ד"ר יוסי לונדין
ד"ר יוסי לונדיןצילום עצמי

בעוד ימים אחדים ייצאו מיליונים מאזרחי ישראל להצביע בבחירות לרשויות המקומיות. דומה שהבחירות הפעם חשובות יותר משנים רגילות, וראוי לתת להן תשומת לב ייחודית, גם בימים של סערות ביטחוניות ברמה הלאומית.

חשיבותן וייחודן של הבחירות הנוכחיות נובעים משלוש סיבות. הראשונה: יום השבתון. כידוע, אחוז ההצבעה בבחירות לרשויות המקומיות נמוך ביותר יחסית לזה שבבחירות הכלליות. בבחירות האחרונות עמד אחוז ההצבעה על כ‑50 אחוזים, בעוד האחוז בבחירות לכנסת התקרב ל‑75!

לאחר שבבחירות האחרונות בירושלים ניצחונו המובטח של ברקת כמעט הוחמץ בשל אחוז ההצבעה הנמוך של החילונים, הוחלט במפלגות הגדולות להפוך את יום הבחירות לרשויות ליום שבתון, בדומה לבחירות לכנסת, כדי להעלות את אחוזי ההצבעה. האם זה יועיל? עדיין לא ברור. מדוע לא להטיל קנס על מי שנמנע מהצבעה (כפי שנהוג במדינות רבות) במקום לבזבז מיליוני שקלים על יום עבודה? גם לא ברור. אבל ברור במי זה עלול לפגוע. בציבורים האידיאולוגיים, אלה שנוהגים להצביע באחוזים גבוהים, עם יום שבתון ובלעדיו. ייתכן שעלייה - מבורכת כשלעצמה - באחוז ההצבעה הכללי, תקטין משמעותית את השפעת ההצבעה של ציבורים קטנים וחדורי מודעות ציבורית. או בקיצור: דתיים, צאו כולכם להצביע, והפעם יותר מתמיד.

מכת המלחמה בשחיתות

הסוגיה השנייה שמקבלת משנה חשיבות בבחירות הקרובות היא עירובן של הסוגיות הלאומיות בשטח המוניציפלי. עירוב זה קיים בשני תחומים.

הראשון הוא שאלת היחסים בין הציבור היהודי לערביי ישראל. נושא רגיש וטעון, שבמישור הממלכתי די נמנעים מלתת לו את תשומת הלב הנצרכת. יותר ויותר מערי ישראל, אם נרצה בכך או לא, הופכות לערים מעורבות. אלה כבר לא רק יפו, לוד וחיפה, אלא גם כרמיאל, נצרת עילית ובאר שבע. זהותה של ההנהגה העירונית בערים אלו תקבע בנושאים רבים מאוד את טיב היחסים בין שתי הקבוצות. האם יישמר שלטון החוק בכל השכונות? או שמא אזורים ערביים יהיו הפקר מבחינת אכיפת חוקי הבנייה והמיסוי? האם החינוך הממלכתי יהיה מעורב בין הקבוצות, על כל המשתמע מכך, או נפרד? האם ערי ישראל יפתחו מורשת ותדמית של עיר יהודית אשר מכבדת את כל תושביה, או שמא תגלוש העיר במדרון החלקלק של "זהות רב תרבותית" אמורפית, שאחריתה צמצום אופייה היהודי של המדינה? הפתק שלכם הוא זה שיקבע.

הנושא השני העומד על הפרק, ביתר שאת ויתר עוז, הוא שאלת יחסי דת ומדינה. בנושא זה המישור המוניציפלי משמעותי הרבה יותר מהארצי. עיקר פעילותם של הפורום החילוני ושאר ארגוני הקרן הוא במישור זה, ובחסות יללות "הדתה" הם פועלים להעצמת חילול שבת, הכחדת כל אופי דתי לאירועים ציבוריים, פגיעה בזכויותיו של הציבור התורני, והדוגמאות בנושא זה ידועות. במישור זה, כפשוטו, המצביע – משפיע.

הסוגיה השלישית והאחרונה העומדת על סדר היום בבחירות הנוכחיות היא ההתמודדות עם מכת המדינה של המלחמה נגד השחיתות. כן, זו לא טעות. המכה שבמלחמה נגד השחיתות. המלחמה בשחיתות מבורכת, ומכל בחינה שהיא ראוי לעמוד על המשמר ולהכחיד כל זכר לשחיתות ופשע. דא עקא, בחסות המאבק בשחיתות הפכו היועצים המשפטיים לראשי העיר בפועל, וכל צעד שמבקשת הנהגת העיר לבצע נתקל בחומות בלתי עבירות של רגולציה ועוד רגולציה. ראש עיר ראוי הוא זה שבא לבצע, ולהבהיר ליועציו המשפטיים שתפקידם לסייע ולא לתקוע מקלות בגלגלים. ראש עיר ראוי נוהג בניקיון כפיים, אך לא נרתע מאיומי שווא של גופים טהרניים, אשר מבקשים עוד ועוד אישורים ודיונים ועיכובים על כל סנטימטר של כביש שמבקשים לבנות. ראש עיר טוב עושה ולא חושש. בראש עיר שכזה, ובמפלגות התומכות בגישה זו, של עשייה וקידום, ולא היסוס ופלפולי סרק משפטיים, ראוי לבחור.

הכותב הוא מרכז המחלקה להיסטוריה במכללת אורות, קמפוס רחובות