אתר הפולחן המקראי בבית אל – אותר? איפה?

החוקר והארכיאולוג אהרון טבגר מספר על הדרך בה הגיעו חוקרי אוניברסיטת אריאל למסקנות בדבר מיקומו של אתר הפולחן בבית אל המקראית.

שמעון כהן , י"ח בטבת תשע"ט

החופרים באתר
החופרים באתר
צילום: אהרון טבגר

נמצא האתר? טבגר

בשבוע הבא יתקיים באוניברסיטת אריאל כנס הארכיאולוגיה 'מה אתה חופר' ובו יוצגו ממצאים וגילויים מחפירותיהם של אנשי המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה. בין הגילויים והמחקרים שיוצגו גם האתר המוערך כמקום הפולחן הקדום בבית אל.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו לקראת הכנס עם החוקר והארכיאולוג אהרון טבגר, מי שמוביל את החפירות באזור בית אל ויציג בכנס את הממצאים. בשיחה אתו הוא מתאר את גיבוש הנתונים שהביאו לאיתור הנקודה בה נכון לחפור על מנת להגיע למסקנות ותוצאות ואת הממצאים עצמם המחזקים את ההשערה. כל זאת לצד הבהרתו מיד בפתח הדברים כי "ביטחון מלא אף פעם אין. מחקרים מעלים ספקות והשערות ואנחנו מנסים להוכיח את ההשערות במידת האפשר".

"לגבי האתר, הזיהוי של מקום הפולחן של בית אל מתחיל בגיאוגרפיה היסטורית. יש מקורות רבים שמתייחסים לאתר הפולחן של בית אל עם ציונים היסטוריים שונים, ולפי זה אנחנו מנסים לשחזר איפה הוא אמור להיות. שלב הארכיאולוגיה נותן פן נוסף כדי למצוא ממצא חומרי שנוכל לשייך לאותו אתר היסטורי. זו הדרך שבה המחקר מתבצע. ראשית ניתוח הפסוקים והארכיאולוגיה מתווספת לכך".

המיקום עליו מדובר מתמקד באזור הכפר ביתין ש"הוצע לזיהוי עם בית אל הקדומה כבר במאה ה-19 על ידי חוקרים אמריקאים ובריטיים. הכפר נמצא במיקום שתואם את המקרא והשם שלו מחזק את הזיהוי שהתקבל כמעט באופן מוחלט".

"בכפר ביתין נעשו חפירות כבר בשנות השלושים של המאה העשרים ובשנות החמישים על ידי חוקרים בכירים כמו ויליאם אולברייט, מחשובה החוקרים, והם גילו עיר כנענית מתקופת הברונזה ותקופת הברזל השנייה והראשונה", מספר טבגר המעיר כי תקופת הברונזה שתיים היא למעשה תקופת המקרא.

לדבריו המוטיבציה שהניעה את החיפושים הייתה השאיפה לאתר את מקום הפולחן המוכר מסיפורי ספר בראשית ואת מקדש ירבעם המוכר מסיפורי ספר מלכים ומנבואות נביאים כמו עמוס ואחרים שראו במקום מקום עבודה זרה, "זה היה עיקר החיפוש שלהם כאשר הם חיפשו בין הבתים של הכפר ביתין והתאכזבו שלא מצאו".

בניגוד למחפשים בין בתי הכפר החליטו המחפשים האחרונים לקרוא בזהירות את הפסוקים ומתוכם התברר כי לא מדובר בכפר עצמו אלא בסמוך לו, ובהתאם יש להפנות את החיפושים. "אם הולכים לפסוקים וקוראים אותם בצורה זהירה ומדויקת רואים שאמנם אצל ירבעם מסופר על עגלי זהב שהוא הציב בבית אל, אבל חוץ מהשם בית אל אנחנו לא מוצאים כלום באתר בית אל, אין שום תיאור של מקדש אלא מקום של בית במות, אשרה, מצבה ומקום מגוריו של אמציה, אבל לא מקום מקדש מאסיבי. חשוב לקחת את הפרט הזה בחשבון כדי לדעת מה אנחנו מחפשים".

