בשבע מהדורה דיגיטלית

עניין אישי והפעם עם הרב יצחק נריה

בן 45, תושב מרכז שפירא. נשוי לאהובה, אב לשמונה. ראש ישיבת 'תורה בציון', יו"ר 'תורה מציון' ומייסד וראש קרן 'אחד לאחד'

רבקי גולדפינגר , כ"ז באלול תשע"ח

הרב יצחק נריה
הרב יצחק נריה
צילום: לירון מולדובן

התחלה/ לפני 45 שנים. נולד וגדל בירושלים. הרביעי מתוך שבעה אחים ואחיות. "בן אחרי שלוש בנות. זו הייתה שמחה גדולה".

יצחק/ נקרא על שם סבו, יצחק הלוי אפשטיין ז"ל, "שהלך לעולמו חודש בלבד לפני חתונת ההורים שלי. סבא איבד את כל משפחתו בשואה והיה אב בית דין, ממקימי הרבנות הצבאית ומעורכי האנציקלופדיה התלמודית. דמות מיוחדת במינה. כמי שקרוי על שמו אני מרגיש מחויב למסורת התורנית שלו ולאהבה ולרגישות שהפגין כלפי המשפחה".

אבא/ הרב נחום נריה, ראש ישיבת 'תורה בציון' ובנו של הרב משה צבי נריה זצ"ל. "אבא היה ממייסדי ישיבת ההסדר 'הכותל' וכיהן שם כרב שנים רבות. דוגמה ומופת לדיוק, חתירה לאמת, התמדה עצומה בתורה, יגיעה, רצינות ודאגה לכל המשפחה".

אמא/ רבקה נריה. "זכינו לאמא שנוכחת בחיים שלנו. היו שנים שעזרה בפרנסת הבית, אבל העיקר היה להיות איתנו ובשבילנו. היא אמא מאוד דואגת ומגוננת. מאוד חשוב לאמא המקום הרוחני של הילדים והנכדים שלה. היא גדלה בבית של תלמידי חכמים והדבקות בתורה היא אצלה בדם".

ממשיכים בדרך/ "היה לסבא מאוד חשוב שאלך לשדה החינוכי ולא למקצוע אחר. כנראה האמין שזה מה שנכון לי. מאוד עודד אותי לקחת אחריות בהדרכה, בלימוד תורה. אין ספק שהישיבה שפתחנו וקרן 'אחד לאחד' הן תוצאה ישירה להשפעתו".

ספר מתנה/ בכיתה י' העניק לו סבו במתנה את 'חובת התלמידים' של האדמו"ר מפיאסצנה. "אמרתי לעצמי 'חובות יש לי מספיק', ולא פתחתי את הספר במשך שנתיים. אבל כשהתחלתי ללמוד ממנו אמרתי 'איזה טיפש אני'. הייתי צעיר ולא הבנתי באיזו מתנה נפלאה היה מדובר. אחד הספרים הכי חזקים וחשובים בחינוך".

סבא/ הרב משה צבי נריה זצ"ל. "אחת הדמויות שהשפיעו עליי ביותר. כשההורים שלי היו בשליחות בארגנטינה גרתי אצלם. אני חושב שהשאלה שהטרידה את סבא כל הזמן זה לא מה הוא יכול לעשות לעצמו אלא מה הקב"ה מצפה ממנו לעשות למען עם ישראל. ואת זה הוא הטמיע בנו בצורה שלא משתמעת לשתי פנים".

סבתא 1/ הרבנית רחל נריה ז"ל. "דמות משכמה ומעלה. עם מסירות למשפחה ואכפתיות ועם פיקחות וישרות. סבתא הייתה אימפריה של חסד. היא הייתה אוספת כספים למשפחות נזקקות מהאזור, קשובה לצרות של אחרים וניהלה בית שפתוח לכולם".

סבתא 2/ "סבתא בעצם הייתה הראשונה שהכניסה את נושא החינוך לחיי משפחה בציבור שלנו עם ספריה 'מול מבוכת המתירנות' ו'טל נעורים'. זה היה עיצוב של דור. היא עודדה לדבר על הדברים בצורה מכובדת ורצינית אבל בלי להתבייש".

הרובע/ את ילדותו העביר ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. "אני מאוד אוהב את המקום וקשור אליו. ילדות שכל כולה סביב ישיבת הכותל ומו"ר הרב נבנצאל, הרב הדרי ז"ל והרב כץ. אלו היו דמויות מופת שלצידן גדלתי".

