''טראומה והשפלה'' בלשכת הגיוס

מנכ"ל ''חותם'' מסביר מדוע חשוב להכין את הבנות הדתיות לקראת ראיון דת בלשכת גיוס, "הן מגיעות לא מוכנות ויוצאות עם דמעות בעיניים".

בני טוקר , כ"ג בחשון תשע"ט

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: ISTOCK

עמיטל בראלי, מנכ"ל ארגון חותם, מסביר לערוץ 7 מדוע הוא מפיץ בימים אלו ''פנקסי כיס'' לבנות אולפנה המסבירים להן איך לעבור בשלום ראיונות דת בלשכות הגיוס.

"אנחנו מדברים כאן על בנות צעירות שרוצות לתרום למדינה ולחברה תרומה משמעותית במסגרת השירות הלאומי. הן ניגשות להביא את ההצהרה שלהן בלי שום הכנה מוקדמת והן נכנסות לסוג של חקירה באווירה עוינת", טוען בארלי.

''חלקן יוצאות עם דמעות בעיניים כי מתייחסים אליהן כאל עברייניות. הן באו להגיש הצהרה בתום לב ולא היו מוכנות לחקירה באווירה כזאת, זו פשוט טראומה והשפלה".

הוא מקווה שפנקסי הכיס יכינו את הבנות וידריכו אותן כיצד לענות תשובות נכונות לקצינים בלשכת הגיוס, "ככה הן יוכלו להיערך ולהבין מה צפוי להן. זו גם הכנה נפשית וגם הכנה מבחינת התוכן שידעו מה מגיע להן.

''ההתנהלות של הרשויות בצה"ל לא מביישות את משמרת הצניעות. הרי מדובר כאן בבנות דתיות שגדלו בחמ"ד, לפעמים הבנות קצת מבולבלות ומחפשות את עצמן, זה עדיין לא אומר שהן לא דתיות. החוק מגדיר בצורה ברורה מי נחשבת דתייה ויכולה לשרת בשירות לאומי, הקריטריון הוא שמירת כשרות, שבת והסיבה שבגינה היא רוצה לשרת במסגרת חלופית בגלל זהות דתית.

''אלה הן ההגדרות בחוק ואי אפשר לשלוף תמונה מהפייסבוק של בת שאולי צולמה לא בלבוש שהיינו רוצים שהיא תלבש ועל סמך זה לקבוע שהיא לא דתית. הרשויות בצה"ל אינן משמרת הצניעות ואין להן זכות לפגוע בפרטיות של הנערה", מתריע בראלי.

תגובת דובר צה״ל: ״ככלל מלש״ביות אשר לומדות במוסד ממלכתי דתי ומגישות הצהרת דת בזמן על פי החוק לא נקראות לראיון. במצבים בהם קיים פער במידע שיש לצה״ל ואו לומדת במוסד חילוני, תזומן לראיון אשר נועד לאימות הצהרתה וקביעת גיוסה או אי גיוסה לצה״ל. מטרת הראיון אינה לכפות גיוס אלה לאמת את הצהרת הדת״.