ביה"ד בהאג הופך לטריבונל פלשתיני

המשפטן הבינלאומי ד"ר בייקר רואה בצעד האנטי ישראלי של ביה"ד בהאג צעד עקר וחסר משמעות שכן הרש"פ אינם מוגדרים כמדינה ריבונית.

שמעון כהן , ד' באלול תשע"ח

בית הדין בהאג
בית הדין בהאג
צילום: רויטרס



טוען....

בית הדין הבינלאומי בהאג החליט לפנות מיוזמתו לפלשתינים באופן פרטי לאחר שהגדיר אותם כ'קורבנות בפלשתין', ולעודד אותם להגיש תלונות נגד ישראל.

על משמעותו של המהלך עבור ישראל שוחחנו עם המשפטן הבינלאומי, ד"ר אלן בייקר, לשעבר שגריר ישראל בקנדה והיועץ המשפטי של משרד החוץ, וכיום ראש היחידה לפעילות בינלאומית במרכז הירושלמי לענייני ציבור.

לדבריו אם קיימת דאגה בישראל בעקבות המהלך של בית הדין בהאג, הרי שהדאגה הזו מקננת רק בקרב מי שאינם בקיאים ואינם מבינים את מהותו ותפקידו של בית הדין הזה. "מי שמבין מהו בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לא צריך לדאוג. זה שהפלשתינים מגישים תלונות בכל שבועיים באופן חגיגי זה לא אומר שיש להם בכלל זכות עמידה בפני בית הדין הזה, מפני שבית הדין הזה פתוח רק למדינות והם לא מדינה".

"רק העצרת הכללית של האו"ם קבעה בהחלטה לא מחייבת שהם מדינה לא חברה באו"ם ולכן זה לא נותן הצדקה משפטית לזכות עמידה שלהם בבית הדין, כך שכל התלונות שלהם הן לא יותר מפעולות יחצנות של הרש"פ שלא יכולה לעשות הרבה היום כי כל תשומת הלב מופנית לכיוון חמאס".

ד"ר בייקר מוסיף לדבריו ביקורת חריפה על התנהלות בית הדין בהאג בסוגיה ואומר: "זה שפורום בית הדין, שנועד לבדוק בדיקה ראשונית של תלונות, קבע ללא תקדים ורק לגבי תלונות של הפלשתינים שהוא מזמין את כל מי שרוצה להגיש תלונות ולהתלונן, ואפילו פתח דף מיוחד באינטרנט בשבילם - זה דבר ללא תקדים שלא עולה בקנה אחד עם אופי בית הדין. זה הופך את בית הדין למעין טריבונל פלשתיני פרטי וזה נוגד את כל המטרות של בית הדין הבינלאומי".

בייקר מציין כי למיטב ידיעתו אין למהלך כזה תקדים. "הצעד שהם עשו בהזמנה של עדויות מאנשים הוא ללא תקדים ואני מסופק אם זה בכלל חוקי מבחינתם. זה בוודאי גורם נזק לאמינות של בית הדין".

ואולי כוחה של הבדיקה הופך חזק יותר כאשר הגורם לבדיקה הוא בית הדין עצמו ולא הפלשתינים שכאמור אין להם זכות עמידה בפני בית הדין? "בית הדין לא יכול לפעול לבד בלי שגורם כלשהו מגיש תלונה. זה יכול להיות גורם פלשתיני או מועצת הביטחון או התובעת של בית הדין, שיכולה לפתוח מיוזמתה בבדיקת מצבים שמובאים לתשומת ליבה. מה שקרה עד עכשיו היה שהתובעת פתחה בבדיקת התלונות הפלשתיניות, וזה כולל גם הפרות של חמאס, שגם אותן צריך לבדוק".

ד"ר בייקר שב ומדגיש כי לדעתו המשפטית "לבית הדין אין סמכות שיפוט לתלונות של הפלשתינים כי סמכות השיפוט תלויה בשטח ריבוני, ומעולם לא נקבע שהשטחים הללו פלשתיניים. להיפך, הפלשתינים עצמם התחייבו למו"מ על מעמד הקבע של השטח ולכן הנושא פתוח ובית הדין לא יכול לפרוס את סמכות השיפוט שלו על שטח שלא שייך למדינה".

עוד נשאל ד"ר בייקר אודות ההשפעה שיש או אין לעובדה שישראל אינה כלולה במדינות המכירות בבית הדין בהאג, מה שלכאורה מונע אפשרות לחקור טענות הנוגעות לה. ד"ר בייקר משיב כי אכן "לא הצטרפנו לחוקת בית הדין בגלל הפוליטיזציה שהוכנסה אליו, בעיקר על ידי מדינות ערב. לכן אנחנו לא צד לחוקת בית הדין ואנחנו לא יכולים להגיש תלונות. אחרים יכולים להגיש תלונות, גם נגדנו, אבל מה שחשוב הוא סמכות השיפוט של בית הדין. אין להם סמכות כזו עד שלא תהיה מדינה פלשתינית שתתקבל כריבונית על ידי בית הדין עם שטח מוסכם על ידינו ועל ידי הקהילה הבינלאומית. כל עוד זה לא קורה לא יכול בית הדין הזה לפעול בשטחים".

באשר למשמעותם של הסכמי אוסלו המוכיחים כי הפלשתינים מחויבים למו"מ על מעמד הקבע של שהטח, ומאידך בכך הם מוכיחים שאינם מדינה בעלת שטח ריבוני, נשאל ד"ר בייקר אם ישנה משמעות לעובדה שלקיומה של הרש"פ נקבע בהסכמי אוסלו תאריך תפוגה של חמש שנים מיום חתימת ההסכם.

"היום יש את הסכמי אוסלו שהם מחייבים את שני הצדדים לנהל מו"מ על מעמד הקבע של יהודה שומרון ועזה. תוקף הרש"פ אמור היה להסתיים כעבור חמש שנים והיו אמורות להיות בחירות, אבל שני הצדדים רואים בהסכמים תקפים ורלוונטיים למרות שהפלשתינים הפרו אותם הפרות מאוד יסודיות - גם הליכה לאו"ם בדרישה להכרה כמדינה זו הפרה מאוד יסודית – אבל ישראל לא רצתה להכריז על ההסכמים האלה כבטלים, ולכן שני הצדדים רואים בהסכמים הללו כתקפים והואיל והפלשתינים מחויבים למו"מ על הסכם הקבע הם לא יכולים לטעון שהם מדינה בעלת שטח ריבוני".

להערכתו של ד"ר בייקר "הם מגישים את התלונות שלהם פעם בחודש בצורה מאוד חגיגית עם הרבה צלמים כתרגיל יח"צנות שאין מעבר לו שום ממש. מישהו נותן לפלשתינים עצות לא נכונות או שהם מחליטים לעשות זאת רק כדי להטריד ישראלים שאינם בקיאים בנושא בית הדין".