על הגגות/ "הייתה ברובע אווירה מיוחדת. היו את התפילות בכותל ואת הקפיצות של ילדי הרובע על גגות הבתים הצפופים. לא פעם אמא שלי לקחה אותי לקופת חולים אחרי ששברתי רגל או כתף מקפיצות על הגגות".

תלמוד תורה/ למד בבית ספר היסודי אחינועם ברובע. "דילגתי על גן חובה והתחלתי כיתה א' כך שאני יחסית צעיר למחזור שלי". בכיתה ד' הועבר לתלמוד תורה בירושלים. "יום אחרי יום העצמאות הייתי מגיע באופן קבוע עם פתק שנעדרתי מסיבות משפחתיות, וכשהפערים בין השקפות העולם היו גדולים עברתי לישיבה התיכונית שעלבים".

אתה מוכן?/ עד כיתה י"א למד בשעלבים, אז החליט שהוא מעוניין לעבור ללמוד בישיבה גבוהה. "אמא מאוד שמחה שאני הולך ללמוד תורה, ואבא שלי שאל אותי האם אני בטוח שאני מוכן לצעד הזה. כמו נער צעיר עניתי נחרצות שכן והלכתי לישיבה".

החלום ושברו/ "לקח לי חצי שנה להבין שטעיתי וקפצתי למים עמוקים מהר מדי. אני חושב שאבא שלי צדק בשאלה שלו, כי בדיעבד הבנתי שזו לא בעיה בתורה אלא בי, שלא הייתי בשל עדיין לצעד משמעותי כזה". לכיתה י"ב חזר לישיבת שעלבים.

אור עציון/ למד בישיבת ההסדר אור עציון, "שנים נפלאות של בנייה וצמיחה. הכרתי מקרוב את הרב דרוקמן עם המסירות הטוטאלית שלו לעם ישראל. תקופה מאוד משמעותית בחיים שלי".

צבא/ שירת בפלחי"ק (פלוגת חיל קשר) של חטיבת 769. "שירתי בדרום לבנון בתקופה יחסית סוערת. המפגש והקשר עם עם ישראל על כל גווניו היה מאוד עוצמתי מבחינתי".

שליחות/ כששב לישיבה מהשירות הצבאי התבקש על ידי הרב דרוקמן לצאת יחד עם החברותא להפיץ יהדות וציונות בקהילות יהודיות ברוסיה. "זאת הייתה תקופה שנפתחו השערים בברית המועצות. נסעתי לחודשיים לדאגיסטן. שם התחדדה אצלי התובנה בנוגע לאחריות הרבה על כל יהודי ויהודי".

הניצוץ היהודי/ "מקום מרתק עם יהודים שחיים שם לאורך מאות שנים. הכרנו יהודים שצמאים ליהדות, בדרך גם למדתי כמה מילים ברוסית. החבר'ה מהארץ עשו שם מהפיכה".

מתחתן/ בשיעור ה' הכיר את מי שלימים הפכה לרעייתו, אהובה הרץ. "ילדה טובה פתח תקווה. למדה הוראת מדעים במכללת אורות אלקנה".

החצי השני/ אהובה (44), כיום מורה למדעים באולפנת אבן שמואל ומדריכת כלות. "מורה מאוד אהובה. העוגן, האוזן הקשבת והמצפן שלי. עם המון ישרות. מסורה לבית ולמשפחה ותומכת ומאפשרת את העשייה שלי, ומבחינתי זה לא מובן מאליו".

הנחת/ שמונה. הבן הבכור נולד חצי שנה אחרי פטירת סבו ונקרא, איך לא, משה צבי (22). אחריו איתמר (21), אלישע (20), חנה (17), התאומות אביגיל ורות (14), ישי (10) והקטן מאיר-שמחה בן שש. "האושר והשמחה לראות אותם מתפתחים עם אהבת תורה ואהבה הדדית - זה הכי נפלא שיש".

הסמכה לרבנות/ כזוג צעיר גרו באור עציון. "הייתי ר"מ בישיבה במשך שלוש שנים, ובמהלכן השלמתי את מבחני ההסמכה לרבנות. ואז יצאנו לשליחות במונטריאול שבקנדה. זה היה ממש בתחילת הדרך של ארגון 'תורה מציון'".

תורה מציון/ הוקמה לפני יותר משני עשורים במטרה לחזק את הקהילות היהודיות בעולם והקשר שלהן לארץ ישראל ולתורת ישראל. כיום משמש כיו"ר העמותה. עד כה נשלחו מטעמה יותר מ‑1,200 שליחים לקהילות יהודיות.

