ריבלין:
הערבים הם בשר מבשרה של הארץ הזו

נשיא המדינה מסביר את התנגדותו הנחרצת לחוק הלאום. "החוק הוא ביטוי של פחד בלתי נשלט. כאילו שהמדינה היהודית נמצאת חלילה בסכנה".

ערוץ 7 , כ"א באלול תשע"ח

ראובן ריבלין
ראובן ריבלין
צילום: פלאש 90

נשיא המדינה ראובן ריבלין שניהל מאבק מאחורי הקלעים נגד חוק הלאום שאושר בכנסת, מסביר את התנגדותו לחוק שקידמה ממשלת הימין וטוען כי הערבים והיהודים נועדו לחיות זה לצד זה.

"מדינת ישראל היא ביתו הלאומי של העם היהודי אשר שב לארצו לאחר אלפיים שנות גלות. זהו ייעודה. ואולם, מדינת ישראל לעולם תהיה גם מולדתה וביתה של אוכלוסייה ערבית רחבה המונה למעלה ממיליון וחצי ערבים, יותר מ־20 אחוזים מאזרחי המדינה", אמר ריבלין.

בשיחה בין הנשיא לעיתונאי יועז הנדל שמתפרסמת בספר חדש ושחלקים ממנו פורסמו ב"ידיעות אחרונות", טוען ריבלין כי "האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל איננה קבוצה שולית בחברה הישראלית, אלא בשר מבשרה של הארץ הזו, אוכלוסייה מגובשת בזהות לאומית ותרבותית משותפת שתמיד תהיה מרכיב יסודי כאן. נועדנו לחיות זה לצד זה, זה עם זה. אנחנו שותפי גורל.

''אנחנו נוסעים יחד בכבישים ומשחקים יחד באצטדיוני הכדורגל. וכן, אתה צודק, הקמת מדינת ישראל לא הייתה חלום שהתגשם עבור ערביי הארץ הזאת. אבל למרות האיבה הקשה והשורשית, אני מאמין שאפשר לבסס אמון ואפשר לבסס שותפות בין יהודים וערבים במדינת ישראל ובשאיפה, גם בארץ ישראל".

לדברי ריבלין, "חוק הלאום שאתה תומך בו, יועז, הוא אינו ביטוי של ריבונות, בעיניי, אלא של פחד בלתי נשלט. כאילו שהמדינה היהודית נמצאת חלילה בסכנה ולכן אנחנו זקוקים לחוק שרוצה לומר לכולם שמדינת ישראל היא מדינה יהודית שבה הזכויות שייכות לאזרחיה היהודים. הקושי עם חוק הלאום לא מצוי בהכרח בסעיף זה או אחר, אלא בתמונה המתקבלת ממנו ובעיקר במה שלא כתוב בו.

''בניגוד אליך, אני כנראה לא יכול ולא מוכן 'להניח בצד את חוסר הרגישות בתהליך כלפי אחינו הדרוזים', ולא רק הם נפגעים מחוק כזה. גם לא רק הנוצרים, המוסלמים, הבדואים, הצ'רקסים או יוצאי ברית־המועצות שאינם יהודים על פי ההלכה. כולנו נפגעים. בראש ובראשונה מדינת ישראל והרוב היהודי שבה נפגעים מחוק כזה. לנו, הרוב היהודי, אני דואג. אם אנחנו מתחילים לחשוב בצורה כזאת, סופנו שנאפשר לכל רוב בדמוקרטיה לבטל את המיעוט התורן או את המתנגדים לו. אז היום אלה הדרוזים ומחר החרדים ומחרתיים כל קבוצה בעלת אופי ייחודי, ואנה אנו באים?".

"הבחירה כאן לא הייתה לאמץ את מגילת העצמאות, שהיא מגילה מכוננת שמהותה בשיבת העם היהודי למולדתו והקמת המדינה היהודית, אלא לנסח חוק שיוצר רושם של עדיפות ועליונות לאזרחים היהודים על פני אלה שאינם ופוגע קשות בנימים המחברים את הקבוצות הלא־יהודיות למדינה היהודית. זאת הייתה מטרת החוק וברוח הזאת הוא בא לעולם. כשמדינה מדברת בכזה פחד זה שקול בעיניי לאמירה שצריך למסור שטחים כי אין לנו יכולת לחיות יחד עם הערבים. ממש מתוך אותו חשש".