רק 19 דוקטורנטים מיוצאי אתיופיה

נתוני השתלבותם של בני העדה האתיופית באקדמיה מטרידים ומציבים אתגר לאומי: רק 19 דוקטורנטים מבני העדה כעת באקדמיה הישראלית.

שמעון כהן , כ"ט בחשון תשע"ט

אפליה? תלמידים אתיופים
אפליה? תלמידים אתיופים
צילום: פלאש 90



טוען....

ברחבי הארץ נחגג היום חג הסיגד של קהילת יוצאי אתיופיה, וביומן ערוץ 7 ביקשנו לשמוע על קצב ורמת התערותם של צעירי העדה באקדמיה הישראלית ובחברה כולה. שיחה על כך קיימנו עם תומר סמרקנדי, מנכ"ל קרן אייסף לחינוך, הפועל לקידום שוויון הזדמנויות וצמצום פערים בישראל דרך האקדמיה.

"רואים מגמה איטית של שיפור, אם כי אנחנו עדיין רוצים לראות יותר ייצוגיות. בני העדה האתיופית מונים 2 אחוזים ובאקדמיה 0.9 אחוזים", אומר סמרקנדי המציין כי בישראל כיום ההשכלה גבוהה היא עדיין בסיס לתעסוקה, ואחוזים נמוכים של שילוב באקדמיה מקבלים משמעות בשילובם של בני העדה בכלל תחומי החיים בישראל.

במציאות שכזו הוא רואה את שילוב בני העדה באקדמיה כ"משימה לאומית. אנחנו רוצים לראות את בני העדה מגיעים לתפקידי מפתח, יותר דוקטורנטים. יש היום 19 דוקטורנטים בלבד", מפתיע סמרקנדי בנתון לא מוכר ומציין כי הדוקטורנטים של העת הזו הם למעשה בסיס האקדמיה של הדור הבא, למעשה בסיסה של הפירמידה שעליה יצמחו דורות נוספים.

לדבריו קשה לצפות לנתונים אחרים כאשר "מבחינת זכאות לבגרות מדובר ב-62 אחוז במגזר היהודי בעוד בעדה האתיופית זה 40 אחוז".

לדבריו הסיבה לפערים האקדמיים והחינוכיים הלו נובעים ממחסור בתגבור לימודי העולה לא מעט, קשיים כלכליים של משפחות העולים, מגורים בפריפריה שבה התגבור הלימודי לא מספיק והיעדר מודלים לחיקוי ונטיעת תקווה בסביבה בה גדל הצעיר מבני העדה.

בקרן שבניהולו קיימת התמקדות במתן פתרונות כלכליים וחברתיים לסוגיות אלה מתוך מגמה לייצר מודלים לחיקוי שיניבו אמונה עצמית של הצעירים מבני העדה בעצמם וביכולתם להגיע להישגים. בהקשר זה הוא מציין את הנשירה מהאקדמיה, תופעה נוספת שיש להיאבק בה כאשר מדובר ביוצאי העדה. מניעת נשירה, הוא מסביר, נוצרת מתוך יצירת שייכות, "קל ללכת לאיבוד במוסד אקדמי גדול עם כל המשרדים והמסדרונות. לכן אנחנו נפגשים יחד, עוסקים בנושאים חברתיים ומנהיגותיים ונוטעים תחושת שייכות. מעבר לזה יש מלגה שמאפשרת קיום. אנחנו נותנים גם ליווי אקדמי שמזהה נורות אזהרה לפני נשירה, ופועלים למניעה בשלבים מוקדמים עם סיוע כזה או אחר לפי הנדרש".

"זו השליחות והייעוד של המדינה לפני הכול", אומר סמרקנדי המדגיש כי פעילות הקרן שלו מתבצעת יחד ובשילוב משרדי ממשלה הרואים חשיבות מיוחדת בכך. "יש התעוררות. אנחנו שותפים לפרויקטים של משרד ראש הממשלה, משרד החינוך, מפעל הפיס ועוד. יש מיזם לחיזוק לימודי הנדסה ומדעים מדויקים בעזרת משרד ראש הממשלה, עם משרד החינוך אנחנו מקדמים תכנית ייעודית לבוגרי כפרי נוער ופנימיות. ככל שהמדינה נכנסת לכך יותר אנחנו יכולים למנף את המשאבים ולהגיע לתוצאות טובות יותר".