ההמצאה הישראלית החשובה מכולן

ישראל היא מעצמת המצאות, אך מהי החשובה שבהן? ווייז? ביסלי? כיפת ברזל? ואיך קובעים מהי בכלל המצאה ישראלית? ספר חדש עושה סדר.

שמעון כהן , ג' בתשרי תשע"ט

מערכת כיפת ברזל בפעולה
מערכת כיפת ברזל בפעולה
צילום: אורי לנץ, פלאש 90



טוען....

ספר חדש 'להמציא כל בוקר מחדש' (הוצאת ידיעות אחרונות) מבקש להביא את סיפורה של החדשנות הישראלית לאורך שבעים שנותיה של מדינת ישראל. על הספר וההפתעות שבו שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם אחת מצמד המחברות שמאחורי הספר, סופי שולמן, עורכת מוסף שוק ההון של 'כלכליסט', שחברה לגלית חמי להוצאת הספר.

"ראינו בזה רק את ההתחלה. יש הרבה המצאות שהן בהתהוות וניתן לראות בהן הצלחה. רצינו לפרסם מעין אנציקלופדיה שתאחד את ההמצאות הגדולות של שבעים השנים הראשונות. הרעיונות המרכזיים הם גילוי הסיפור האישי של היזמים, איך הרגישו בתהליך ואיך חוו את הכישלונות שכולם עברו בתחילת התהליך.

ראשון הפרקים בספר מוקדש למכון וולקני על אף שהקמתו הייתה הרבה טרם קום המדינה, בשנת 1921, ושולמן מסבירה את החשיבות שמצאו במכון ובשל כך כללו אותו בספר ואף הציבו אותו בראשיתו: "צריך להבין מה מיוחד בישראל שכל אחד בעולם משתמש במוצרים שפותחו כאן. גם אנשי ה-BDS לא יכולים להסתדר בלי וויז או דיסקאונקי ומוביליי. אז מה הפך את ישראל לכל כך מיוחדת? זיהינו מספר מוקדי חדשנות שיצרו פלטפורמה נוחה ליזמות, והמקום הראשון הוא מקום וולקני שבו הונחו אבני היסוד להמצאות ופיתוחים, שם נולדה החדשנות הראשונית כשאמרו שנביא זנים מאירופה , ננצל את השמש ומזג האוויר ונגדל כאן משהו חדש בעל תכונות ייחודיות. זו החדשנות החקלאית שאנחנו מפורסמים בה היום בכל העולם".

בהמשכו של הספר מוקדשים פרקים לתנועה הקיבוצית, לפיתוחים טכנולוגיים, ליחידות צה"ל מובילות כדוגמת 8200, ממר"מ ועוד. על הבחירה לכלול את התנועה הקיבוצית בספר, על אף הוויכוח האידאולוגי שיש בו הסבורים כי התנועה הזו פשטה את הרגל והופרטה, משיבה שולמן ואומרת: "לא רצינו לעסוק בפריזמה הכלכלית שדרכה אנחנו מכירות את כל היזמים. אמרנו שהפעם נחפש את הסיפורים הייחודיים כדי שגם הקורא יוכל לראות איך עוברים את התהליך הזה, בעיקר מי שחושב להיות יזם, שלא יחשוב רק על הנקודה הכלכלית אלא על הפיכת העולם לטוב יותר. הרבה מהיזמים מדברים על רגע האקזיט כרגע עצוב בחיים, היה להם קשה להיפרד מהבייבי שלהם. המפעל הקיבוצי לא תמיד הוכיח את עצמו, אבל כשמסתכלים על 'טבעול' ועל קיבוץ 'דורות' שהמציא טבליות שום כתוש ודחוס ואחרים, כל אלה נקודתית הם הצלחות. יש כאן קיבוצים מאוד משגשגים".

