בשבע מהדורה דיגיטלית

הסוכנות לשימור הפליטות

בממשל ארצות הברית ובמדינות אירופה כבר הכירו בצורך לסגור את הארגון, אך דווקא ממשלת ישראל דואגת להמשך העברת התקציב לאונר"א

ניצן קידר , ה' באלול תשע"ח

אפילו שר החוץ השוויצרי אומר שמדובר בגוף מיותר. משלוח של אונר"א במעבר כרם שלום
אפילו שר החוץ השוויצרי אומר שמדובר בגוף מיותר. משלוח של אונר"א במעבר כרם שלום
צילום: אמיר כהן, רויטרס

שוויץ היא לא מדינה שמקוטלגת בדרך כלל בצד של אוהדי ישראל. למרות התדמית האובייקטיבית שלה כביכול, השוויצרים תומכים במערכות בינלאומית רבות בפלשתינים בלי להניד עפעף.

אבל שר החוץ של המדינה, איגנציו קאסיס, הפתיע באחרונה את ישראל ועוד יותר את הפלשתינים. בשורה של ראיונות תקשורתיים טען קאסיס כי סוכנות הסעד של האו"ם לפליטים פלשתינים, אונר"א, היא גוף מיותר, ועל ארצו לשקול מחדש האם כדאי לה להיות מעורבת בו. קאסיס גורס כי הארגון הפך להיות "בעיה קשה, כמו טבעת חנק על הסכסוך הישראלי-פלשתיני. זו אולי הסוגיה המיותרת ביותר כיום שצריך להוריד מסדר היום". שוויץ, אגב, מעניקה מדי שנה יותר מ‑20 מיליון דולר לסוכנות הזאת.

שר החוץ השוויצרי לא לבד. יותר ויותר מדינות מגיעות לאותה מסקנה בדיוק. העימות של החודשים האחרונים בין ישראל לחמאס בעזה שינה דפוסי מחשבה במדינות רבות - לא רק לגבי התנהלות ארגון הטרור בעזה, אלא גם לגבי ארגונים הטוענים שהם הומניטריים נטו, כמו אונר"א. חוד החנית במאבק נגד אונר"א הוא ממשל טראמפ. ג'ארד קושנר, כך טוענים בממשל האמריקני, "הוציא חוזה" על הארגון, והוא מעוניין למחוק אותו לגמרי משתי סיבות. האחת היא שלדעתו הורדת סוגיית הפליטות מהשולחן תאפשר לקדם באופן פשוט יותר משא ומתן בין ישראל לפלשתינים, והשנייה היא חיסכון כספי. הנשיא טראמפ אינו מעוניין לממן גופי או"ם סוררים. הוא כבר משך את ידו מאונסק"ו, הוא מאיים על תקצוב המועצה לזכויות האדם, וגם אונר"א מבחינתו היא בעיה ותו לא. הנשיא כבר הכריז שהוא בוחן את המימון האמריקני לאונר"א, ואף עצר חלק ניכר מהתשלומים שמהווים את רוב תקציבה של הסוכנות.

אונר"א, סוכנות האו"ם לפליטים פלשתינים, נוסדה על ידי העצרת הכללית של האו"ם בדצמבר 1949. תפקידה המוגדר היה טיפול בפליטים הערבים הפלשתינים, חרף העובדה שכבר פעלה סוכנות לטיפול בפליטים מכל רחבי העולם. לזכות ראשיה יש לומר שבתחילה הם ניסו. במשך כמעט עשור זה היה גוף בפיקוח אמריקני, שניסה שוב ושוב להציע פתרונות לפלשתינים כדי להוציאם ממעגל הפליטות. אבל הפלשתינים לא באמת רצו בכך.

בעוד שבשנת 1948 מספר הפליטים הוערך בכ‑500 עד 700 אלף, כיום מדובר על יותר מחמישה מיליון פליטים. כיצד מספר הפליטים רק הולך וגדל ואינו קטן? הסיבה העיקרית לגידול העצום במספר הפליטים מקורה בהגדרות של אונר"א בשאלה מיהו פליט. הגדרות אונר"א מעניקות את הזכות להעברת מעמד הפליט לצאצאים מדור לדור, ללא הגבלת זמן, בניגוד לכל כלל בינלאומי וגם לנוהג של סוכנות האו"ם העוסקת בטיפול בפליטים מכל רחבי העולם.

