בשבע מהדורה דיגיטלית

נכבה חרטא

תחת חסותו של משרד האוצר הפך "חוק הנכבה" לאות מתה. עד היום לא נקנס אף מוסד תרבות בגין פעולה בניגוד לחוק, ושינוי המדיניות לא נראה

עפרה לקס , י"ט באלול תשע"ח | עודכן: 12:51

כחלון ומשרד האוצר גוררים רגליים בנושא. אירועי הנכבה
כחלון ומשרד האוצר גוררים רגליים בנושא. אירועי הנכבה
צילום: Wisam Hashlamoun, פלאש 90

לפני שלושה חודשים הורשעה המשוררת הערבייה דארין טאטור בעבירות של הסתה לאלימות ותמיכה בארגון טרור. חודשיים אחר כך גזר עליה בית המשפט חמישה חודשי מאסר.

המשוררת פרסמה שירים שמתנגדים לקיומה של מדינת ישראל. היא הוסיפה ופרסמה פוסט שבו מוקרנות תמונות של פעולות טרור וברקע השיר "התקומם עמי התקומם ולך בעקבות שיירת השהידים". טאטור זכתה לתמיכה ממשוררים ואנשי רוח ישראלים, גם אחרי שהוגש נגדה כתב האישום. אחת מפעולות ההזדהות התקיימה בתיאטרון יפו שמקבל תקצוב ממדינת ישראל. יד אחת מקבלת כסף מהמדינה והיד השנייה חותרת תחת שלומם של אזרחיה.

כדי למנוע מקרים כאלה חוקק "חוק הנכבה", או בשמו הרשמי: תיקון לחוק יסודות התקציב. לפי החוק, גוף שמסית לטרור או לגזענות, מציין את יום העצמאות כיום אסון ועוד - ייפגע בכיסו. אולם למי שעוקב אחרי הנושא ברור שבמשרד האוצר, אשר אחראי על יישום החוק, ממש לא מזדרזים לאכוף אותו.

הפרוצדורה שנקבעה ליישום החוק ארוכה ומפותלת. התלונות על גופים שנחשדים בעבירה על החוק מועברות למשרד האוצר, והיועץ המשפטי של המשרד בוחן אותן. אם הוא מצא שיש בהן ממש, הוא מעביר אותן לוועדה שבה יושבים מנכ"ל משרד האוצר, נציג משרד המשפטים ובכיר מהמשרד שמעניק את התמיכה לגוף הנחשד, במקרה דנן - משרד התרבות. השלושה צריכים לבחון את ההשלכות של מתן הקנס על הגוף הנענש, ולהמליץ מה יהיה גובהו.

החוק, אגב, מאפשר קנס קטן מאוד - עד פי שלושה מההוצאה על הפעילות שבמסגרתה הייתה עבירה על החוק. למשרד האוצר הועברו בשנה החולפת עשרות תלונות בנושא, אך היועץ המשפטי של המשרד לא שש לבחון אותן. רק אחרי דיון בפורום יועצים משפטיים הוא קיבל הוראה לעשות זאת בתוך שבוע מיום קבלת התלונה, והמקרים אכן החלו לעבור תחת שבטו. מתוך עשרות התלונות החליט היועץ המשפטי שלפחות בשלושה או ארבעה מקרים יש ממש. השלב הבא היה כינוס ועדת השלושה, שתחליט על גובה הקנס. הקנס אומנם איננו גבוה, אך יש לו אפקט של העברת רוח המפקד, אמירה שלטונית ברורה בנוגע לשאלה מה לגיטימי ומה נמצא מחוץ לגבול.

מי שיחפש הוכחה לסברה הזאת ימצא אותה בצעד שנקט תיאטרון תמונע אחרי שנודע כי משרד האוצר החליט לנקוט בהליכים להפחתת התמיכה בתיאטרון יפו בגלל האירוע למען טאטור. עצם הידיעה על נקיטת ההליכים הספיקה כדי שהתיאטרון יודיע לשחקנית עינת ויצמן כי היא צריכה להשמיט מהמופע שלה את השיר "התקומם עמי" של טאטור. המנהל האומנותי אמר אז, לפי עיתון 'הארץ', שזהו "טקסט שחוקיות הפרסום שלו נמצאת בדיון משפטי". ויצמן לא הסכימה לוותר על השיר והחליטה שלא להופיע כלל.

כינוס אחד, החלטה משונה

למרות החשיבות שיש בכינוס הוועדה היא התכנסה פעם אחת בלבד, לפני כשמונה חודשים, והפגישה הסתיימה בלי החלטות כלשהן. פרוטוקול הפגישה לא פורסם עד היום. "נדרשה השלמת מידע ופרטים ממשרד האוצר", הסביר נציג משרד המשפטים, עו"ד חנן ארליך, לפנייה שנשלחה אליו בעניין, "עד כה לא הועברו נתונים משלימים, וכאמור הצוות המקצועי לא כונס שנית לדיון וגיבוש המלצות".

