עניין אישי והפעם עם אברהם דובדבני

בן 73, נשוי לדינה, אב לארבעה וסב ל-21 נכדים, גר ברמת גן. יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית

עפרה לקס , י"ט בטבת תשע"ט

אברהם דובדבני
אברהם דובדבני
צילום: שלומי יוסף

התחלה/ אב תש"ה, הר הצופים, ירושלים, "מאז נוצר לי חיבור לעיר". ההורים הגיעו מפולין הרבה לפני השואה, "אישיותם עוצבה בארץ". אחות אחת, הוא הצעיר.

אבא/ "היה אישיות ציבורית מיוחדת במינה". בצעירותו למד שנתיים אצל הרב קוק, "ממנו קיבל את כל אישיותו, השקפת עולמו ומשימת חייו". אחרי שהרב קוק נפטר התגייס האב לברית החשמונאים והיה סגן מפקד ארצי. הוא היה קצין העלייה הראשון והעלה ארצה מיליון ורבע יהודים, "לא פעם תוך סיכון חיים", ניהל את מחלקת העלייה בסוכנות ובהמשך עסק בחינוך.

אמא/ "גידלה אותנו בעיקר". אחרי שהילדים בגרו הייתה פעילה ציבורית. "היא הקימה את אמונה העולמית והייתה אחראית על מעונות אמונה בירושלים ובסביבה, הכול בהתנדבות". לפני קצת יותר מחודש הלכה לעולמה, "בגיל קרוב למאה".

ילדות מוקדמת/ מיד עם תום מלחמת העולם הראשונה יצא אביו לשליחות במחנות העקורים באירופה. "לא הרבה אחר כך הייתה מלחמה וירושלים הייתה במצור. כדי להאכיל אותנו אמי הייתה נוברת גם בפחי אשפה. כשהיא סיפרה על כך לאבי הוא כתב שיחזור מיד לארץ, אבל היא השיבה לו שיישאר, כי מה שהוא עושה שם משמעותי יותר ממה שיעשה בארץ. הוא עזב מעט אחרי שנולדתי, וראה אותי שוב כשהייתי בן שלוש".

לימודים/ בית הספר היסודי 'דוגמה' בירושלים. "היו שם מחנכים דגולים". אבי רביצקי היה חברו לספסל הלימודים, "ישבנו יחד שמונה שנים". החוויה הירושלמית אז הייתה של עיר קטנה, כמעט אינטימית.

נתיב מאיר/ אחד המחזורים הראשונים. הייתה זו תקופתו של הרב אריה בינה "המיתולוגי". בתקופה הזאת נרכשו "ערכים, השקפת עולם וחברות אמיצה. החברה בנתה אותנו יותר מהלימודים. הייתה אווירה אדירה של שירי שבת וימים נוראים לצד מעשי שובבות".

ירושלים/ "כבר 25 שנה אני נמצא רוב שעות היום בירושלים. העיר הזאת, אחרי האישה והילדים, היא האהבה הגדולה של חיי. שם נולדתי, שם עשיתי את שני תאריי, אבי היה חבר מועצת העיר והוא שהציע לחגוג את יום ירושלים. מעל לכול זכיתי, כצנחן, לשחרר את העיר. מאז המלחמה אני מכתת את רגליי בין קהלים ומספר את סיפור המלחמה. אם נשארתי מבין הבודדים בפלוגה, זה כדי שאספר".

כפר חסידים/ היו רק שתי ישיבות ציוניות באותה תקופה, והן לא התאימו. "בחרתי ללכת לשנה לישיבת כפר חסידים, שהייתה אז פחות חרדית ממה שהיא היום". המשגיח היה הרב אליהו לופיאן, "מגדולי רבני תנועת המוסר בפולין לפני השואה". הוא היה בן קרוב לתשעים, והכול התנהל ביידיש. "זו הייתה שנה מכוננת. לא פתחנו עיתון ולא שמענו רדיו, חזרנו הביתה אחת לכמה חודשים".

תנועת נוער/ בני עקיבא. "מהיום הראשון שיכולתי ללכת בכיתה ד'". היה אז סניף אחד בעיר, מה שגרם לכולם ללכת מרחקים ארוכים מדי שבת. בהמשך היה מדריך וגם התגייס לצה"ל במסגרת התנועה. "בני עקיבא זה לכל החיים".

