אין בעיה של "כיבוש". מעיינות בנחל עורבים בגולן
אין בעיה של "כיבוש". מעיינות בנחל עורבים בגולןצילום: יעקב לדרמן, פלאש 90

באפריל 2016, רגע לפני שיצא לפגישה עם הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין שעסקה בנעשה בסוריה, קיים ראש הממשלה בנימין נתניהו ישיבת ממשלה מיוחדת ברמת הגולן.

הדברים שהוא אמר אז הדהימו את שומעיהם, הן באירופה והן בארצות הברית, אז עדיין תחת ממשל אובמה: "איני יודע אם יושג הסדר בסוריה שישמור על האינטרסים שלנו שכוחות חיזבאללה ודאע"ש לא יהיו בסוריה. השליח של האו"ם בסוריה פרסם טיוטה של הסדר, שהסעיף הראשון שלו הוא שסוריה תשלוט בגולן. למי נחזיר אותו? לדאע"ש, לחיזבאללה או לאיראן? זה אבסורד".

נתניהו הצהיר שם כי "הגיע הזמן שהקהילה הבינלאומית תפנים מציאות. הסיפור של הגולן נגמר. הגולן יישאר כולו בידינו. אין תביעה כזו יותר. צריך להכיר בזה שכל סוריה זה אוסף מובלעות של מיעוטים נרדפים. האמירה נועדה להעביר מסר לעולם כולו ולהרגיל את הקהילה הבינלאומית לכך".

האיחוד האירופי נזעק לגנות את הדברים והעלה את הטענה השחוקה, לפיה ישראל סיפחה באופן חד צדדי את רמת הגולן, והדבר מנוגד לחוק הבינלאומי. "זהו עיקרון בסיסי בחוק הבינלאומי ובאמנת האו"ם, שלאף מדינה אין זכות לספח שטחים של מדינה אחרת", אמרו באיחוד, אך טרחו להוסיף כי אין כל קריאה אמיתית לישראל להחזיר את השטח למישהו.

ממשל אובמה זעם עוד יותר. "מדיניותה של ארצות הברית בהקשר הזה לא השתנתה. זוהי מדיניות רבת שנים שהייתה נהוגה על ידי ממשלים דמוקרטיים ורפובליקניים. מעמדם של השטחים האלה צריך להיקבע במשא ומתן, והמצב הנוכחי בסוריה אינו מאפשר משא ומתן כזה", אמר דובר מחלקת המדינה דאז, ג'ון קירבי.

בישראל לא נבהלו, רק הורידו פרופיל. הפעילות נמשכה על אש קטנה, אבל בצורה אינטנסיבית. כניסתו של דונלד טראמפ לתפקידו עוררה בירושלים את רוחות השינוי והתקווה, שאחרי ההכרה בבירת ישראל תבוא גם הכרה אמריקנית ברמת הגולן.

תוצר מלחמת מגן

חוק רמת הגולן, שהתקבל ב-14 בדצמבר 1981, ביטל את הממשל הצבאי והחיל על הגולן את החוק הישראלי. באופן מעשי סופח השטח לישראל, אלא שהצעד הזה לא הוכר מעולם על ידי הקהילה הבינלאומית. מועצת הביטחון של האו"ם אף החליטה בעבר כי יש לבטל את החוק, בטענה שאין לו תוקף בזירה העולמית. ישראל, כמובן, מעולם לא התייחסה להחלטה.

אבל בחודשים האחרונים נראה שהמצב בסוריה וההיתכנות שמלחמת האזרחים מתקרבת לסיומה ובשאר אסד יהיה זה שיישאר בשלטון, הובילו את ישראל להגביר את המאמצים ואת הלחץ. ראש הממשלה נתניהו התבטא מאז הפעם ההיא באופן מועט יחסית בסוגיית רמת הגולן, אבל בכל פגישה עם הנשיא טראמפ, החל מהמפגש הראשון בין השניים, זה היה נושא מרכזי בשיחה.

ד"ר דורי גולד, מי שהיה יועצו המדיני של נתניהו וכיום מכהן כנשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מתריע בשנים האחרונות שסוגיית ההכרה בגולן היא אקוטית. "ברמה הבינלאומית יש מי שמנסים כל הזמן לקרוא תיגר על נוכחות ישראל ברמת הגולן".

וזה משהו חדש? מדוע העיתוי של הדיבורים על הגולן הוא דווקא הזמן הנוכחי?

