נפילה מיותרת

תמר (שם בדוי), מנהלת בכירה, סיימה את נאומה וירדה במדרגות המובילות מאולם הכנסים אל חדר האוכל.

עו"ד ברק קדם , כ"ט באב תשע"ח

עו"ד ברק קדם
עו"ד ברק קדם
צילום: ישעי חזני

כנס מנהלים של חברה מכובדת במלון דן קיסריה. תמר (שם בדוי), מנהלת בכירה, סיימה את נאומה וירדה במדרגות המובילות מאולם הכנסים אל חדר האוכל.

היא נעלה נעלי עקב סטילטו – באיטלקית: פגיון חד – נעלים בעלות עקב ארוך ודק.

המדרגות היו רחבות – כשני מטר רוחבן – כיאה למלון דן, ומרובדות בשטיח איכותי ורך. בקצה כל מדרגה היה קבוע סף אלומיניום יוקרתי. במהלך הירידה הרגישה תמר כי העקב שלה נתקל במשהו, היא איבדה את שיווי המשקל ונפלה במורד המדרגות כשידיה מושטות קדימה בכדי להגן על ראשה.

קב"ט המלון שהוזעק למקום מצא אותה כשפניה אל רצפת השיש ומרפק יד ימין שלה מרוסק מתחת לגופה. היא פונתה באלונקה ונלקחה לבית החולים. נקבעו לה שלושים אחוזי נכות לצמיתות.

הוכח כי סף האלומיניום הקבוע בקצה אחת המדרגות היה רופף ובולט בכמה מילימטרים מעל פני השטיח. קצה העקב של תמר נתפס במרווח שנוצר וגרם לנפילתה של תמר במורד המדרגות.

בניגוד לטענת המלון, קבע בית המשפט כי הסף הבולט יצר סיכון לאורחי המלון. העובדה כי המפגע לא היה גלוי לעין העצימה את הסיכון שכן תמר לא יכלה להיזהר ממנו.

לא ייאמן, אבל מלון דן טען כי תמר אשמה בנפילה כיוון שנעלה נעלי עקב גבוהות. בית המשפט דחה את הטענה בשתי ידיים. נעלי עקב מסוג זה הם חלק מקוד לבוש נשי-עסקי מקובל בעולם המערבי, כשם שעניבת עניבה היא חלק מקוד לבוש גברי-עסקי.

עו"ד ברק קדם
צילום: ישעי חזני

מכונאי העובד עם עניבה המשתלשלת בין גלגלי השיניים, יוצר סיכון מיותר. אישה היוצאת לטיפוס הרים או לפעילות אתגרית עם נעלי עקב מסתכנת לשווא. אך הופעה בכנס מקצועי במלון מכובד עם נעלי עקב לאישה או עניבה לגבר היא הופעה מתבקשת.

מלון המציג עצמו כמלון יוקרה חייב ליצור סביבה מתאימה לאורחיו. למשל הוא צריך ליצור תנאים שלא יאפשרו לעניבת אורחיו להיתפס בדלתות המעלית, ולא לעקבי אורחותיו להיתפס בספי המדרגות.

טען מלון דן, כי בשל היציבות הרעועה של נעלי עקב, לכל הפחות הייתה תמר צריכה לאחוז במעקה כשהיא יורדת במדרגות. בית המשפט דחה גם טענה זו. מדרגות שרחבות שני מטר ומאפשרות לשלושה אנשים לרדת בו זמנית זה לצד זה משדרות ליורדי המדרגות כי ביכולתם לרדת בבטחה גם במרכז המדרגות הרחק מן המעקות שבצדדים.

ברור כי המלון לא ייאות לכלול בפרסומיו המלצה לנשים להיכנס בשעריו כשהן מותירות את נעלי העקב בבית או שיקפידו לאחוז במעקה כשהן הולכות בנעלי עקב. מלון שאינו נכון לפרסם זאת מראש, אינו יוכל לבוא בטענה כי שימוש בנעלי עקב בשטחו הוא שימוש מסוכן המהווה אשם.

על בעל מלון – כמו על כל בעל קרקע אחר – מוטלת חובת זהירות כלפי אורחיו. בעל קרקע שיוצר סיכון לאורחיו יישא באחריות לנזק שגרם אותו סיכון. אם היה המלון מקפיד על רקיעת סף האלומיניום אל עובי השטיח במספר מכות פטיש, לא הייתה תמר נופלת. אך לא כל סיכון חובה למנוע.

השופט האמריקאי בילינגס לרנד הנד (1961-1872) נודע בשימוש שלו בכלים מתחום הכלכלה על מנת לבחון שאלות משפטיות. הוא פיתח נוסחה כלכלית על מנת לבחון האם המזיק פעל באופן סביר או התרשל. על פי נוסחת לרנד הנד אם עלות מניעת הנזק קטנה משיעור הנזק הצפוי במכפלת סיכויי התרחשותו חובה על המזיק למונעו, ואם לא מנעו הרי זו התרשלות המחייבת אותו לפצות את הניזק.

נוסחה זו – שקמו עליה עוררין – מסתכלת על העושר של החברה בכללותה כמצפן לקביעה האם יש למנוע את הנזק או לא. כאשר פוטנציאל הנזק קטן אך עלות מניעתו גדולה אין צורך למנעו, מפני שמבחינה כלכלית כדאי יותר לחברה שייגרם הנזק מאשר להוציא הוצאות ולמנעו.

למשל, כאשר פלוני נוסע ברכבו בעיר, פולטת מכוניתו מעט עשן המזיק לבני אדם. ניתן לחייב אותו לנסוע בעיר רק במכונית חשמלית או ללכת ברגל אך העלויות של זה יקרות מאוד. לעומת זאת, אם מכוניתו תקינה, הנזק שהיא גורמת לבני אדם הוא נמוך. לכן לא נחייב אותו למנוע את הנזק וכפועל יוצא מכך גם לא נחייב אותו לפצות על הנזק.

במקרה במלון דן, עלות מניעת הנזק היא שקלים אחדים שעולה להביא פועל שירקע את סף המתכת אל השטיח במכות פטיש. סיכויי התרחשות הנזק – כלומר הסיכויים שכתוצאה מסף המוגבה במילימטרים אחדים ייפול אדם – קטנים, אך שיעור הנזק האפשרי הצפוי אם ייפול אדם הוא עצום. על כן חלה חובה על בית המלון להשקיע את הכסף הנדרש על מנת למנוע את הנזק.

סוף דבר, העובדה כי סף האלומיניום בלט במספר מילימטרים חייבה את מלון דן לשלם פיצויים בסך שני מיליון ש"ח. כמיליון ש"ח עבור הפסדי ההשתכרות של תמר, כחצי מיליון עבור עזרת בני משפחתה לה נזקקה וכחצי מיליון נוספים עבור כאב וסבל.