שליחים/ במונטריאול כיהן כראש בית המדרש ואשתו לימדה בבית הספר היהודי ובקהילה. "נתקלנו בהמון אתגרים ומורכבויות. לשמחתי רבים מהקהילה עלו ארצה במהלך השנים". אחרי שלוש שנות שליחות שבו ארצה.

ראש ישיבה/ במשך שמונה השנים הבאות שימש כראש הישיבה התיכונית אור עציון. "חינוך הדור הוא אתגר קשה ומורכב, אבל בד בבד משימת קודש חשובה מאין כמותה".

רב קהילה/ "לאחר הגירוש מגוש קטיף, קהילת נצר חזני עברה לקראווילות בעין צורים. "שנתיים הייתי רב שלהם. במקביל הייתי ראש ישיבת אור עציון, ותוך כדי גם הקמנו את ישיבת תורה בציון. אז קיבלתי החלטה להתמקד במשימה אחת - תורה בציון".

תורה בציון/ מזה עשור מכהן לצד אביו כראש ישיבת ההסדר וישיבה גבוהה תורה בציון השוכנת באפרת. "הבנו שיש מקום להעצים את התורה בציונות הדתית. הנחיצות וההכרח לחבר צעירים לתורה בהיקף, בעומק, בעיון - זה בנפשי. אני חושב שהרבה מרוחו של סבא שורה בישיבה".

לחבר לתורה/ "יש המון חבר'ה שיכולים לגדול בתורה והמשימה היא לחבר אותם לתורה בגדלות. הנוער שלנו חכם ומבין, וברגע שהוא נחשף לאור ולגודל של התורה הוא פורח. הם יושבים ולומדים ברצינות מתוך עמל תורה. לשמחתי אני רואה ברכה גדולה".

אחד לאחד/ ממייסדי קרן 'אחד לאחד' ועומד בראשה. "לפני כחמש שנים זיהינו צורך לחזק את השדרה המרכזית שנושאת את עולם התורה במגזר הדתי-לאומי. הבנו שיש צורך לתמוך באלו שיצמחו להיות גדולי ומחנכי הדור הבא. בשלב הראשון הקמנו מפעל תמיכה בתקופת החגים על שם סבא וסבתא".

אם זה לא היה המסלול/ "מודה לקב"ה כל יום על שזיכה אותי להיות קשור לעולם התורה".

תנו כבוד לתורה/ "מתוך אמונה שהתורה היא המרכז והתשתית להכול וההבנה שבציונות הדתית לא מעריכים מספיק אנשים שמגיעים להישגים בתורה - בשנתיים האחרונות אנחנו זוכים לתמוך מדי חודש בעזרת הציבור בכמאה אברכים מצטיינים. מאמין שזאת החובה שלנו לחזק אותם כי בסוף, ציבור שיש לו הנהגה רוחנית חזקה העתיד שלו מובטח".

במגרש הביתי

בוקר טוב/ קם בחמש וחצי בבוקר, לימוד עצמי, תפילה, מעט כושר ונסיעה לישיבה באפרת. מלמד סדר בוקר, מעביר שיעורים, נח מעט וממשיך במרתון השיעורים והפגישות. לבית מגיע בסביבות שמונה וחצי. "משתדל ללכת לישון לפני חצות. לא תמיד מצליח".

דיסק ברכב/ משתדל לשמור על כושר באמצעות רכיבה על אופניים מוקדם בבוקר כשלוש פעמים בשבוע. "במהלך הרכיבה אני שומע קצת מוזיקה. רק מוזיקה חסידית, מביני לנדאו ועד מוטי שטיינמץ ועוד".

השבת שלי/ "רוגע גדול ומשפחה. זמן ללמוד בלי הפרעות, זמן נפלא של משפחתיות, מעביר שיעורים ונהנה מהשלווה".

דמות מופת/ "מורי ורבי הרב אביגדור הלוי נבנצאל. "גאון בתורה, ענק במידות, מלא אהבה לכל יהודי בשמחה ומאור פנים. דמות לחיקוי".

משאלה/ "הכי מטריד אותי שאנחנו מאבדים בנים ובנות שנוטשים את דרך התורה. מדובר במאבק תרבותי, סוציולוגי וחינוכי. אני מתפלל שנשכיל לפעול לא לאבד עוד בן או בת שלנו ולממש את 'וכל בנייך לימודי ה''".

כשאהיה גדול/ "מקווה ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים".

לתגובות: rivki@besheva.co.il