בשבע מהדורה דיגיטלית

גדלים והולכים

נכון לסוף השנה הקלנדרית מספר היהודים שמתגוררים ביהודה ושומרון מגיע לשיא חדש. דעה

יעקב כץ (כצלה) , כ"ז בטבת תשע"ט

יעקב כץ (כצל'ה)
יעקב כץ (כצל'ה)
צילום: פלאש 90

449,297. זהו מספר היהודים שמתגוררים ביהודה ושומרון לפי נתוני משרד הפנים, נכון לתאריך 31.12.2018 למניינם. מספר זה אינו כולל כ-325 אלף היהודים שמתגוררים ב-24 השכונות שנבנו במזרחה של ירושלים ומעבר לקו הירוק, כגון רמות, פסגת זאב, גילה וכו'.

כאשר האומה הישראלית נמצאת בגלות, האומה העברית הופכת לצערנו להיות אומה עיוורת, ואותותיו ומופתיו של משה רבנו בגלות מצרים לא עושים על מנהיגיהם ועל חלקים גדולים מהעם שום רושם.

גם היום, אחרי 140 שנה של התיישבות יהודית בארץ ישראל ו-70 שנה של עצמאות מדינית, צבאית וכלכלית, עדיין ישנם חלקים גדולים בהנהגה הפוליטית הישראלית, ורמטכ"לים ואלופים של צה"ל בעבר ובהווה, שלא נגמלו ממחלות הגלות הנוראה שבה שהינו בעל כורחנו כאלפיים שנה. הגרועה שבהן היא "מחלת הגטו היהודי".

ב-20 השנים האחרונות תחת הנהגתם של ראשי ממשלה ששירתו בעבר כרמטכ"לים ואלופים בצה"ל, ביצעה ישראל שתי נסיגות. אחת בצפון, מלבנון, בהוראתם של אהוד ברק ושאול מופז, ואחת בדרום, מרצועת עזה וגוש קטיף, בהוראתם של שרון, מופז וחלוץ.

שתי הבריחות הללו לוו בתמיכה רועשת וחד משמעית של התקשורת הישראלית על כל חלקיה.

תוצאותיהן ההרסניות של שתי הנסיגות הן 140 אלף טילים יחד עם מנהרות טרור התקפיות בצפון ועשרות אלפי טילים בצירוף מנהרות טרור התקפיות בדרום, אשר מכניסים את מדינת ישראל כולה לסכנה מוחשית טוטלית שלא הייתה קיימת לפני הנסיגות הגדולות הללו.

אבל לצערנו "מחלת הגטו הגלותית" לא מאפשרת לפוליטיקאים משמאל, כגון יאיר לפיד, עפר שלח, אבי גבאי, ציפי לבני ובני גנץ, לפקוח עיניהם, להפיק לקחים ולשנות דעתם. עקשנותם היא נטורי קרטאית חילונית מסורתית. גם אנשי התקשורת המובילים הרואים את עצמם כסמל הליברליות והמוסר, כרביב דרוקר, אמנון אברמוביץ, אילנה דיין ורזי ברקאי, ששים אלי גבולות 67', לקו הירוק הקדוש לדעתם ולעקירתם "המוסרית והערכית" של מאות אלפי יהודים, שלושה דורות של גברים נשים וטף מבתיהם ביהודה ושומרון ולהפקרת גבולה המזרחי של מדינת ישראל.

הגטו היהודי שבין גדרה לחדרה, שבו מתגוררים היום כ-5 מיליון יהודים, קורץ להם, הלא ככךהורגלנו לחיות בגטאות היהודים באירופה, בגטאות ורשה, לודז' ווילנה, ובגטאות היהודים במרוקו בטוניסיה ובקהיר ועכשיו במדינת ישראל. פה נחיה ופה ניצור בגבולנו המזרחי חומה גדולה, נטמון ראשינו באדמה כבת היענה. בין 9 ל-13 קילומטרים בין הים התיכון לקו הירוק, גטו לתפארת, העיקר לא ללמוד, לא מהצפון ולא מהדרום. הבה נברח, כך אומרים המוזכרים לעיל, גם במזרח.

הסיכויים שנצליח לשנות את דעתם של בני גנץ ורעייתו כמו את דעתם של רביב דרוקר ובת זוגו קלושים. עלינו לטפח ולחנך את הדור הישראלי החי והתוסס, לחפוץ בחיים חופשיים וקשר של אהבה לתנ"ך ולארץ ישראל המקראית ולא בחיי גטו סגורים ומגומדים. עלינו להאהיב את ארץ ישראל כולה על כלל ילדינו, לראות בה את מולדתנו וללמד את ההיסטוריה שלה בבתי ספרנו. די לגלות, די לגטו, די לפוליטיקאים ולאנשי תקשורת שחפצים להחזירנו לתקופות אפלות בחייה של האומה, לתלות מתמדת בפריץ או במלך.

הבה נהיה עם חופשי לאומי ואוהב מסורת ישראל בארצנו.

הכותב הוא יו"ר מועצת המנהלים של קבוצת ערוץ 7 ויו"ר האיחוד הלאומי לשעבר