בשבע מהדורה דיגיטלית

יהודים במאה אחוז

למרות ש-97% מהניגשים לבירור יהדות מקבלים תשובה חיובית, כעת עולה דרישה כי במקרים שבהם תוצאת הבירור שלילית, בתיה"ד יעצמו עיניהם.

דביר עמר , כ"ו באלול תשע"ח

4,000 בירורי יהדות מדי שנה. בתי הדין הרבניים
4,000 בירורי יהדות מדי שנה. בתי הדין הרבניים
צילום: דוברות בתי הדין הרבניים

מרגריטה נולדה להורים יהודים ברוסיה לפני מלחמת העולם השנייה. בעקבות המלחמה משפחתה ברחה לאסיה, אלא שאז הוריה נפטרו והיא נשארה בודדה.

כיתומה מרגריטה התגלגלה מבית יתומים אחד למשנהו, ובאחד הצמתים היא כבר נרשמה כלא יהודייה. ב‑2018 עלתה מרגריטה ארצה כשבמסמכים שלה ושל ילדיה רשום שהלאום הוא לא יהודי, אך היא התעקשה שהיא גדלה כיהודייה.

בעקשנותה ניגשה מרגריטה לאגף לבירור יהדות בבתי הדין הרבניים, והם ניגשו למלאכה ברצינות. "מצאנו את כרטיס הפינוי שלה מרוסיה לאסיה בזמן מלחמת העולם השנייה. הרשימות הללו נשמרו במשרדי הצלב האדום במוסקבה, ואימתו במלואו את הסיפור שלה ואת היותם של הוריה יהודים, ובזה הוכחנו את יהדותה", אומר בהתרגשות הרב אלכסנדר דן, מברר יהדות בכיר בהנהלת בתי הדין הרבניים. ההשלכה של בירור זה קריטית: "למרגריטה יש בארץ צאצאים רבים, כולם רשומים כלא יהודים. עכשיו כולם ייגשו למשרד הפנים לתיקון רישום הלאום ליהודי".

סיפור תהליך בירור יהדותה של מרגריטה אינו מקרה בודד. במדינת ישראל מתבצעים מדי שנה כ‑4,000 בירורי יהדות, מרביתם ביחס לעולים מארצות חבר העמים, ממזרח אירופה ומהמזרח הרחוק. ההליך מתחיל בדרך כלל בעקבות פתיחת תיק נישואין. התהליך דומה למסע שורשים, והוא לעיתים כרוך בבדיקות בארכיונים מעבר לים ובחיפוש בארכיבים באינטרנט. "הנושא אקוטי ליהדותה של המדינה, שכן כ‑97 אחוזים מהבירורים מסתיימים באישור יהדות, כולל כאלה שאינם רשומים כיהודים בתמצית הרישום של משרד הפנים, ולמעשה מאפשר להכניס לעם ישראל כ‑3,800 יהודים מדי שנה. לשם השוואה, מערכת הגיור מגיירת כ‑1,500 איש בשנה", מסביר ל'בשבע' הרב אלי מימון, מנהל אגף העגונות בבתי הדין הרבניים.

בלי צד שלישי

עד עתה תהליכי בירור היהדות התנהלו כתקנם, אלא שלאחרונה מנסים כמה גופים לשנות את הכללים במערכת בתי הדין הרבניים. "ב‑97 אחוזים מהפניות אנחנו מצליחים לאשר את היהדות את הפונים, אבל יש שלושה אחוזים שלצערנו מתברר שהם אינם יהודיים, וכעת מבקשים מאיתנו בעצם לעצום עיניים, ואם הוא לא יהודי – שלא נספר על זה", אומר הרב מימון.

מתברר שדרישתם של הגופים היא מלכוד ידוע מראש: חלק מבירור היהדות, גם למי שפונה בעצמו, נעשה בהכרח על ידי פנייה לאמו, לאביו או לסביו וסבתו, כדי לבדוק אפשרות שאומץ כילד וכדומה. בהכרח כל בירור יהדות של אדם – נוגע לסביבתו. "עיקר הטענה שלנו היא בשאלה מדוע בית הדין הרבני ממשיך בהליך בירור יהדות של צדדים שלישיים, ומדוע משרד המשפטים ומשרד הדתות אינם עומדים מאחורי עמדתם שאין סמכות לבית הדין, ואוכפים את עמדתם שאין סמכות לפתוח הליכי בירור יהדות לצד שלישי", טוען יו"ר הוועדה ח"כ אברהם נגוסה, שהוביל את הדיון המהיר שיזמו חברות הכנסת יוליה מלינובסקי, קסניה סבטלובה, עליזה לביא ומיכל רוזין.

"למעשה כל מי שבא לברר אצלנו, אנחנו עורכים בדיקה של המסמכים שלו וישנה טבלה של קרובי המשפחה שלו, אלא שאם וכאשר הוא מתברר כלא יהודי, אותם קרובי משפחה שהוא הביא כראיה ליהדותו מתבררים ככאלו שהיהדות שלהם בספק", מסביר הרב דן את מקור הבעיה. "על כך קמה צעקה בוועדת העלייה והקליטה בכנסת, כשהם טענו שאפשר להיעזר בקרובי משפחה לחיוב אבל לא לשלילה. הם רוצים שאנחנו נכניס לנתונים השליליים רק את מי שבירר יהדות, אבל לא את בני משפחתו".

