אמנון היה אופלטקה - סיפורו של בית המרקחת המפורסם

לפני חודש נסגר בית המרקחת המפורסם בירושלים, 'אופלטקה', שהוקם ב-1917. נפגשנו לשיחה עם אלמנת המנהל המיתולוגי, אמנון אוזרנסקי ז"ל.

אלירן אהרון , י"ג בכסלו תשע"ט

בית מרקחת שהיה הבית של כולם
בית מרקחת שהיה הבית של כולם
צילום: אלירן אהרון



טוען....

בית המרקחת המפורסם ביותר בירושלים, בית מרקחת 'אופלטקה' שהוקם בשנת 1917, נסגר לפני כחודשיים. נפגשנו עם שרה אוזרנסקי, אלמנתו של אמנון אוזרנסקי ז"ל, מנהלו האחרון של בית המרקחת, שניהול בית המרקחת היה עבורו עוד נדבך בעשיית החסד רבת השנים שלו.

אוזרנסקי מספרת על בית המרקחת שהוקם על ידי הרוקח אליעזר אופלטקה שעלה ארצה מפראג ופתח את בית המרקחת כאשר שכונת מחנה יהודה הייתה עוד בחיתוליה. "הוא גר בקומה השניה ובית המרקחת היה בקומה הראשונה של המבנה שבו הוא היה עד סגירתו.

לימים נרכש בית המרקחת על ידי חמיה של שרה, שלמה אוזרנסקי, כאשר שתי בנותיו של אליעזר אופלטקה עומדות משני צידיו ומחלקות ביניהן את הכסף בו נרכש המקום. אליעזר אמר אז לשלמה בעבר היה לו בית מרקחת וכעת אין לו לא בית מרקחת ולא כסף שלפחות ישאיר את שמו של המקום, ואכן כך היה.

"בעלי למד רוקחות. אבא שלו היה עוזר רוקח בבית החרושת בבית וגן שהפך לבסיס של 'טבע' של היום", מספרת שרה על הימים בהם החל בעלה מתעניין בצמחי מרפא ובהומאופטיה ולדבריה רוב הרוקחים בארץ למדו את התורה הזו מאמנון בעלה.

"בירושלים היה אדם שהיה מגיע לכאן ומזהה מחלות על פי הציפורניים", היא מספרת על הימים בהם החל אמנון לעסוק בתחום. "אותו אדם היה מסתכל על הציפורניים ורושם מרשמים הומאופטיים. אנשים באו לאמנון ואמרו לו למה לנסוע לתל אביב, שם היה בית מרקחת אלטמן ושם הכינו את התרופות האלה". בעקבות הבקשה ההיא פנה אמנון לצבי, הרוקח שמאחורי הכנת התרופות, וביקש ללמוד להכין גם הוא תרופות.

צבי אמר לו שהוא עסוק ושיגיע מחר בבוקר ובחמש בבוקר יקבל הדרכה. בשעה היעודה הגיע אמנון למקום, קיבל ערימת ספרים והחל ללמוד את התורה כולה. "הוא התחיל לייצר את התרופות של צבי ואז הגיעה מרוסיה רופאה שעם הירידה מהאניה היא חיפשה בית מרקחת שעוסקת בהומאופטיה. אמנון אימץ אותה גם כחלק מהקליטה שלהם בארץ וגם מבחינה מקצועית. היא בנתה קליניקה ואת הלקוחות הייתה שולחת אלינו. כך התפתח הכיוון הזה של הומאופטיה".

שרה מציינת כי אמנון הדגיש תמיד שמדובר ברפואה משלימה שבאה כעזר לרפואה הקונבנציונלית ולא במקומה.

"כששאלו את הרב אליהו על תרופות אם הן כשרות או לא הוא לא ענה ואמר לפנות לאמנון", מוסיפה שרה ומספרת כיצד אמנון כפצוע צה"ל ממבצע סיני חלה בעקבות הפציעה וזיהום פשט בגופו בשנת 90'. בתקופה זו נבצר ממנו מלהגיע לבית המרקחת לאורך שלוש שנים. "באותה תקופה הגיעה אלינו ההזדמנות לבצע את חלום חייו לרכוש את הקומה השנייה שמעל בית המרקחת. עשינו את זה והגשמנו לו חלום ובנינו בקומה השנייה מרפאה מפוארת שכללה הכנות רוקחיות, חדר סטרילי להכנות הומאופטיות ומדור מיוחד לצמחי מרפא. אמנון כבר היה נכה צה"ל מאה אחוז והיה לו קשה לעמוד מאחורי הדלפק ולשרת לקוחות אז הוא היה עוזר לכולם דרך הטלפון. עשרות היו מתקשרים אליו והוא היה עוזר להם".

בשנת 2011 נפטר אמנון. "למחרת הפטירה שלו צלצלה אליי אישה אמרה שהיא מזועזעת ושאלה איפה ההלוויה. שאלתי מי היא. היא אמרה שאני לא מכירה אותה וגם אמנון לא הכיר אותה, אבל במשך 25 שנה על כל בעיה רפואית שהייתה לה היא פנתה לאמנון ועכשיו אין לה רופא. שאלתי אם היא לא הלכה לרופאים 25 שנה והיא אמרה שאמנון עזר לה בכל בעיה רפואית. כך אנשים התייחסו אליו".

שרה ממשיכה ומספרת על הקהל הרחב מכל הארץ ומכל מגזר שהתקבץ להלווייתו. "בלעדיו אנא אני באה", היא אומרת ברגש רב.

"אמנון היה אופלטקה", אומרת שרה ובנו, עודד, מוסיף ומספר על העזרה והסיוע שנתן אביו לכל אדם שביקש עזרה כזו או אחרת. דוגמא אחת מיני רבות הוא מספר על אישה שהגיעה למשפחה בשנים בהם היה מאושפז בטיפול נמרץ וללא הכרה וביקשה למסור לה 500 שקלים החזר חוב שנשאה בליבה עוד מימיה כתינוקת. כאשר חלתה ולאמה לא היה די כסף לרכוש מטרנה ואמנון נתן לה את המטרנה בחינם, תרופה להורדת חום בחינם ועוד הוסיף סכום כסף לרכישת חלב.

"כזה היה אבא שלי. הוא היה יוצא מכאן בעשר בלילה כי היה מגיע מישהו בשעה כזו ואומר שהוא צריך לקנות מוצץ לתינוק שבוכה. הייתי ילד קטן, התעצבנתי ושאלתי למה הוא מבקש בשעה כזו מוצץ ואבא אמר לי שכשיהיה לך תינוק בוכה בגלל שאין לו מוצץ תבין. הוא פתח את בית המרקחת בכל שעה ביום ובלילה, גם בשתיים בלילה, ואם מישהו לא יכול היה להגיע לפני הסגירה הוא היה אומר להם אני גר בכתובת הזו תבוא אלי לקחת מהבית. הוא לקח את העבודה הביתה".