'תביעות הרשלנות שיפרו את הרפואה'

גורמי רפואה טוענים כי תביעות נגד רשלנות רפואית הובילו לרפואה מתגוננת ולחשש של רופאים מנטילת אחריות. כנס מיוחד דן בסוגיה.

שמעון כהן , י' בטבת תשע"ט

רפואה מתגוננת או רפואה משתפרת?
רפואה מתגוננת או רפואה משתפרת?
צילום: אילוסטרציה. הדס פרוש, פלאש 90

כנס מיוחד מתקיים היום (שלישי) במכללת נתניה בסוגיית ההתמודדות עם רשלנות רפואית.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אחד הדוברים בכנס, עו"ד יראון פסטינגר, מומחה בתחום הרשלנות הרפואית שנשא דברים סביב השאלה "האם תביעות הרשלנות הרפואית שיפרו את מערכת הבריאות?".

ביומן ערוץ 7 קובע עו"ד פסטינגר כי תביעות הרשלנות הרפואית הובילו להתקדמות משמעותית באיכות הרפואה בישראל, אם כי גם בתחום זה יש עדיין מה לתקן ולשפר:

"הממסד הרפואי סבור שריבוי התביעות בשלושים השנים האחרונות והעליה בסכומים שמשולמים לנפגעי הרשלנות הרפואית גרמו לכך שמצב הרפואה הורע בגלל המחיר והחשש של רופאים, מה שמביא לרפואה מתגוננת. אבל האם כשלא היו תביעות המצב היה טוב יותר? אני לא בטוח,, אומר עו"ד פסטינגר.

לדבריו הסיבה לכך שבעבר לא היו תביעות נבעה מקשר שתיקה בעולם הרפואה, ומכך שרופאים נחשבו אז ועדיין נחשבים גם היום למקצוע מורם מעם, ורופאים אינם מעידים אחד על השני. זאת לבד ממעשי טיוח כאלה ואחרים שגרמו לכך ש"אנשים לא ידעו ולא יודעים ממה הם נעשו נכים. בקרבנו מסתובבים אלפי נכים במצב שכזה".

"בית המשפט העליון עשה עבודת חריש עמוקה בעשרים השנים האחרונות ובכך שיפר את מצב הרפואה בהרבה תחומים כמו חובת הרישום התיעוד, מתן ההסברים לחולה ומתן האלטרנטיבות כדי שהוא יוכל לבחור מה טוב לו", אומר פסטינגר הנשאל אם מתן אפשרות הבחירה לחולה אינו עדות לרפואה מתגוננת, שכן רופאים חוששים לקחת אחריות ולכן מעבירים את אחריות הבחירה בטיפול לידיו של החולה. על כך משיב פסטינגר וקובע כי מדובר ב"חלק מזכויות האדם הבסיסיות וחלק מחוק זכויות החולה והתפתחות שיח הזכויות בארץ. רופא צריך להסביר לחולה ולא להחליט במקומו. אם יש אפשרות או אסכולה רפואית אחרת החולה צריך לדעת מזה".

לזאת הוא מוסיף ומציין סוגיות עדינות ומורכבות בהיבט האתי והמוסרי שבהן, "כמו הפסקת הריון או מומים במהלך היריון, אלו נושאים מורכבים וחולים צריכים לדעת את כל האינפורמציה ולא להיות בערפל או בעיוורון".

כאמור, פסטינגר סבור שעל אף כל ההתקדמות בתחום זכויותיו של החולה ותחום תביעות הרשלנות הרפואית עדיין ישנם פרמטרים שיש עוד להשתפר בהם: "יש עדיין תופעה לא סימפטית שקיימת, תופעה של קשר שתיקה בקרב רופאים בתחומים שונים, רופאים לא מזדרזים להודות או להעיד נגד קולגות שלהם והטיפול במקרים של רשלנות במסגרת המשמעת הפנימית של המערכת הרפואית עדיין לא משביעי רצון".

"רופאים יטענו כמובן שהסיבה היא החשש מתביעות אבל זה לא מגיע מכיסם. ישנו כיס עמוק של המוסד הרפואי וחברת הביטוח. הרופאים הרשלניים חוששים לפגיעה בשמם הטוב בקרב עמיתיהם. הם לא חוששים מהתביעות או מהפיצוי. הם חוששים לשמם וזו סיבה מספקת שלא להעיד ולא להודות", אומר פסטינגר שאינו מקבל גם את הטיעון לפיו מאחורי ההתנהלות הזו של רופאים יש חשש מתדמיתם בעיני הציבור ומאידך גם לעתידם הכלכלי: "זה בדרך כלל חשש לא מוצדק, כי התביעה היא נגד בית חולים או קופת חולים ולא נגד רופא מסוים. שמו של הרופא לא משתרבב באופן אישי לתביעה אם המוסד מנהל את העניין באופן מושכל. לסיכום, התביעות לא הזיקו למצב הרפואה לאור השיפור הגדול בתיעוד, בהסברים ובמודעות החולים לאלטרנטיבות שנמצאות בפניהם".