צחי הלוי
צחי הלויצילום: מרים אלסטר

1

למרבה הצער, נישואי תערובת בין יהודים לגויים בכלל ובין יהודים למוסלמים בפרט כבר מזמן אינם אירוע נדיר במדינת ישראל.

נישואיה של מגישת הטלוויזיה הערבייה לוסי אהריש עם השחקן היהודי צחי הלוי שונים אומנם מן המצוי בכך שכמעט תמיד במקרים כאלה הגבר בא מהצד המוסלמי והאישה מהצד היהודי. אבל מה שהפך את הנישואין הספציפיים הללו לשיחת היום הוא העובדה שמדובר בסלבריטאים - דמויות מוכרות למיליוני צופי טלוויזיה בישראל. וזה גם מה שעושה את החתונה הזאת לבעיה גדולה יותר מאשר עוד מקרה מצער של נישואי תערובת שנערכים הרחק מעין התקשורת.

הבעיה במקרה האחד מני רבים הזה היא הלגיטימציה. כאשר בכלי התקשורת הגדולים בישראל, בתקשורת המיינסטרים, מדווחים בחדווה על יהודי מפורסם שבחר להינשא למוסלמית - יש לכך אפקט מצנן על רגש הרתיעה הטבעי מפני נישואי תערובת. ואם מגישה ערבייה פופולרית תופיע מכאן ואילך בטלוויזיה כשהצופים מודעים לכך שהיא נשואה ליהודי, צפויה להיות לכך השפעה של שבירת הטאבו, שעדיין קיים במידה מסוימת, נגד נישואי תערובת.

2

אל לוסי אהריש קשה לבוא בטענות. משפחתה הערבית בחרה לגור ולגדל אותה בעיר היהודית דימונה, ולשלוח אותה ללימודים במערכת החינוך הישראלית-חילונית. היא נשמעת כבעלת מנטליות ישראלית לחלוטין, ובעברית הרהוטה והעדכנית שלה אי אפשר לשמוע שמץ של מבטא ערבי. כילדה בת שש היא אפילו נפצעה פעם מבקבוק תבערה שפלשתינים זרקו בטעות על הרכב של משפחתה. לא פלא שהיא הצהירה כבר מזמן שאין בכוונתה להינשא למוסלמי. התפיסות המסורתיות הרווחות בחברה הערבית בנושא מעמד האישה לא מתאימות לסגנון חייה המודרני-ליברלי. היא אפילו הביעה חשש שבן זוג ערבי ינהג כלפיה באלימות. אז מה הפלא שהיא מעדיפה יהודי?

אפשר היה לצפות שהיא תתגייר, אבל אהריש לא רוצה להיות יהודייה שומרת מסורת, כנדרש מגיורת. היא רוצה להיות ישראלית חילונית, אבל גיור ללא קבלת מצוות אינו קיים בהלכה היהודית. היא גם לא רוצה להתכחש למוצאה המוסלמי. אז אם החבר היהודי שלה מוכן לשאת אותה כמוסלמית, למה שהיא תתאמץ להתגייר? או כפי שהיא נסחה זאת: "למה שאני אתגייר, שהוא יתאסלם!" האשמה פחות בה ויותר ביהודי שבחר להתחתן איתה, ובשיח הציבורי של תקשורת המיינסטרים - שבו הנישואין הללו מתקבלים בתשואות. וכך יכלה השבוע לוסי אהריש לפתוח את תוכנית הטלוויזיה שלה בהטפת מוסר לחברה הישראלית על גזענותה. את בן הזוג היהודי, לעומת זאת, התקשורת לא מראה לנו בימים אלו. הוא לא נשאל איזו זהות דתית תהיה לילדים שלו, וכיצד הוא חש מול העובדה שלפי ההלכה הם ייחשבו כלא יהודים. האם זה מפריע לו? האם ילדיו יציינו את ליל הסדר, את יום הכיפורים? האם בכוונתו להעביר אותם גיור? האם אשתו המוסלמית תסכים לכך?

3

היחס האוהד לסיפור ההתבוללות הזה, שרק מעטים העזו לבטא כלפיו ביקורת פומבית, מדגיש פעם נוספת את מה שכבר נאמר כאן בעבר: לחילוני הישראלי הממוצע אין תשובה מספיק טובה מדוע חשוב להימנע מנישואי תערובת. רובם אינם מתבוללים בעיקר בזכות העובדה שכמעט כל הפרטנרים הפוטנציאליים בסביבתם הקרובה הם יהודים. על פי תפיסת עולמו של החילוני הישראלי הממוצע, עדיף אולי להתחתן עם בן העם היהודי, אבל ממש לא הגיוני לוותר על האהבה שלך רק משום שבן או בת הזוג אינם יהודים. במקום שבו האמונה היהודית מעורערת, קשה מאוד לשמור גם על עצם הזהות היהודית.

