לראשונה בשערי צדק: השתלת לב מלאכותי

בשורה לציבור הירושלמי: לאחר שנתיים של הכנות התבצע בבית החולים שערי צדק ניתוח להשתלת לב מלאכותי במטופל שסבל מאי ספיקת לב קשה.

אלירן אהרון , כ"ג בטבת תשע"ט

צוות הרפואה שהשתיל את הלב עם המטופל
צוות הרפואה שהשתיל את הלב עם המטופל
צילום: שערי צדק

במרכז הלב המשולב בבית החולים ובשיתוף רופאים מבית החולים בילינסון עבר בהצלחה ניתוח השתלת לב מלאכותי בבית החולים שערי צדק.

המטופל, תושב בית שמש בן 72, סובל מאי ספיקת לב קשה, שהצרה את צעדיו וגרמה לו לקושי בהתנהלות היום יומית. "המטופל היה במעקב ממושך בבית החולים ולאחר שלא הצליח להתמודד עם הבעיה בעזרת טיפול תרופתי, התקבלה ההחלטה לבצע את הניתוח. לאחר בדיקות התאמה הגענו למסקנה כי הפתרון המיטבי עבורו הוא השתלת לב מלאכותי", סיפר פרופ' טל חסין, מנהל יחידת אי ספיקת לב בבית החולים.

השתלת לב מלאכותי הינה טכנולוגיה שהפכה לפופולארית ברחבי העולם. מדובר במכשיר מכני שמושתל בלבו של המטופל ומסייע לפעולתו התקינה של החדר השמאלי הכושל. בראשית דרכו היווה השתל המלאכותי פתרון זמני עבור חולים שהמתינו להשתלת לב, או כפי שהוגדר "גשר להשתלה". השינוי בתפיסה החל כאשר הצוותים הרפואיים הבחינו כי במקרים רבים מושתלים חיו שנים רבות עם השתל המלאכותי, עד כדי ויתור על אופציית ההשתלה.

"מרגע שזה הפך ב-2007 לפעולה שגרתית אנו עדים לכך שישנם חולים שחיים כבר 10 שנים עם השתל", מסביר ד"ר אהוד יעקבזון, מנהל יחידת תמיכה לבבית מכנית בשערי צדק, שביצע את
הניתוח, "איכות החיים שלהם השתפרה משמעותית".

התוצאות הטובות הובילו להתוויה ניתוחית חדשה - "טיפול יעד, אוDestination therapy", כלומר, חולים הסובלים מאי ספיקת לב קשה אך הם אינם מועמדים להשתלת לב חי מתורם, יכולים גם הם ליהנות מהשתלת הלב המלאכותי.

הלב המלאכותי מושתל בצמוד ללב הטבעי (שנשאר במקומו). ברוב המקרים נוטל עליו הלב המלאכותי את כל פעולת הזרמת הדם לגוף. תנאי הכרחי להשתלה בחולה הסובל מאי ספיקה הוא תפקוד סביר של החדר הימני לכן חשובה מאד בחירה קפדנית של המועמדים בתזמון המתאים.

מדובר בניתוח לב פתוח במהלכו מתחברים למכונת לב ריאה. מכשיר הלב המלאכותי הינו משאבה שמתחברת לחדר השמאלי בלב, שואבת ממנו את הדם ומזרימה אותו לאבי העורקים ומשם לכל הגוף. מרבית החולים כיום ישארו עם השתל לכל חייהם. המושתלים נשארים במעקב ובמידת הצורך (כיום מדובר על כ – 40% מהמקרים) עוברים בסופו של דבר השתלת לב מתורם.

המטופל חייב להיות מחובר לסוללות או לחשמל משך כל שעות היממה. נכון, זה לא נשמע אידיאלי להסתובב כל היום עם סוללות וכבל שיוצא מגופך, אבל מדובר במוצא האחרון עבור המטופלים. ההחלטה לבצע השתלה מתקבלת לאחר שכל האופציות הקיימות וביניהן: טיפול תרופתי, סינכרוניזציה ללב, שיפור תפקוד מסתמים ושיפור זרימת דם לשריר הלב כבר מוצו.

"צריך לזכור שעבור אדם הסובל מאי ספיקת לב קשה, ללכת מהסלון למטבח זה כמו ריצת מרתון עבור אדם בריא. לאחר שהם עוברים השתלה והמכשיר מספק להם 5-6 ליטר לדקה של תפוקת לב הם יכולים לעשות הכל, אבל זה בהחלט מצריך שינוי באורח החיים. בנוסף להערכה הרפואית, לפני ביצוע ההשתלה אנו עורכים הערכה סוציאלית ופסיכולוגית בכדי לוודא שהחולה אכן מבין ומקבל על עצמו את הטיפול וההקפדה הנדרשת. "חשוב לראות שהחולה יכול לחיות עם התחושה שהוא תלוי בחשמל", מנמק
ד"ר יעקבזון.

הניתוח מציב את המרכז הרפואי שערי צדק בשורה אחת עם עוד שני מרכזים בארץ שמבצעים את הניתוח. לשם ביצוע הניתוח באופן שוטף הכשיר בית החולים צוות ייעודי שכולל את ד"ר אודי יעקבזון שביצע ניתוחים כאלה בעברו ואת מנהל היחידה לאי ספיקת לב פרופ' טל חסין. כמו כן הוכשרו עובדת סוציאלית, תזונאית, פיזיותרפיסט ושתי מתאמות השתלה, (אחות טיפול נמרץ ואחות אי ספיקת לב) שאמורות לאגוד את כל הקצוות שכולל ארגון החולים והציוד ובעצם הן הכתובות הראשונה לקשר הרציף
והמתמשך עם המושתלים.

"כולנו מאוד מתרגשים", בירך פרופ' חסין, "הצלחנו להוסיף שרות חשוב למטופלינו, שיכול להציל חיים ולתרום רבות לאיכות החיים שלהם. מדובר ביום גדול עבור שערי צדק. ובבשורה לתושבי אזור ירושלים הסובלים מאי ספיקת לב".