שימו לב לאבסורד. מאז 1951 מצאה סוכנות האו"ם לפליטים בעולם פתרונות ארוכי טווח לעשרות מיליוני פליטים, והם יצאו מהמצב הזה. אונר"א לא הצליחה במשך 70 שנה למצוא פתרון לפליטים הפלשתינים. יש שיאמרו שהיא לא באמת ניסתה לתת פתרון. בינתיים אונר"א נהנית מתקציב שנתי של כ‑1.25 מיליארד דולר, שנתרם ברובו על ידי מדינות המערב ובראשן ארצות הברית והאיחוד האירופי.

במהלך השנים הפכה אונר"א גם לחממת טרור. אמצעי לחימה ומחבלים הוסתרו בבתי ספר של הארגון, חרף הידיעה שהם עלולים לסכן את הילדים שנמצאים במוסד החינוכי. כל זאת, כמובן, בלי לומר מילה על מה שמתרחש במוסדות החינוך של אונר"א ברשות הפלשתינית ובעזה. על פי עדויות והקלטות של תלמידים צעירים, המוסדות הפכו לחממה להסתה ולשנאת ישראל. בעוד במוסדות החינוך הישראליים לומדים על שלום ועל קבלת האחר, באונר"א הקו החינוכי המנחה הוא שלילת האחר - והצורך למחוק את מדינת ישראל מעל פני האדמה.

מי מפחד מסגירת אונר"א

ההתעוררות הבינלאומית נגד הארגון כעת מעלה את השאלה מדוע עד כה ישראל לא נקטה צעדים משמעותיים כדי לעודד את העולם לפעול נגד אונר"א. ד"ר עינת וילף, ח"כית לשעבר והיום עוסקת בהסברה ישראלית בהצלחה מרובה, ערכה במשך זמן רב מחקר על אונר"א ושורשיה. באחרונה היא גם פרסמה עם עדי שורץ את הספר 'מלחמת זכות השיבה', שמספר לעומק את סיפור הפליטות הפלשתיני ואת הטרגדיה הישראלית כשותפים מלאים בהנצחת המצב הנוכחי.

וילף מסבירה ל'בשבע' שישראל, מאז הקמתה ועד היום, העדיפה שאונר"א תישאר על המפה ולא תימחק. "זו בעצם תפיסה שעוצבה על ידי משה דיין בסוף מלחמת ששת הימים. מאז היא נחלתן של ממשלות ישראל, מימין ומשמאל, ונחשבת לאחת מאבני היסוד של תפיסת הביטחון בישראל. התפיסה של דיין אמרה שהסכסוך לא פתיר, וממילא העולם רואה בישראל כובשת בשטחים, ויתעסק בעיקר בסוגיית השטחים ולא בסוגיית הפליטים והשיבה. לכן, אם יש ארגון שמוכן לקחת את האחריות על חלק ניכר מאלו שנמצאים בשטחים, אז ישראל צריכה להגיד תודה רבה. זו תפיסה שכל ראשי הממשלה בישראל, כולל הנוכחי, אוחזים בה".

בישראל אכן מגיבים בזהירות למהלך הנוכחי, כולל לצעדים של טראמפ נגד אונר"א. גורם מדיני שאנחנו משוחחים עמו על הנושא אומר: "כלפי חוץ העמדה שלנו היא שאנחנו תומכים בכל צעד של טראמפ, במיוחד בצעדים מסוג זה שאמורים לפתור לנו בעיה רבת שנים. בפנים מערכת הביטחון מתנגדת באופן נחרץ להחלשת אונר"א, ובמיוחד לפירוקה. נעשו פניות מצידנו לממשל האמריקני כדי להחזיר את המימון לאונר"א, שכן קריסתה יכולה להביא למצב שכל האצבעות סביב המצב ההומניטרי בעזה יופנו נגדנו".