אל הנח"ל/ התגייס במסגרת גרעין. טירונות, חצי שנה בהיאחזות מעלה גלבוע ומיד אחר כך גדוד 50, "שם עשיתי שירות של חצי שנה". אחר כך היה קומונר בסניף תל אביב מרכז במשך שנתיים. חבורת הקומונרים באותה עת "הייתה מאוד איכותית, עם עו"ד ליפא מאיר, הרב אלי סדן ועוד. פעלנו במשותף להשפיע על מטרות התנועה". באותה תקופה היה לחבר מליאת בני עקיבא, תפקיד שאותו סיים לאחרונה בתום 38 שנים.

החצי השני/ דינה, במקור מרמת גן ושם נקבעו המגורים, "כדי שחמותי תעזור לאשתי בגידול הילדים. אני כמעט לא בבית, וכשאני בבית אני כמעט לא תורם. כל בוקר אני מברך 'מזווג זיווגים'. אנחנו 47 שנים ביחד. פרט לכך שאשתי היא האדם הכי קרוב אליי, היא לקחה על עצמה את כל גידול הילדים וגידלה את ילדינו למופת".

הברכה/ ארבעה ילדים. אפרת גרה בסנסנה, רופאה בבאר שבע, נשואה ואם לחמישה. יוסי משמש כרב קהילה באזור, אחראי על התרבות התורנית והזהות היהודית ביישוב, נשוי ואב לשמונה. מאיר אחראי על תוכני הלימוד במכללה למדינאות, "רב, דוקטור וסיים לאחרונה קורס מג"דים", נשוי ואב לשלושה. הילה גרה בקיבוץ מירב, נשואה ואם לחמישה.

ההתלבטות/ כמשפחה יצאו לשליחות באירופה. הוא שימש כשליח מרכזי של בני עקיבא ביבשת, וגם היה אחראי על כל תנועות הנוער שם מטעם ההסתדרות הציונית העולמית. לפני תום התפקיד הגיעו אליו שתי פניות. האחת לשמש כמזכ"ל בני עקיבא בישראל, והשנייה להיות מזכ"ל בני עקיבא העולמית. ההתלבטות הייתה קשה, "אך מכיוון שהייתי כל כולי בתוך השליחות בתפוצות, החלטתי שהייעוד שלי יהיה לפעול בשדה הזה".

הסיפוק/ 15 שנים שימש בתפקיד, "מכל מה שעשיתי בחיים זה היה המשמעותי ביותר". 250 סניפים מפוזרים ב-30 מדינות. "ההשפעה על עלייה ועל הבית של עשרות אלפי בני נוער הייתה רבה. רבים מהם הגיעו מבתים מתבוללים, ודרך בני עקיבא הם בנו את ביתם - בית נאמן בישראל בתוך מדינת ישראל".

ציונות/ "היום זקוקים לערכי הציונות יותר מאי פעם. הם עמוד השדרה של העם היהודי, גם בארץ, והם המפתח לשמירת הקשר בין יהדות הגולה לישראל. ערכי הציונות הם גם הסיכוי לעלייה. אין יותר עלייה מתוך מצוקה, רק אם אדם יושפע מערכים ציוניים יש סיכוי שהוא יעלה לארץ".

ההסתדרות הציונית העולמית/ נבחר להיות חבר הנהלה. שימש במשך שמונה שנים ראש החטיבה להתיישבות, אחר כך ארבע שנים יו"ר עמית בקק"ל, ומשם הגיע לתפקיד יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית. "זו הפעם הראשונה שמשמש בתפקיד הזה מישהו שומר תורה ומצוות".

שומר תורה ומצוות/ "אבות הציונות הדתית שהלכו עם הרצל מראשית הדרך לא חלמו אי פעם שיוכלו לקבל את תפקיד היו"ר. זה היה נראה בלתי אפשרי, תפקיד ששייך לאחרים. אם נקבל תיק טוב - דיינו". המהלך הוא חלק מנטילת ההגה של הציונות הדתית בתפקידים משמעותיים בכלל החברה.

אל החלל/ "במשך 80 שנה היו ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית בשותפות מלאה. הסוכנות עשתה את רוב הפעולות המשמעותיות, וההסתדרות הציונית הייתה חלק מהדבר הזה אבל בשלב מסוים התנוונה". לפני תשע שנים הסוכנות החליטה להפסיק לממן את ההסתדרות, "והיא מצאה את עצמה בלי יו"ר, בלי תקציבים ובלי פעילות". לתוך החלל הזה הוא נכנס.