"הם לא מתווכחים איתנו מבחינה מקצועית כי אין להם יכולות מקצועיות", ממשיך הרב מימון, "לא מעניינת אותם האמת ההלכתית, הם רוצים שאנחנו לא נסתכל על החלק הלא יהודי שנמצא במדינת ישראל. הניסיון של כמה מחברי הכנסת הוא לכבול את ידי המערכת, ולא לאפשר לנתונים השליליים להגיע למאגר החיתון, ובכך להכשיל יהודים רבים בנישואי תערובת ולגרום להתבוללות סמויה".

לסמוך על הרוב

אחד הגורמים המרכזיים שמנהלים את המאבק, ואף עתר לבג"ץ נגד בתי הדין הרבניים בנושא בירורי היהדות, הוא עמותת 'עיתים' בראשות הרב שאול פרבר. "נקודת ההנחה שלנו היא גם נקודת ההנחה של ההלכה - שכל היהודים בחזקת כשרים", אומר ל'בשבע' הרב פרבר. "היות שיש רוב מכריע ממבקשי האישורים שמתגלה שהם יהודים, אז אנחנו יכולים לסמוך על הרוב הזה. זו עמדה הלכתית שאנחנו מנסים לקדם אותה. לטענתנו, בשנים האחרונות, מכל מיני סיבות, המחלקה לבירור יהדות נכנסה לתמונה, והפסיקו לסמוך על עדויות של אנשים ונותנים הרבה יותר ערך למסמכים".

הרב מימון דוחה את הטענות: "הטענה הזאת נשמעה גם מקרב חברת כנסת שטענה בוועדה שלפי היהדות מי שבא לבית הדין ואומר 'יהודי אני', מאמינים לו. ידעתי שלהתווכח איתה הלכתית זה לא המקום, אז אמרתי לה: 'אני מוכן לקבל את עמדתך, אבל אני רוצה שהעמדה הזאת תהיה הלאה גם על הסוכנות יהודית. כל מי שיבוא ויגיד שהוא יהודי, תעלו אותו לארץ, בשביל מה בודקים? אמר שהוא יהודי, תקבלו אותו'. הדברים הרגיעו את הרוחות, והיא הבינה את משמעות הדבר".

בעיה נוספת שעלתה בדיונים היא בסוגיית קביעת מיהו יהודי במשרד הפנים. "אנשי משרד הפנים הופיעו בוועדה, וחברות הכנסת שאלו אותם: מה אתם עושים כשבית הדין קובע שאדם לא יהודי?", מספר הרב מימון. "ענו נציגי משרד הפנים: מי שבית הדין קובע שהוא לא יהודי, אני לא יכול לכתוב אותו כלא יהודי, אין לי סמכות. רק אם הוא אומר לי 'אני חותם לך ומאשר לך שתרשום אותי כלא יהודי', רק אז אני יכול לרשום אותו כלא יהודי. וכיום אף אדם לא יסכים שירשמו אותו כלא יהודי. למעשה מסתובב אדם שכולנו יודעים שהוא לא יהודי, והוא לא רשום כלא יהודי, ורשם נישואין שלא עשה בירור יכול לרשום אותו בטעות".

"צריך ללכת על פי ההלכה. אם הוא לא יהודי, אז הוא לא יהודי, זה שמשרד הפנים רושם אותו כיהודי אין לכך שום משמעות", טוען הרב יהושע מגנס, מבכירי הר"מים בישיבת מרכז הרב. "יש כאלו שרוצים שהכול יהיה הפקר, אבל רוב עם ישראל מבין שצריך אחריות וזה שאלות מאוד קשות. במקום לעשות פעולה קטנה שתפתור את הבעיה שלהם, אותו אדם יתחתן ובעתיד יהיו בעיות, בעיקר לדור שלם של ילדים שיתמודדו עם התוצאות. סתם גורמים צער לאנשים שלא לצורך. אדם שאומרים לו שאמא שלו גויה והוא אומר שלא מעניין אותו ומתחתן בנישואים אזרחיים, זה סיפור אחד, אבל להגיד שהוא יהודי?! הרי אין שום רב שיחתן אותו. מה הרווח שלו מכל הבלגן? הרי בסופו של דבר זה יתגלה, ויגרום אחר כך צרות לדורות שלמים".

הרב אלי מימון החליט לא להיכנע ובימים אלו החליט לצאת למאבק. "אנחנו מנהלים מלחמה מאוד קשה. מנכ"ל בתי הדין, דוד מלכא, והיועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, שמעון יעקובי, מעורבים בכך, וכן הרבנים הראשיים וחברי מועצת הרבנות הראשית. חברי הכנסת מהמפלגות הדתיות תומכים בנו, אבל גורמים בכנסת ובפרקליטות מנסים למנוע מבתי הדין הרבניים לעשות את תפקידם. יש דיונים עם הפרקליטות, ואני מקווה שבקרוב נגיע להסכמה משותפת איתם על הצעה שמתאימה לשני הצדדים".