מגלומניה שפוגשת ניתוק מהמציאות

חילופי המסרים הקשים בין אנשי "עוצמה יהודית" ובין מייסד "זהות" משה פייגלין וחסידיו מחדדים את התהיות אודות האיש, אופיו ודרכו. דעה

שלמה פיוטרקובסקי , י"ז בכסלו תשע"ט

מגלומן ומנותק. פייגלין
מגלומן ומנותק. פייגלין
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

1. גילוי נאות: אינני מתומכי מפלגת "עוצמה יהודית", אינני מתומכי מפלגת "זהות", מעולם לא שקלתי להצביע לאף אחת מהמפלגות הללו, ודרכן של המפלגות הללו, בשלל נושאים, איננה דרכי.

לכן, במידה מסוימת חשתי בתחילה חוסר עניין בעימות זוטא שהתפתח בסוף השבוע בין שתי המפלגות הללו, סביב השאלה של ריצה בבלוק משותף בו תהיינה שתיהן חברות, אולי יחד עם מפלגות נוספות.

כשלעצמי תהיתי האם אנשי "עוצמה יהודית" באמת האמינו שיש סיכוי שפייגלין ואנשיו יהיו מסוגלים לחבור לבלוק פוליטי, אבל זה לא באמת הטריד אותי. נכון שיש לי מידה של היכרות אישית עם כמה מאנשי "עוצמה", אך כאמור - דרכם ממש אינה דרכי.

2. כל זה היה נכון עד שאמש נחשפתי לסרטון שבו נראה מנהיג מפלגת זהות, משה פייגלין, כשהוא מגיב ליוזמה לריצה בבלוק משותף, ופשוט נדהמתי. מדובר בקצת למעלה משתי דקות של מה שאפשר להגדיר בקיצור כמופע מדהים של מגלומניה חריפה, שמשולבת בניתוק מדהים מהמציאות הפוליטית הריאלית.

אפשר, אגב, גם לנסות לנתח את הצורה שבה צולם הסרטון עצמו (למשל: פייגלין יושב בין שני פעילים, כאילו מנהל אתם שיח, אבל המצלמה ממוקדת רק בו ואותם כלל לא רואים. לוקיישן לא ברור, שלא מובן מה הוא אמור לבטא, ועוד שלל תמיהות שעולות מהצפייה) אבל תקשורת חזותית היא תחום התמחות שכותב שורות אלו איננו חזק בו.

נתחיל דווקא בניתוק מהמציאות הפוליטית הריאלית. כאמור, "עוצמה יהודית" איננה מפלגת הבית שלי אישית, אולם בחינת תוצאות שלושת מערכות הבחירות האחרונות, לכנסת ה-18, ה-19 וה-20 מעידות על כך שיש לא מעט אנשים שעבורם היא בהחלט מפלגת הבית.

כמה? הערכה שמרנית תדבר בטח על קצת פחות ממנדט וחצי והערכה מרחיבה תדבר בטח על קצת למעלה משני מנדטים. אנשי "עוצמה" בטח יעריכו יותר לכיוון ה-3 מנדטים, אבל זה פחות או יותר הסיפור. כלומר, מדובר בכוח שאיננו יכול להיכנס לבד לכנסת, אבל הוא בעל משקל מאוד משמעותי בכל גוש של גופים פוליטיים קטנים בימין שיתאחד לשם המטרה של היבחרות לכנסת.

לאנשי עוצמה יש אולי אידיאולוגיה קיצונית, אבל המבט שלהם על המציאות הוא ריאלי ומפוכח מאוד. פייגלין לעומתם, ששום סקר חיצוני שסקר את מפלגתו לא העניק לו אפילו מנדט בבחירות הקרובות (ותרשו לי לא להתייחס לספקולציות וסקרים מטעם) מדבר כמו מישהו שכל הסקרים מנבאים לו כניסה ודאית לכנסת, כשהשאלה היחידה היא רק עם כמה מנדטים. וזה, במחילה, מעיד על ניתוק חמור מהמציאות.

3. נעבור למגלומניה. יש אצל פייגלין כבר שנים פער בלתי ניתן לגישור בין תפיסה פוליטית בעלת עומק ורוחב מאוד משמעותיים ובין יכולות פוליטיות קלושות עד אפסיות.

בהזדמנות היחידה שניתנה לו, פייגלין התגלה כפוליטיקאי כושל שלא יודע לעשות דבר לקידום המדיניות בה הוא מאמין בתוך המערכת כפי שהיא בנויה היום. היכולות שלו כל כך נמוכות עד כדי כך שהן מעלות ספק רב האם הצבעה למפלגתו היא מעשה חכם גם עבור מי שתומך במצע האידיאולוגי שלו באופן מלא.

העובדה שמדובר באדם עם יכולות אפסיות בשדה הפוליטי לא מונעת ממנו לדבר כמי שמחזיק ביכולות להיות לפחות ראש ממשלה. זאת כאשר הוא מגיע לבחירות עם מצע פוליטי מפורט מאוד ומורכב מאוד לביצוע, מורכב ברמות כאלו שכמעט קשה לדמיין. לצורך העניין, גם אם מחר תקבל זהות 45 מנדטים ספק רב אם יהיה בכך כוח פוליטי מספיק לביצוע מצע מורכב כל כך, בטח כאשר בראש עומד אדם עם יכולות פוליטיות דלות כל כך.

לאור זאת, הצורה שבה הוא מדבר על עצמו, כראש ממשלה לעתיד שהולך לבצע מהפכה במדינה, היא עדות למגלומניה חריפה במיוחד. קשה להבין מה הקשר בין האדם פייגלין ובין הדרך שבה הוא מתאר את עצמו ואת המפלגה בראשה הוא עומד.

4. האמת היא שזה לא באמת כל כך חשוב. הרבבות הבודדות של המצביעים שיצביעו לפייגלין נגרעים אמנם בגדול ממחנה הימין (למרות הסיפורים שפייגלין מקפיד לספר על ההיא שהצביעה מרצ וכעת תצביע לזהות), אולם למרבה הצער הם כנראה קולות אבודים.

משלל סיבות, שחלקן קשורות לאוזלת יד מסוימת של מפלגות הימין עד כה וחלק אחר לתפיסות משיחיות שמושרשות בציונות הדתית ובימין הישראלי מקדמת דנא, קשה להאמין שמדובר בקולות שבכלל ניתן "להחזיר הביתה" למפלגות ימין בעלות סיכוי כלשהו לעבור את אחוז החסימה.

ולמרות זאת הדברים צריכים להיאמר, בעיקר בגלל שלמגלומניה יש כוח, ולעיתים לוקח לאנשים זמן להשתחרר מהרושם שהיא יוצרת. לכן השילוב הזה בין מגלומניה לניתוק מהמציאות שנראה בדבריו של פייגלין צריך להטריד את כולנו.