השיקום/ "היום, אחרי שמונה שנים בתפקיד, אני יכול לומר שאם היו אומרים לי כשהתחלתי שנהיה במצב שלנו היום, הייתי אומר שזה בלתי אפשרי. המראנו המראה לא מובנת, וזאת ההוכחה הכי טובה שה' הוא ציוני. יש לנו סייעתא דשמיא אדירה".

שאו ציונה/ "הדגל המשמעותי ביותר שאנחנו מניפים היום הוא עידוד העלייה לארץ. זו משימה קשה ביותר, מספר העולים היום איננו משכנע". מדי שנה עולים לישראל 20 אלף עולים, "בשנים האחרונות קצת יותר בגלל רוסיה וצרפת". אולם שיעור העוזבים עומד על 15 אלף. "היכולת לשמור על הפער בינינו ובין האוכלוסייה הערבית צריך להסתמך על הרבה ילודה ועל הרבה עלייה, פי שניים ממה שקורה היום. זה קריטי, לא רק ליהדות הגולה אלא גם לישראל".

דונם פה/ הדגל השני הוא הקמת יישובים והרחבתם. "החטיבה להתיישבות, שהיא יחידה בתוך ההסתדרות הציונית, היא הגוף היחיד שמקים יישובים בארץ ומרחיב אותם, על פי החלטת ממשלה ובתקצובה".

עברית שפה יפה/ גם בתחום הזה הוא עוסק. "הידע בשפה העברית בתפוצות הולך ומתדרדר בקצב נוראי, והוא הרי הבסיס לזהות היהודית". הפתרון היה בפתיחת 145 אולפנים לעברית בצרפת בלבד, הקמת ארגון למורים לעברית בארצות הברית והוצאת 220 שליחים לחו"ל שילמדו עברית ויהדות.

היעד הבא/ "להבטיח את העתיד של העבר". בידי ההסתדרות הציונית נמצא הארכיון הציוני, "כל המסמכים מזמן הרצל ועד קום המדינה". לארכיון שעובר דיגיטציה הוכנסו כבר 20 מיליון פריטים. השאיפה היא שהעבודה תושלם, המקום יונגש ויהיה נעים ומזמין לציבור. יעד נוסף הוא שדרוג הר הרצל, במלאות 70 שנה להעלאת עצמות חוזה המדינה לישראל.

אם זה לא היה המסלול/ "הייתי מתחיל את ההתבססות שלי כמזכיר בני עקיבא בישראל, וזה היה מגלגל אותי למעורבות בפוליטיקה הישראלית".

ובמגרש הביתי

בוקר טוב/ קם לפני חמש, מתפלל במניין לפני שש ומשם ישר לעבודה, "אחרת אי אפשר להיכנס לירושלים".

פס קול/ מוזיקה חסידית אותנטית. יש לו מעט מאוד חיבור עם המוזיקה העכשווית, ומה שתופס אותו מקבל סיווג לשירי ארץ ישראל, שירי שבת ועוד.

שבת/ "בסוף יום ראשון אני כבר מתחיל להתגעגע לשבת", כי "עם הדלקת נרות זו התנתקות מוחלטת, לא רק במעשים אלא גם במחשבות. עם צאת השבת אני מתחיל לחזור לחשוב על העבודה".

אוכל/ העדפה גורפת לבשרי, "מוכן לאכול בשרי לארוחת בוקר". מחבב אוכל יהודי מכל הסוגים והעדות.

פנאי/ יוצאים מדי פעם להצגה, לערב שירה או למפגש עם חברים, "אבל אם יש לי פנאי בלתי מתוכנן אני מתפנה לטפח את אוסף ההגדות שלי". בפעם האחרונה שספר היו שם יותר מ-3,000.

אחזקת הבית/ "כלום במשך השבוע, אני שייך לדורות הקודמים". לקראת שבת עוזר בניקיונות, בהצבת הפלטה והמיחם ובסידור שעון השבת.

דמות מופת/ הוא פגש הרבה, כל אחת מסמלת תכונה מיוחדת. "הדמות האחת שמכילה את כולן היא אבא שלי. איש תורה ענק, איש חסד ענק ואיש מוסר ענק. מסר נפשו למען עם ישראל וארץ ישראל. אין תחום שלא היה בו, וכל מה שאני עושה בחיים - זה ממנו".

כשתהיה גדול/ העלאה על הכתב של רעיונות בכל מיני תחומים שהצטברו אצלו, פיתוח של אוסף ההגדות "וכמובן משפחה. הילדים נהנו ממני מעט מאוד בכל השנים הללו, הייתי רוצה להיות לפחות עם הנכדים".

לתגובות: ofralax@gmail.com