השחיקה ביחס השלילי כלפי התבוללות ונישואי תערובת מלובה ברוח גבית של התרבות, האומנות והתקשורת בישראל. סדרת הטלוויזיה הישראלית 'פאודה', שזכתה להצלחה גדולה בארץ ובעולם, מספרת את קורותיה של יחידת מסתערבים ישראלית שעוסקת בלכידת מחבלים. לאחד מהם, הגיבור המרכזי של הסדרה, יש סיפור אהבה ממושך עם רופאה פלשתינית. השחקן צחי הלוי רק מיישם בחייו האמיתיים את תפיסת העולם הרווחת בסדרה שבה הוא משחק.

הסדרה 'פאודה' איננה חריג. היא אחת מבין הרבה סדרות וסרטים ישראליים שמעודדים התבוללות. זה המצב גם בכלי התקשורת הגדולים. התקשורת הישראלית עקבה לאורך שנים בשקיקה ובאהדה אחרי רומן בין השחקנית בר רפאלי לשחקן האמריקני ליאונרדו דיקפריו, וחגגה בגאווה פרובינציאלית את אירוסיה של הזמרת הישראלית דניאלה פיק לבמאי האמריקני הנודע קוונטין טרנטינו. זוהי האווירה שבתוכה מתעצבת דמותו של הדור החדש בישראל. איזה מזל שהתקבץ כאן בארץ קהל גדול של יהודים מארבע כנפות תבל. אלמלא כן, ולנוכח קצב ההתבוללות המבהיל של היהדות הלא-אורתודוקסית בעולם, המשך קיומו של העם היהודי היה נתון בסכנה.

4

הפתרון האמיתי לבעיה הזאת נמצא בחזרה אל האמונה היהודית, שהיא הבסיס האיתן לשמירת הזהות היהודית. במקביל לשחיקת הזהות היהודית בציבור החילוני, אנו עדים לתופעה מבורכת של התקרבות ליהדות וחזרה בתשובה. מי ששותפים למסע הזה מתרחקים כמובן מאזור הסכנה. אך האם ניתן לחזק את המוטיבציה למניעת התבוללות ונישואי תערובת גם בקרב יהודים חילונים? נראה שאת התשובה לכך לא הציבור הדתי יכול וצריך לתת. על רקע קמפיין ההסתה נגד ההדתה, ניסיון של הציבור הדתי לשכנע את החילונים להימנע מנישואי תערובת יידחה כעוד גילוי של כפייה דתית. בעשורים הראשונים של הציונות, התנועה הלאומית היהודית, ההתנגדות לנישואי תערובת הייתה רווחת גם בקרב מי שהיו רחוקים משמירת תורה ומצוות. אם יש גם היום תשובה חילונית רלוונטית לשאלה למה לא להינשא למי שאינו יהודי, היא תהיה משכנעת הרבה יותר אם היא תבוא מפיהם של אנשים שאינם דתיים.

5

ובכל זאת, גם אנשים דתיים צריכים להסיק כמה מסקנות מהתגברות תופעת נישואי התערובת בחברה החילונית בישראל.

קודם כול, צריך להיות מודעים לכך שבתרבות השלטת בישראל יש לגיטימציה לנישואי תערובת. האווירה הסובבת אותנו רוויה בתפיסה הזאת, ואם לא נתגונן מפניה היא תחלחל אל תוך תודעתנו בלי משים. זה נכון במיוחד לגבי הדור הצעיר שגדל על אותם סרטים וסדרות, ומתרגל לתפיסה שאהבה רומנטית מצדיקה הכול, כולל התבוללות. לכן יש כאן צורך גם בהסברה פנימית, שמן הסתם תהיה קלה יותר להתקבל בקרב ציבור יהודי מאמין.

בנוסף לכך, יש לחזק בתוכנו את התפיסה העקרונית לפיה במרכז הקשר הזוגי לא עומדת ההיסחפות הרגשית הרומנטית והמשיכה הטבעית בין המינים, שבדרך הטבע עלולות להיחלש עם הזמן, אלא החברות והמפעל המשותף – הקמת משפחה ובית נאמן בישראל. הרומנטיקה והמשיכה הן דבק מצוין שמחזק את הקשר הזוגי, אבל הן לא התוכן העיקרי שלו ובטח שלא הבלעדי.

ולבסוף, צריך להכיר בכך שבמצב הנוכחי, החסם העיקרי מפני נישואי תערובת הוא העובדה הדמוגרפית שרובו המוחלט של הציבור שחי בישראל הוא יהודי. לכן יש לרסן את פעילותם של גופים וארגונים שפועלים להעלות ארצה זכאי חוק השבות אף על פי שאינם יהודים. החברה הישראלית עוד לא הצליחה למצוא פתרון למאות אלפי עולים שאינם יהודים שבאו עם גל העלייה המבורך מברית המועצות המפורקת. תהיה זו טעות קשה להוסיף עליהם עוד ועוד זכאי חוק השבות שאינם יהודים, או לקלוט כאן רבבות מסתננים אפריקנים כאזרחים שווי זכויות.

לתגובות: [email protected]