הרבה אהבת ישראל, אז כן, זה המחיר שהייתי צריך לשלם".

לשחק משחק אשכנזי

מלכה נישא בגיל 20. לו ולרעייתו מיכל שישה ילדים, והם מתגוררים בקריית יובל בירושלים. אחרי שסיים את הלימודים בבית הספר הדתי לקולנוע 'מעלה' התפרנס מצילום חתונות, ובמקביל ניסה לפתח את הרעיונות האומנותיים שלו. כיום הוא בן 38. הפריצה שלו הגיעה יחסית מאוחר, אבל בעיניו, העובדה שהקים משפחה בשנים שקדמו לכך היא חלק מרכזי מכל הסיפור. "אני יוצר מתחיל, אבל לא מרגיש יוצר צעיר", הוא אומר. "אתה לא יוצר בוואקום, אלא מתוך זה שאתה מגיע לאיזו בגרות פנימית. בגיל 20 לא הייתי יכול ליצור סרט שמזדהה עם ש"ס. יש מהלכים פנימיים רגשיים שמתפתחים בך לאורך זמן. כשאתה מתחתן, אתה חושב אחרת. כשאתה נהיה אבא, אתה חושב אחרת. כשהמשפחה מתרחבת, אתה חושב אחרת. כשיש לך ילדים, אתה פתאום יכול למצוא את עצמך מזדהה עם המקום של ההורים שלך, להתחבר למסורת פשוטה".

אין דרך לומר זאת בעדינות: הציונות הדתית, שבמוסדותיה התחנכת, שונאת את ש"ס.

"כואב לי ששונאים. במובן הזה הציונות הדתית קצת נקטה עמדה לא יפה. אם למישהו יותר קל ללכת עם יאיר לפיד מאשר עם אריה דרעי, אז יש כאן בעיה. זה מאוד מצער. יש בציונות הדתית משהו מאוד אשכנזי, אי אפשר להתחמק מזה. לא הייתי אומר קיפוח או גזענות, אבל האלמנטים האלה קיימים. מהברכון שחילקו במחנה קיץ לפני 20 שנה ועד הנוסח שמתפללים בו באולם המרכזי במדרשייה. אם אתה רוצה להיות בציונות הדתית, אתה צריך לשחק משחק אשכנזי מסוים. אבל אני חושב שיש שינוי, שהדימוי של הרב עובדיה כיום בציונות הדתית שונה ממה שהיה פעם".

בסרט אין כל-כך אזכור לממשק בין הדתיים המזרחיים לציונות הדתית. המאבק שם הוא פנים-חרדי.

"יש אזכור קטן. יעקב כהן (הגיבור הראשי, מ"ג) מנסה לשכנע את הרב עובדיה לתמוך בתנועה החדשה ואומר לו שהגיע הזמן 'לעזוב את אמנו המפד"ל ואת אבינו אגודה'. זה משפט אמיתי, אגב, שהשתמשו בו כדי לשכנע את הרב עובדיה בזמנו. אבל נכון, המפד"ל לא הייתה אופציה מבחינתם. אגודה כן הייתה, התנשאה מעליהם אבל הייתה במשחק שלהם".

ומה היחס שלך לש"ס כיום?

"יש לי הרבה אמפתיה לתנועה הזו. אולי בגלל האהבה שלי לרב עובדיה, אולי בגלל שאני דתי ומזרחי וקצת ימני. היו תקופות שהרגשתי בה בבית יותר מאשר במפד"ל, למרות שמעולם לא הצבעתי לה".

למה לא הצבעת לה?

"מערכת הבחירות הראשונה שהשתתפתי בה הייתה בשנות האלפיים. בנקודת הזמן הזו, הדרך שבה ש"ס מימשה את הרעיון שלה הייתה נראית לי ממסדית ובשלב הזה פחות נכונה".

ואם היית בעל זכות בחירה בשנים שהסרט מתאר, שנות ההקמה של ש"ס, יכול להיות שהיית מצביע עבורה?

"בהחלט".

מה אתה מייעץ לנער או נערה דתיים, שנמשכים לקולנוע וטלוויזיה ומתלבטים אם ללמוד בבית ספר דתי כמו 'מעלה' או בבית ספר כללי לקולנוע, 'סם שפיגל' לדוגמה?

"לדעתי, בית ספר לקולנוע זו נקודת ההתחלה, זה לימוד הא'-ב', ובשלב הזה חשוב ללכת למקום שבו אתה מרגיש הכי בטוח ומוגן לכתוב על הדברים שלך. בהמשך, העולם כבר יביא אותך להתחכך עם מה שתצטרך להתחכך בו כדי ליצור. אבל בהתחלה חשוב שהלומד יוכל לשמוע את עצמו, את הקול הפנימי שלו, את מה שהוא מאמין בו, ולא יהיה מושפע מדברים חיצוניים. כל אחד יעשה חישוב מה מתאים לו, לי זה עבד מצוין ב'מעלה'".

ובתוך העולם הדתי עצמו, צעירים שמתלבטים אם ללמוד בבית הספר לקולנוע 'תורת החיים', שחרת על דגלו שמירה מקסימלית על גבולות ההלכה, בלי לשלם מחירים מהבחינה הזו - אפשר ליצור כך יצירות טובות?

"אפשר ליצור יצירה טובה, אין סיבה שלא. יש להם מצלמה והם יכולים לספר סיפור. השאלה היא אם תהיה לזה השפעה מעבר לגבולות המגזר הדתי. אם אתה רוצה לעשות סרטים לדתיים, יאללה סבבה. אני באופי שלי לא הייתי יכול להיות במקום כזה".

את המתח בין הזהות הדתית שלך לעולם המערבי הבאת לידי ביטוי ב'שבאבניקים', את הצד המזרחי הבאת לידי ביטוי בסרט. נותרה ברסלב, זו הסדרה הבאה?

"יש לי קובץ רעיונות שהולך איתי כבר שנים, בכל פעם שאני נוסע לאומן אני מעבה אותו וכותב רעיונות שמגיעים בהשראת החוויה שלי שם. אולי יום אחד יצא מזה משהו".