ממשיך טבגר ומתאר את המהלך הכמעט בלשי לחיפוש ואיתור המקום המדויק בבית אל המקראית: "מבחינה גאוגרפית הנתונים נמצאים בספר בראשית. ישנו הסיפור על אברהם הבונה מזבח בשכם ובבית אל וישנו הסיפור של יעקב החולם חלום ובונה מזבח, וסביר להניח שאנחנו מדברים על אותו אתר שהייתה בו מסורת של קדושה מתקופת האבות ולכן ירבעם שם את העגלים שלו דווקא שם. אצל אברהם כתוב שאברהם נטה את אוהלו ממזרח לבית אל, כלומר לא בתוך הישוב. בסיפור החלום של יעקב כתוב שהוא הגיע למקום שלא נמצא בתוך העיר".

"הקריאה המדוקדקת של הפסוקים מביאה אותנו לחיפוש אתר מחוץ לביתין ושם לדעתנו יש צורך לחפש. הלכנו לספרי הסקרים הארכיאולוגיים משנות השמונים ומהתקופה שאחרי ששת הימים וחיפשנו אתרי עתיקות שנמצאו. יש אתר אחד ששמו 'בורג' ביתין' ונמצא מדרום מזרח ושם נבנתה כנסיה ביזנטית שאולי משמרת את המקום. הרבה חוקרים חשבו במשך שנים שאולי זה מקום הפולחן הקדום, אבל הבעיה היא שמבחינה ארכיאולוגית נעשו מספר סקרים וכל העבודות הארכיאולוגיות האלה מלמדות שהמקום החל בתקופה הביזנטית ללא רקע קדום יותר. האתר היחיד עם שרידים מתקופת הברזל שתיים, שהיא תקופת המקרא, נמצא פחות מקילומטר ממרכז ביתין. כיום הוא נמצא על כביש 60 בין גבעת אסף לעפרה, מעל הפניה למחצבות, שם נמצאה פזור חרסים מתקופת הברזל".

מוסיף טבגר ומספר: "עשינו סקר באתר במסגרת סקר כולל בבנימין וזיהינו לא רק את החרסים אלא גם כמה קירות של מבנית ומתחם מרכזי בראש הכיפה וזה החשיד שיש כאן אתר עם פעילות משמעותית". העבודות התקדמו בשיתופם של מתנדבים ובמהלכן נחשפו שני מכלולים, "מכלול אחד של מבנה מגורים שמשויך לתקופת הברונזה התיכונה, התקופה הכנענית. למדנו מהחפירה שם שהאתר היה כפר ללא קשר לפולחן. השטח השני כלל משהו מוזר, כיפה שטוחה שהיא הנקודה הגבוה ביותר באזור ובראש הכיפה מעין משטח סלע חשוף ללא שרידים של בניה. זה מוזר כי מי שבונה כפר היה מנצל את המשטח המישורי הזה".

"מה שמצאנו הוא שני קירות תוחמים של כ-70 מטרים ועליהם החרסים מתקופת המקרא. חפרנו שני ריבועי חפירה ומצאנו כמות מאוד גדולה של חרסים מהתקופה הזו, התקופה שידוע לנו על פולחן שנמשך עד סוף ממלכת ישראל. בין הכלים היה אחוז גדול מאוד של קערות, רמז לכך שאכלו שם ולא איחסנו דברים. מצאנו כמה צלמיות בצורה של חיות שקשורות לפולחן, אם כי צריך לקחת בחשבון שצלמיות היו הרבה גם בבתים כך שלא הן העדות לאתר פולחן".

כאמור, את הנתונים והממצאים המעידים ככל הנראה על איתור אתר הפולחן המקראי בבית אל הקדומה יציג טבגר בכנס הארכיאולוגיה השנתי של אוניברסיטת אריאל, ביום רביעי בשבוע הבא.