ד"ר וילף מכירה היטב את המצב הזה. "כשטראמפ התחיל עם הקיצוץ ועדיין לא היה ברור מה יקרה, ראש הממשלה הביע מעל פני השטח תמיכה רפה בעמדה של טראמפ, אבל בפועל הוא שלח את צחי הנגבי, ולפניו את פולי מרדכי, להתחנן בפני הנשיא שיחזירו את הכסף".

למה לדעתך כל כך חשוב לפרק את אונר"א ולטפל בהגדרת מעמד הפליטים?

"אני רואה בזה דבר ענק. לדעתי זה יכול להיות הצעד הגדול ביותר שנעשה ב‑50 השנים האחרונות, גדול יותר מההכרה בעזה ומהסכמי אוסלו. יכול להיות שזה ידאיג את הציבור הימני, אבל דווקא הצעד של הפסקת המימון לאונר"א יכול לקדם אותנו להסדר עם הפלשתינים. זה משדר לציבור הפלשתיני מסר מרכזי: העולם לא איתכם. כלומר, נושא השיבה והפליטות הוא עניין פנימי שלכם, ואנחנו מפסיקים לממן אותו".

מה המשמעויות של פירוק אונר"א?

"ביטול אונר"א הוא במילים אחרות העברת השירותים ההומניטריים, בעיקר שירותי חינוך ובריאות, לידי הגורמים בשטח שיכולים לספק אותם - ולא מדובר בישראל אלא במדינות שמסביבנו. הפירוק של כל המנגנון שמשמר את רישום הפליטים הפלשתינים ישנה את כל הגישה. אונר"א יצרה כביכול ארגון הומניטרי שנותן שירותים לפליטים, והפליטות עצמה היא כאילו על הדרך, אבל זה בדיוק ההפך - השירותים ניתנים כדי לשמר את מעמד הפליטים. אם מעבירים את השירותים לגורמים אחרים, כל מה שנשאר לאונר"א הוא רק השמירה על מעמד הפליטים, והיא תתגלה במערומיה. כך נפרק את המנגנון ששימר במשך עשרות שנים לפלשתינים את מעמד הפליטות, ונבהיר שלא מדובר באמת במעמד מוכר בזירה הבינלאומית אלא בדרישה חד צדדית. למען האמת זו גם דרישה לא לגיטימית, כי משמעותה חיסול הציונות, ומי שרוצה שלום - זו אינה דרישה לגיטימית שהוא יכול לבוא איתה לשולחן המשא ומתן".

יהיה זה צעד נכון שדווקא ארצות הברית תוביל את המהלך, על רקע הסכסוכים שלה עם אירופה?

"בוודאי שארצות הברית צריכה להוביל את זה. האמריקנים הם המממנים העיקריים של אונר"א. אם ארצות הברית תעזוב את אונר"א, שום מדינה אחרת לא תרצה לקחת עליה את כיסוי הפער התקציבי, ואז נראה גורמים אחרים, גם באירופה, שיאמרו שזה באמת ארגון מיותר. פתאום תינתן לגיטימציה לקולות אחרים שהושתקו בעבר, גם על ידי ארצות הברית".

בינתיים האמריקנים מתקדמים והמהלך מתבשל על אש בינונית. מצד אחד, כאמור, התקבלה חוות הדעת הישראלית שלא אוהבת את ההחלטה לפרק לגמרי את אונר"א, אבל מהצד השני האמריקנים כבר התחילו בכמה מהלכים. בקרוב עתיד להתפרסם מסמך רשמי של הממשל שיאמוד את מספרם האמיתי של הפליטים כיום, כשהחשבון ייעשה לפי מי שנחשב פליט ב‑1948 ובלי היכולת להעביר את מעמד הפליטות לדור הבא. בממשל טראמפ בטוחים שהמספרים האמתיים נמוכים מאוד. במקביל מקדמים חקיקות שונות בקונגרס ובסנאט כדי להפסיק כליל את התמיכה באונר"א. ישראל תיישר קו עם המהלך לסגירת אונר"א, אבל רק אחרי שיתברר מה יקרה אחר כך – כלומר, מי יתפוס את מקומה.