"לקראת סיום הלחימה בסוריה עומדות כמה מדינות שונות לדון על ההסדרים חדשים בסוריה. לאחר המלחמה ייתכן שצבא סוריה ישתקם, ואף יתעצם ויחזור להוות איום על ישראל. אסור לישראל לעמוד בפני הפתעה נוספת כמו בשנת 1973. בסוריה פועלים כוחות שיעים איראניים רבים תחת פיקודו של גנרל סולימאני, המהווים איום גדול למדינת ישראל ביחד עם החיזבאללה, ואינם מסתירים את כוונותיהם להשמדת ישראל, ולכן ישראל אינה יכולה בשום תרחיש לרדת מרמת הגולן. לכן זה הזמן הנכון לארצות הברית להכיר באזור".

הם טוענים שהשטח אינו של ישראל ונמצא בידינו בניגוד לדין הבינלאומי.

"אמרתי בעבר, גם בפורומים בינלאומיים, כי ההישארות הישראלית ברמת הגולן איננה בניגוד למשפט הבינלאומי אלא בהתאם לו. כיצד? המשפטנים מבחינים בין שטח שנכבש במלחמת מגן ובין שטח שנכבש במלחמה יזומה. בשנת 1967 הסובייטים ניסו לקבוע נרטיב בנוגע למלחמת ששת הימים, והעלו הצעה למועצת הביטחון לפיה ישראל תוגדר כמדינה התוקפת במלחמת ששת הימים. הם נחלו הפסד במועצת הביטחון, והפסידו בהצבעה גם בעצרת הכללית. לכולם ברור שמלחמת ששת הימים הייתה מלחמת מגן".

מזכיר הממשלה לשעבר, עו"ד צבי האוזר, העומד בראש היחידה למען הגולן, חושב שמדובר בהזדמנות שאסור להחמיץ. "ישראל, אשר משוועת קרוב לחצי מאה להכרה בצורך לשינוי גבולות, מוצאת עצמה בנקודת זמן ומקום אופטימלית להשגת הישגים היסטוריים", הוא אומר ומעריך כי "נגזרת הגולן היא הנגזרת הבשלה ביותר לניסיון להשיג שינוי בכללי המשחק המוכרים לנו ב‑50 השנים האחרונות".

האוזר מסביר כי ברמת הגולן אין בעיה של "כיבוש" או מרכיב של שליטה על עם אחר. "סוריה, אם בכלל תמשיך ותתקיים כמדינה אחת, לא תהיה עוד כפי שהייתה. שיח זכויות האדם אינו רלוונטי לגולן, שבו יש רוב יהודי וש‑20 אלף תושביו הדרוזים יכולים לקבל אזרחות בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. בשבילם האלטרנטיבה הסורית מעולם לא נראתה הזויה יותר. כל זה צריך להוביל לשינוי המוסכמה הבינלאומית האנכרוניסטית, לפיה הגבול בין סוריה לישראל צריך לשכון לחופי הכנרת. מוסכמה שהמופרכות שלה מוכחת מדי יום נוכח שפיכות הדמים הבלתי נתפסת, המתרחשת מזה חצי עשור במרחבי עיראק וסוריה בואכה רמת הגולן.

"הבטוחה האסטרטגית המינימלית הנדרשת היא הבטחה נשיאותית וחקיקה בקונגרס האמריקני, שתבטיח את השליטה הישראלית בגולן ואת סוף הדיון בנושא זה. לא מדובר ברעיון עיוועים. כבר בשנת 1975 ניתנה מאת הנשיא ג'ראלד פורד לראש הממשלה יצחק רבין הבטחה נשיאותית בכתב, שכללה הכרה אמריקנית בדבר נחיצות ההישארות של ישראל ברמת הגולן, גם בעת שלום. אין כל סיבה שלא לאשרר את מכתבו של פורד בעניין הגולן, ולפעול לעיגון תוכנו בשינוי עקרוני של המדיניות האמריקנית הפומבית והפורמלית בכל הקשור לגולן, הן של הממשל והן של הקונגרס", מסכם עו"ד האוזר.

יוזמה בקונגרס

בחודשים אחרונים, בדחיפה ובשילוב של כמה זרועות דיפלומטיות ואחרות, הודיע הקונגרס האמריקני כי הוא מתכוון להתחיל במהלך לחקיקה שתביא להכרה בריבונות ישראל על כל אזור רמת הגולן. חבר הקונגרס, רון דסנטיס, הוא האיש המרכזי שעומד מאחורי ההצעה. "תחושת הקונגרס היא שרמת הגולן היא חלק ממדינת ישראל ויש צורך חיוני בה כדי שישראל תוכל לשמור על גבולותיה ועל קיומה. בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה ובהתחשב בהרחבה האיראנית, נראה כי ארצות הברית צריכה להכיר בריבונות הישראלית בגולן, אומר דסנטיס.

