מעטפות המזומנים של הקרן לישראל החדשה

יו"ר 'נשים למען הכותל' מספרת על שיטות הפעולה של הקרן לישראל החדשה בתוך הציונות הדתית: מעטפות מזומנים, שטיפות מוח וקעקוע ערכים.

חזקי ברוך , ט"ו באלול תשע"ח

לאה אהרוני
לאה אהרוני
צילום: חזקי



טוען....

בראיון לערוץ 7 מעידה לאה אהרוני, יו"ר ארגון 'נשים למען הכותל' על האופן בו מזה שנים לא מעטות פועלת הקרן לישראל חדשה בתוככי הציונות הדתית. דבריה מלמדים על שיטות שמזכירות לעיתים שיטות שאיפיינו את המאפיה האיטלקית של אמצע המאה הקודמת.

אם בימים ההם ידעו ראשי המאפיה "לשמן" שופטים וחברי פרלמנט במעטפות מזומנים שהגיעו לבתיהם ללא פרט מזהה, ובתוך זמן קצר הפכו את השופטים והפרלמנטרים למכורים למזומנים וכפופים לעמדות של שולחיהם שהתגלו מאוחר יותר, הרי שגם אהרוני מספרת על דרכים דומות מאוד שננקטו כלפיה וכלפי חברותיה מהציונות הדתית.

"המעורבות של הקרן החדשה והאיחוד האירופי בציבור הדתי לאומי זה לא סיפור חדש. זה סיפור של כמעט שלושים שנה", היא אומרת ומספרת על עצמה, כיצד בתקופת הסכמי אוסלו, בעודה בראשית הקריירה, הוזמנה להשתתף בתכנית לפיתוח מנהיגות ודמוקרטיה בציונות הדתית, תכנית שהתקיימה במכללת אפרתה. לתכנית זו התגבשה קבוצה של כשלושים נשים "מסלתה ושמנה של הציונות הדתית", כהגדרתה.

אהרוני מספרת כי להנהגת התכנית ולהובלתה הוצבו נשים מוכרות בציונות הדתית, "ושטפו לנו את המוח", היא אומרת באופן ישיר וברור. השיח בתכניות אלה התמקד בחזון אוסלו, בערכי שלום דמוקרטיה, פמיניזם, שאיפה לקשרים עם הפלשתינים ופגיעה בערכי הציונות הדתית.

"עברנו שטיפת מוח מרוכזת ובכל חודש קיבלנו כסף במעטפה. חמש מאות שקלים במעטפה כ'מלגה על ההשתפות בתכנית'. כששאלנו מאיפה מגיע הכסף, לא גילו לנו ורק אחרי שנתיים התברר לנו בדיעבד שזו הייתה תכנית במימון האיחוד האירופי לקידום ערכי שמאל בציבור הדתי. התכנית הייתה במימון האיחוד האירופי והכסף הגיע מהאיחוד האירופי. למעשה שטפו לנו את המוח בלי להגיד לנו מי משלם על זה".

מוסיפה אהרוני ומספרת כיצד לאחר חודשים אחדים הגיעה לתכנית נציגה של מרכז פרס לשלום והרצתה על חוסר הלגיטימציה של תפיסת עולמן. בהמשך הגיע גם הסופר דוד גרוסמן ודיבר על "האדריכלות המתנשאת של עפרה" וכך גם מי שהרצתה על מעמדן הפגוע של נשים בחברה הדתית, "כשזה נמשך עם עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד הבנו לאן הדברים הולכים. המילה פאשיזם נשמעה שם ו"הבנו" שהערכים שלנו הם ערכים פאשיסטיים, ובקטע הזה רבות מאיתנו הבינו שזה לא המקום שאנחנו רוצות להיות שם, ואז גם עלתה שאלת המימון".

אהרוני מציינת כי במקביל לתכנית שבה היא הייתה, התכנית לנשים, הייתה גם תכנית לגברים בה בעלה השתתף, אך כבר כעבור מפגש אחד "הוא הבין מי נגד מי ולא הלך לשם".

את החוויה האישית שלה היא מסכמת וקובעת כי המודל של הפעלת אישים מתוך הציונות הדתית כדי לקדם את ערכי השמאל בתוך הציונות הדתית תוך קיעקוע של ערכי הציונות הדתית הוא מודל וותיק הפועל מזה כשלושים שנה "ואנחנו לא צריכים לשתף עם זה פעולה".

בדבריה מדגישה אהרוני כי יכולים להיות בתוך הציונות הדתית נושאי ערכים ליבראליים יותר או שמרניים יותר, אך הניסיון לנצל את ערכי אהבת ישראל ופתיחות שיש בציונות הדתית כדי לקעקע את ערכי הציונות הדתית הוא מעשה בלתי ראוי.

לטעמה של אהרוני שיטה זו ממשיכה ופועלת גם בתקופה זו גם בציבור הציוני דתי וגם בציבור החרדי, ועיקרה הוא איתור מנהיגות אידאליסטית המבקשת לקדם ערכים ואג'נדה חברתית חשובה אך אין להם את המימון לפעילות זו. "הקרן מציעה להם לקדם את הערכים שלהם במימון שלה, ואז היא כמובן מנתבת אותם למקומות שהיא רוצה להגיע אליהם".

אהרוני מוסיפה ומספרת על מקרה נוסף שבו לפני כשלוש שנים היא עצמה ביקשה להוביל מיזם חברתי לקידום נשים אך מאחר ולא היו לה האמצעים הפיננסיים לשם כך נפגשה עם נציגי ארגון שבאותם ימים לא ידעה על הקשר בינו לבין הקרן לישראל חדשה. "הם הציעו סכום של שש ושבע ספרות לקידום הפרויקט הזה, אבל בשלב כלשהו עלו המילים 'האיחוד האירופאי' ואז חקרתי והבנתי שזה ארגון שאני לא רוצה לשתף איתם עולה וויתרתי על הכסף".

להבנתה של אהרוני הערכים אותם מנסה הקרן לקדם על כל שלוחותיה וזרועותיה הם ערכי ביטול זהותו של עם ישראל ומדינת ישראל, אותה שואפים שם להפוך למדינת כל אזרחיה.

לדבריה הפתרון למציאות הנוכחית היא יצירת אלטרנטיבה איתנה כלכלית בציבור הדתי והחרדי ואלטרנטיבה זו תוכל לתת גיבוי וגב למיזמים פנים מגזריים שלא יזדקקו לסיוע ותמיכה של ארגונים כדוגמת 'שתי"ל', הזרוע הביצועית של הקרן המעניקה מעטפת ייעוצית, ארגונית וכלכלית לקידום מיזמים. "היום אין לבחור או בחורה אידאליסטים מהציבור הדתי מקום ללמוד איך לקדם מיזם ואין להם מי שיממן את זה. את הפונקציה הזו נותנת הקרן שמקבלת אותם בזרועות פתוחות. אז בואו ניצור אנחנו את האלטרנטיבה הזו".