פיגוע דמים בחברון - חגיגות בעזה

12 ישראלים נרצחו, ביניהם מח"ט יהודה אלוף משנה דרור ויינברג, וכ-14 נפצעו במארב שטמנו ערבים חמושים למתפללים יהודים שסיימו את תפילתם במערת המכפלה בליל שבת. כשנודע בערי הרש"פ על האבידות הרבות לכוחותינו יצאו מאות ערבים "לחגוג".

, י"א בכסלו תשס"ג

12 ישראלים נרצחו, ביניהם מח"ט יהודה אלוף משנה דרור ויינברג, וכ-14 נפצעו במארב שטמנו ערבים חמושים למתפללים יהודים שסיימו את תפילתם במערת המכפלה בליל שבת. המתפללים הגיעו מטרים ספורים מהשער של קריית ארבע ואז נפתחה לעברם אש צולבת משלושה כיוונים.

בצה"ל המשיכו במוצאי שבת בתחקירים, לבירור נסיבות תקרית הדמים, בה נהרגו בערב שבת, ממארב מחבלים, 12 ישראלים: - 5 שוטרי מג"ב, 4 חיילי צה"ל ושלושה אנשי כיתת הכוננות של קרית ארבע.

כתב עתי"ם חיים פרנקל מוסר כי מהתחקירים שנעשו עד עתה מתברר כי כל שוטרי מג"ב והלוחמים שלקחו חלק בהתרחשויות, חתרו למגע עם המחבלים ולחילוץ פצועים, אך נפגעו בשל חוסר היכולת לזהות את שני המחבלים, שירו על רוב הכוח, ובשל הרצון לחלץ פצועים, עוד טרם שהיורים שותקו. בצה"ל הדגישו כי המחבלים פעלו בשטח בנוי וסבוך ובמסתור החשכה, דבר שהקנה להם יתרון משמעותי על חיילי צה"ל ומג"ב.

מהתחקירים הראשונים עולה שבליל שבת ב-7:15 בערב לערך, שבו אחרוני המתפללים ממערת המכפלה ליישובם קרית ארבע, בשביל הנקרא "ציר המתפללים", שאורכו כ-350 מטרים.

לאחר שהמתפללים עברו את "הפשפש", שער הכניסה לקרית ארבע מכיוון מערת המכפלה, נפתחה אש המחבלים משני מוקדים. מחבל אחד פתח באש לעבר השער, בנסיון לפגוע במתפללים ובשני אנשי מילואים ששמרו על השער, ועוד שני מחבלים פתחו באש על כוח של משמר הגבול בתוך ג'יפ, שאיבטח את המתפללים ונסע עשרות אחדות של מטרים מאחור.

אש המחבלים כוונה גם לעבר 4 חיילי נח"ל, שאיבטחו את המתפללים יחד עם הג'יפ של משמר הגבול.

במכת האש הראשונה נפגעו כל ארבעת חיילי הנח"ל. שניים מהם נהרגו ושניים נפצעו. ג'יפ משמר הגבול, שנכנס לתוך הסימטה בה התנהל קרב היריות, נורה אף הוא מטווח קצר ביותר על ידי המחבלים. חלק מהקליעים ורימון, שככל הנראה חדר לתוך הג'יפ והתפוצץ, הביאו למותם של כל ארבעת חיילי משמר הגבול שישבו בג'יפ.

בשלב זה הגיע למקום הג'יפ של קמב"ץ (קצין המבצעים) של פלוגת משמר הגבול בחברון. בקרב שהתחולל במקום נהרג גם הקמב"ץ ולפחות שלושה מנוסעי הג'יפ נפצעו.

מייד לאחר מכן הגיע למקום מפקד חטיבת יהודה, אלוף משנה דרור ויינברג. מפקד החטיבה יצא מהג'יפ, ובחילופי האש עם המחבלים נפגע בחזהו ובבטנו ונהרג.

למקום הירי הגיע קצין הביטחון של קרית ארבע, ועימו שבעה מאנשי כיתת הכוננות של הישוב. בחילופי האש עם המחבלים נהרגו קצין הבטחון ועוד שניים מאנשיו. חמשת אנשי כיתת הכוננות הנוספים נפגעו אף הם ונפצעו.