מיד אחרי שהתקבלה תגובתו של ארליך, שלחה שרת התרבות מירי רגב מכתב לשר האוצר משה כחלון. רגב מנסה, כמעט מהרגע שבו נכנסה למשרדה, להעביר אליה את סמכות הפיקוח על חוק הנכבה בכל הנוגע לגופים הנתמכים על ידי משרדה. היא קוראת לזה "חוק נאמנות בתרבות". לשר האוצר לא באמת אכפת מה קורה בתחום התרבות, טוענת רגב. יש לו משרד עצום להוביל, והוא לא יעסיק את עצמו בקטנות כמו מוסדות תרבות שמסיתים לטרור. המכתב של רגב לכחלון היה חריף במיוחד. היא חתמה אותו במילים: "צר לי, כי עליי לפנות אליך פעם אחר פעם כדי שחוק הנכבה לא יישאר אות מתה אלא ייושם בפועל. מחדלם של אנשי משרדך זועק לשמיים, ואני מקווה כי תורה להם להקיץ משנתם בנושא חשוב זה. לא ייתכן שבמות ציבוריות נתמכות ייהפכו לגיס חמישי מכספיהם של משלמי המיסים בישראל".

בין השורות הסתתרה אמירה שערורייתית כמעט. רגב כתבה לכחלון שבפגישה של בכירי המשרדים "הוסכם כי הסנקציה האמורה בחוק הנכבה הינה מזערית ושיש לחשוב על סנקציות אפקטיביות יותר". כלומר, שלושת היושבים על המדוכה פטרו את העבירה על החוק בלא כלום, משום שחשבו שהקנס קטן מדי. הם החליטו לחשוב על מהלכים אפקטיביים יותר, אולם ברור כי שינוי החוק או יצירת תקנה חדשה ייקחו הרבה מאוד זמן. בינתיים שלושת נציגי המשרדים החליטו למעשה להתעלם מקביעתו של היועץ המשפטי של משרד האוצר שהייתה כאן עבירה על החוק. כך יצאו המוסדות העבריינים פטורים מכל קנס.

המקרה המוזר של תיאטרון אל מידאן

רגב מלינה על כך שאנשי משרדו של כחלון הופכים את החוק לאות מתה, ואולם בוועדה נכח גם מנכ"ל משרדה, עו"ד יוסי שרעבי. הוא לקח חלק בהחלטה שלא להטיל אפילו את הקנס הקטן הזה על המוסדות המדוברים.

"היישום של החוק הזה קשה מאוד. כבר בזמן החקיקה שלו ניסו להכניס פנימה את כל העיזים האפשריות כדי שהוא לא ייושם, ולכן זה כלל לא מפתיע אותי שלא מיישמים אותו", מסביר עו"ד שמחה רוטמן, היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה. לדברי רוטמן חוק הנכבה אמור היה להיות חוק מאוד פשוט. אם שר האוצר רואה שאחד מהגופים המתוקצבים על ידי המדינה מסית נגדה, מסית לגזענות או לטרור וכדומה, הוא רשאי לעצור את התקצוב של המוסד המתוקצב. ככה פשוט.

אולם במהלך החקיקה, בין הקריאות, הוכנסו בלמים ואיזונים שהפכו להיות משקולות כבדות. הסמכות היא עדיין של שר האוצר, אולם הוכנסו חוות הדעת של היועץ המשפטי של המשרד וכן דיונים של הוועדה המקצועית. גם הסנקציה התכווצה לאיטה. מקנס בגובה פי עשרה מהתקציב שקיבל המוסד למימון האירוע המסוים, לקנס של פי שלושה מהמימון בחוק שאושר.

בהיותו עורך דין העוסק גם בתחום התמיכות, רוטמן מציין כי לא נדיר בכלל שגוף שנתמך על ידי המדינה נענש בצורה קשה. זה קורה בגלל טעויות הרבה יותר קלות מאשר חתירה תחת קיומה של מדינת ישראל. "גופים שמשתמשים בכספי התמיכה שקיבלו למטרה שאיננה מאושרת או שאינה חוקית, מבטלים להם את האישור על ניהול תקין, שוללים להם את התמיכות ומטילים עליהם קנסות. אני מייצג ארגונים ועמותות שעל תקלות הרבה יותר קטנות נגררים עם חובות וקנסות למשרדי ממשלה". כלומר, מדינת ישראל יודעת לשלול ולקנוס, אבל האמתלה של הסתה ותמיכה בטרור כנראה לא מספיק חזקה.

אחת מאבני הבוחן של יישום החוק היא המקרה של תיאטרון אל מידאן. התיאטרון הערבי בחיפה פעל בניגוד למטרותיו המוצהרות, ועבר על החוק כמה פעמים. הוא השכיר את המקום לתנועות שהוצאו מחוץ לחוק, ואף העלה הצגה שתומכת במחבל. אם אל מידאן היה עובר על החוק בכיוון אחר הוא היה סופג קנסות ואישור הניהול התקין שלו היה נסגר. "במקרה של אל מידאן", מסביר רוטמן, "המנגנונים הביורוקרטיים, כמו רשם העמותות למשל, הלכו לקראתו באופן חריג ויוצא דופן".

אז איך בכל זאת גורמים לכך שמדינת ישראל לא תתקצב את מי שפוגע בה? רגב כאמור עדיין מנסה לקדם את חוק נאמנות בתרבות. עד כה הניסיון לא עלה יפה, אם כי אנשי משרדה לא אמרו נואש.

ממשרד המשפטים נמסר ל'בשבע' כי מכיוון שהסמכויות בנושא חוק הנכבה נמצאות בידי משרד האוצר, יש להפנות את כל השאלות והטענות אליו. מלשכתה של רגב נמסר: "משרד התרבות ביקש ממשרד האוצר לקדם את הטיפול בתלונה בצד קידום חקיקה שתיתן מענה כנדרש. הסמכות בידי האוצר והיועמ"ש של המשרד ללא כל יכולת של משרד התרבות להתערב". משרד האוצר בחר שלא להגיב לכתבה.