ערפאת והונאת אוסלו - ה"כיבוש" החל ב-48'
ערפאת והונאת אוסלו - ה"כיבוש" החל ב-48'צילום: עבד רחים קעטיב, פלאש 90

מחר (חמישי) יצוין מלאת 25 שנים להסכמי אוסלו וביומן ערוץ 7 שוחחנו על ההסכמים ומשמעויות התהליכים שעברה ישראל מאז נחתמו עם הפרופ' אפרים ענבר, נשיא מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים.

בראשית השיחה עמו שאלנו על הטחת ההאשמות מימין ומשמאל בישראל פנימה על זהותו של האשם בקריסת ההסכמים הללו, האם אהוד ברק, האם בנימין נתניהו או שמות אחרים המועלים כאחראים לקריסת ההסכמים.

"לאחר שנת 2000 ברור שמה שאמר אהוד ברק הוא נכון, אין פרטנר", אומר פרופ' ענבר ומוסיף: "המסקנה הזו רק התחזקה מאז והקונצנזוס הרחב בישראל סבור שהפלשתינאים הם האשמים בכישלון תהליך אוסלו. הפלשתינאים לא נכונים להכיר בישראל כמדינת העם היהודי ויתר על כן, הם לא מסוגלים להיות פרטנר כי הם איבדו את היכולת לשמר את המונופול על שימוש בכוח בתוך הטריטוריה שלהם, ואכן ראינו את אבדן עזה לחמאס שהיא בוודאי ישות איסלאמית טרוריסטית שלא מוכנה לחשוב על הכרה בישראל".

על קווי הדמיון שבין חמאס לפתח', קווי דמיון שיש הטוענים שהם רבים מאוד ורק דרכי יישום האג'נדה של שני הארגונים הן השונות, אומר פרופ' ענבר כי "אולי יש להם אג'נדה דומה, אבל בסופו של דבר אבו מאזן מדבר על אי שימוש בכוח נגד ישראל, לא כי הוא פציפיסט, אלא כי הוא מבין את פערי העצמה בין ישראל לבין הרש"פ וייגרם נזק גדול לחברה הפלשתינאית".

"כשמסתכלים על סקרי דעת קהל בישראל ברור מאוד שיותר משני שליש רואים בפלשתינאים כמי שאינם מסוגלים להיות פרטנר לשלום ולכן המחלוקות הללו (האשמת אישיות ישראלית כזו או אחרת בקריסת התהליך המדיני) אינן משמעותיות בפוליטיקה הישראלית".

לטעמו של ענבר "החברה הישראלית מסתכלת על אוסלו ככישלון וכניסוי שלא עבד. בגלל זה יש לחברה הישראלית יכולת רבה יותר לעמוד במבחנים כוחניים בעתיד. אנחנו יכולים לומר ביושר שניסינו, לא הצליח, ואם יהיה עימות גדול זו תהיה מלחמת אין ברירה שנכפתה עלינו, וזה מקור לכוח רב".

באשר להחלטה המדינית של ראשי המדינה שלא להכריז בפומבי ובגלוי שהסכמי אוסלו בטלים ומבוטלים, אומר פרופ' ענבר: "בסופו של דבר יש נוחיות מסוימת בעובדה שהפלשתינאים שולטים על עצמם. 95 אחוזים מהם חיים תחת שלטון פלשתיני, ורוב הישראלים לא מעוניינים בהחזרת השלטון הצבאי לערים הפלשתיניות. זה מצב מאוד נוח".

"לכן יש נכונות של ממשלות ישראל לסייע לפלשתינאים לגייס כסף בחו"ל כדי שיהיה להם מה לאכול. העמדנו לרשותם את מגייס הכספים הטוב ביותר שהיה לנו, שמעון פרס, וזה היה גם בתקופה שהוא היה נשיא, כלומר אנחנו לא רוצים שכנים רעבים ואנחנו מוכנים לעזור להם בשלטון עצמי במידה רבה. האסטרטגיה הישראלית בשנים האחרונות היא ניהול הסכסוך במינימום נזק לנו, ואני סבור שדי הצלחנו. המדינה פורחת למרות הסכסוך".