הוא גם מסביר כי כל בר דעת יודע שביטחון ישראל חשוב מאוד לארצות הברית, והסיבה המרכזית להכרה היא ביטחונית. "הגולן מעניק לישראל כלי לחימה הכרחי נגד האויבים המשתוללים בסוריה. במידה ויבוא יום שבו תיאלץ ישראל להחזיר את השטח, היא עלולה להיות חשופה לטרור איראני. נסו להעלות בדעתכם עד כמה זה לא שפוי להעביר את רמת הגולן לידי אסד או לכוחות האחרים הפועלים בסוריה, זה פשוט שיגעון", מסכם חבר הקונגרס.

הסנאטור טד קרוז מקדם אף הוא יוזמה שמתחברת לדבריו של צבי האוזר. בארצות הברית דווח לאחרונה שההצעה של קרוז היא מסמך הכרה בזכויות, בדומה למכתב שנתן בזמנו הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש לראש הממשלה המנוח אריאל שרון, שתגובה בכמה צעדים כלכליים שיבהירו שהאמריקנים מכירים דה פקטו בנוכחות הישראלית ברמה.

אז האם אנחנו על סף החלטה היסטורית? באחרונה סיפר השר לענייני מודיעין ישראל כץ בריאיון לסוכנות הידיעות רויטרס, כי ארצות הברית צפויה להכיר בתוך כמה חודשים ברמת הגולן כשטח בריבונות ישראל. "הצהרה נשיאותית אמריקנית על הכרה בריבונות הישראלית ברמת הגולן היא המכה הכואבת ביותר שאפשר להנחית על הממשל בטהרן", אמר כץ והוסיף כי "בעת הזאת קיימת בשלות בממשל של הנשיא טראמפ למהלך כזה".

האמריקנים לא אהבו את ההתבטאות הזאת. בשיחות סגורות מתחו בכירים בממשל ודיפלומטים אמריקניים ביקורת על מה שהוגדר "פוליטיקאים ישראלים שרצים להצהיר הצהרות בניסיון להשפיע". לפקידים מסוימים בממשל האמירות של השר כץ נשמעו ממש כמו כפיות טובה אחרי ההכרה האמריקנית בירושלים והעברת השגרירות.

בדיוק באותה סוכנות ידיעות שבה סיפר השר כץ על הכרה אמריקנית, הצהיר היועץ של הנשיא טראמפ לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, כי "ממשל טראמפ אינו שוקל בעת הזאת להכיר ברמת הגולן כשטח בריבונות ישראל". רגע אחרי ביקור ראשון בתפקיד בירושלים, הוא הסביר כי "שמעתי שהציעו את הרעיון, אבל אין שום דיון בנושא, אין שום החלטה כזאת בתוך הממשל האמריקני. אנחנו מבינים את העמדה הישראלית ואת הסיבות לבקשה שהופכות אותה לרלוונטית כעת, אך לא שינינו את עמדתנו".

ח"כ מייקל אורן, סגן שר במשרד ראש הממשלה ומי שהיה שגריר ישראל בארצות הברית, לא הופתע מהודעתו של בולטון. "בדומה לאזורים אחרים בשטח המדינה, ההכרה בריבונות ישראלית ברמה תבוא כתוצאה מקביעת עובדות בשטח ולא להפך", הוא טוען.

כבר קבענו עובדות בשטח, לא?

"קיימתי מגעים רבים עם הממשל ולמדתי שהאמריקנים מעדיפים שנתרכז כעת בפיתוח הרמה ולא בהכרה בה. התוכנית שאני מקדם, 'נטו גולן', קוראת לפיתוח את האזור וליישב בו מאה אלף אזרחים, וכך להפוך אותו לחלק אינטגרלי ממדינת ישראל. בדומה לאזורים אחרים בשטח המדינה".

אז מה הצעד הבא - תוכנית לקביעת עובדות בשטח או המשך העבודה הדיפלומטית מול ארצות הברית, בניסיון שאינו מופרך להביא להכרה אמריקנית בצורה כזו או אחרת? נכון להיום ישראל בחרה בדרך הדיפלומטית. כשראש הממשלה נשאל לאחר התבטאותו של ג'ון בולטון האם ויתר על הציפייה שארצות הברית תכיר בגולן הוא ענה: "שאני אוותר על דבר כזה? זה לא יקרה".

בשבועות הקרובים ייצא ראש הממשלה לעצרת הכללית של האו"ם וייפגש עם נשיא ארצות הברית. בשולי העצרת, בסבירות גבוהה, הוא ייוועד גם עם חברי קונגרס וסנאט שמקדמים את ההצעות בנוגע לגולן. במערכת המדינית מעריכים שראש הממשלה מעוניין להוריד את הנושא מסדר היום הציבורי בישראל, כדי לנסות להביא בדרך הדיפלומטית את ההישג המיוחל וההכרה ברמת הגולן, 51 שנים אחרי שנכבשה על ידי מדינת ישראל והפכה לחלק בלתי נפרד ממנה.