על הקרב השתלט בנקודת זמן זו מפקד גדוד בחטיבת הנח"ל, שהקים חולית פיקוד קידמית (חפ"ק) בקרבת זירת הקרב והחל בנסיונות המסודרים לחלץ פצועים. במהלך הנסיונות הכניס המג"ד לפעולה נגמ"שים, עליהם פיקד סגן מפקד פלוגה בגדוד הנח"ל. סגן מפקד הפלוגה נהרג בנסיון לצאת מאחד הנגמ"שים ולחלץ פצועים. יחד עם זאת נמשכו נסיונות החילוץ וחלק מהפצועים פונו.

כוח נוסף של חטיבת הנח"ל, שנשלח על ידי מפקד הגדוד, הצליח להקיף את הבית שממנו ירו המחבלים. יותר מאוחר נהרג המחבל בבית בחילופי האש. הבית נהרס מאוחר יותר על ידי דחפור של צה"ל. המחבל השני, שירה על הלוחמים בסימטה, נהרג בחילופי אש בשדה ליד הבית.

המחבל שירה בתחילה על "הפשפש", נהרג כנראה מאש לוחמי המילואים ששמרו על השער, ומהתפוצצות רימונים שהטילו הלוחמים לעברו.

כאמור, לדברי גורמים בצה"ל עשו הלוחמים את שמצופה מהם וחתרו למגע עם המחבלים, שלא ברחו אלא נשארו וירו כל אחד מהם, את כל שמונה המחסניות שנשא. המחבלים פעלו בתוך שטח בנוי וחשוך, המוכר להם, ובמשך זמן ארוך מאוד לא זוהו על ידי הלוחמים, סיבה שבשלה הם לא נוטרלו.

יחד עם זאת, יהיה על צה"ל לבדוק, איך קרה שתריסר אוחזי נשק נהרגו על ידי שני מחבלים בלבד, שירו על הכוח באיזור הסימטה לפני שחוסלו, כמעט שלוש שעות תמימות לאחר פתיחת הירי מצידם.

אחד ההסברים למספר הכבד של הנפגעים הוא בכך, שהכוחות נכנסו לשטח האש בזה אחר זה, מבלי שנצבר די כוח להיכנס תוך כדי אש מאסיבית, בנסיון לפגוע במחבלים. הלוחמים העדיפו לאתר את המקום בו היו הנפגעים מוטלים, ולחלצם בטרם השתלטו על מקורות האש, וגם זו הסיבה, ככל הנראה, לכך שמספר לוחמים גדול כל כך נהרג או נפצע.

נזכיר כי צה"ל פינה לפני שבועות אחדים את רוב העיר חברון, על פי החלטת שר הביטחון לשעבר בנימין בן אליעזר, במסגרת הסכם 'יהודה תחילה' בניגוד לדעתו של מח"ט חברון דרור ויינברג הי"ד. כוחות צה"ל נשארו באזור אבו סנינה וחארת א-שייח, כדי למנוע ירי על היישוב היהודי, אך צה"ל לא הספיק לעצור רבים מחולויות הטרור ולאסוף את אלפי הרובים הנמצאים בידי האוכלוסייה הערבית.

תושבי היישוב היהודי מחו על הכוונה לפנות את כוחות צה"ל אך בן אליעזר לא שעה לאזהרותיהם.
במהלך השבת חזר צה"ל ותפס את רוב חלקי העיר.

האירוע הקשה ביותר מאז מאורעות תרפ"ט

"מדובר באירוע הקשה ביותר מאז מאורעות תרפ"ט בחברון", כך אמר במוצאי שבת השר לבטחון פנים עוזי לנדאו, בתגובה לפיגוע הדמים בחברון.

לדברי לנדאו התשובה האמיתית לפיגוע הרצחני שארע בחברון, היא בניית שכונה חדשה וחיזוק המתיישבים, תוך נתינת אבטחה מכסימלית למתגוררים במקום.

"יש לבטל מיידית את תוכנית 'יהודה תחילה', ולאפשר לצה"ל להתפרש ולתת בטחון מלא לתושבי חברון ולמתפללים", אמר לנדאו, הסבור כי תהיה זו תשובה למחבלים, המנסים להביא לנטישת היישוב היהודי במקום.