על מלאכת הבחירה מבין ים ההמצאות הישראליות שמסביב מספרת שולמן כי אכן "בכמות הסטרטפים לנפש אנחנו הראשונים בעולם, אבל אנחנו גם במקום גבוה בעולם בשיעור הכישלונות של סטארטפים. השלב הקשה בהכנת הספר הוא שלב גיבוש הרשימה. קבענו את המספר שבעים כמספר שרירותי בגלל שבעים למדינה, אבל היינו יכולות לקבוע גם הרבה יותר והגיעו אלינו תוך כדי עבודה עוד הרבה הצעות, אבל בסופו של דבר גיבשנו מתודולוגיה שבוחנת את מידת החדשנות, עד כמה המוצר אכן חדש, לדוגמא חברת 'גט' הייתי כמעט שם, אבל התברר ש'הובר' הוציאה מוניות קצת לפניהם וכך הם יצאו מהרשימה. הכנסנו לרשימה גם את מידת התועלת לאנושות. זה נכון בעיקר באפליקציות שיש רבות מאוד שאנחנו מורידים ולא בכולן משתמשים. קבענו רף שימוש של מאה מיליון הורדות".

השאלה שרבים שואלים את שולמן וחמי היא שאלת ההמצאה החשובה מכולן. "התשובה מאוד מורכבת. הישראלי נוטה לומר ש'כיפת ברזל', אבל יהיה מי שיגיד שדורות גדלו על במבה ואחרים שיגידו שקידום שמה של ישראל ברחבי העולם זה או ווייז או דיסקאונקי".

ומה באשר להמצאה שממציאיה משולבים ישראלים ושאינם ישראליים או כאלה שמי שהמציא אותן היה ישראלי שיושב בחו"ל ונעזר באמצעים שנמצאים מעבר לים? "התחבטנו בשאלות הללו. כמעט לכל חתני פרס נובל היו שותפים באוניברסיטאות בעולם ובכל זאת כשמוענק פרס נובל מוזכר השם של הישראלי. אם אין להם שום קשר לישראל ופעם אולי גרו כאן כמה שנים אז הסיכוי פחות. למשל את חללי העבודה המשותפים הכנסנו למרות שההמצאה הייתה משותפת לישראלי ושאינו ישראלי. הכנסנו את החללים כי אחד מהמייסדים הישראלי, מזכיר שהקיבוץ והשיתופיות שבו היו חלק מההשראה שהביאה לרעיון".

ומה הופך אותנו למעצמת המצאות? האם זו המציאות הישראלית של מדינה קטנה מוקפת אויבים שצריכה לנצל כל משאב לחשיבה מחוץ לקופסה, או שאולי יש בממציאים משהו אחר? "המוטיבציה מאחורי המצאות משתנה לאורך הזמן. לכן בנינו את הספר כרונולוגית ואז רואים את התפתחות ההמצאות. בימי ראשית המדינה בן גוריון מטמיע את ה-DNA להמצאות כמו בפתיתים, אורז בן גוריון, או בפיתוח הנגב שחייבה את ההשקיה בטפטוף שהפך לנטפים. ההתחלה היא בהחלט מתוך מחסור ומצוקה וצורך להספקת צרכים בסיסיים, אבל ככל שחולף הזמן רואים רצון של יזמים לחשיפה לאקדמיה בחו"ל, הם מביאים את ההתלהבות מהטכנולוגיות החדשות וזה מכתיב סוג אחר של חדשנות ומגיעים לסטרטאפים ופיתוחים טכנולוגיים".

ועם כל זאת היא מוסיפה ש"אם מחפשים משהו משותף לממציאים זה אופי מסוים לאנשים האלה. הם כמעט אובססיביים. הם לא חושבים על הכסף. מה שמעניין אותם זה פיתוח משהו חדש ולהמציא המצאה נוספת גם אחרי ההמצאה הראשונה ותמיד ההמצאה הבאה היא ההמצאה הגדולה".