השר אריאל: תושבי בִּיר הַדַּאג' יפנימו שהם לא מעל החוק

שר החקלאות אורי אריאל הממונה על התיישבות הבדואים בנגב: אגיע מחר כמתוכנן לביר האדאג' כדי לבחון את הדרכים להגברת האכיפה שם.

חזקי ברוך , כ"ח בטבת תשע"ט

אורי אריאל
אורי אריאל
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

שר החקלאות אורי אריאל הממונה על התיישבות הבדואים בנגב דחה הערב (מוצאי שבת) את דברי מועצת הכפרים הבלתי מוכרים.

השר ציין כי המדינה הציעה להם בשנים קודמות הצעות מפליגות והם דחו את כל ההצעות. ישנו כפר מתוכנן עם תב"ע בתוקף שהתושבים יועברו אליו. מדינת ישראל תתן לאזרחים הבדואים שוויון כמו כל אזרח אך הם לא יהיו מעל החוק.

"ממשלות ישראל התברברו במשך 20 שנה בנסיון להגיע להסדרה מוסכמת עם תושבי ביר האדאג', למרות שמדובר בתושבים שהשתלטו באופן לא חוקי על אדמות מדינה בהיקף עצום של 20,000 דונם ושבית המשפט קבע כי הם יושבים שם באופן לא חוקי", הבהיר אריאל.

"הכנו עבורם יישוב מתוכנן ומאושר והם מוזמנים לעבור אליו. לצערי לאחר שהתברר שכל הנסיונות לפנות אותם בהסכמה עלו בתוהו, בקשתי מגורמי האכיפה לפעול על פי המנדט החוקי שניתן להם. לשמחתי ב 2017 הצלחנו לחולל מפנה וצמצמנו מאוד את תופעת ההשתלטות על אדמות מדינה באופן בלתי חוקי בנגב. בביר האדאג' הרסנו בשנה שעברה יותר מבני בלתי חוקיים מהמבנים הבלתי חוקיים החדשים שהוקמו שם. בשנה הבאה נהייה עם 0 תוספת בנייה בלתי חוקית חדשה בנגב. משילות פירושה אכיפה ללא פשרות. כך יהיה".

נציין כי ראשיתו של היישוב הלא חוקי ביר האדאג' ב 1994. אז השתלטו על אדמות מדינה בנגב בין קיבוץ רביבים לשמורת טבע חולות משאבים. תחילתה של הפזורה בפלישה של 15 משפחות אבו גרדוד משבט עזזמה בשנת 1994 לאדמות מדינה שליד קיבוץ משאבים (ביר הדאג' ההיסטורית).

לאחר דיונים בעתידה של המשפחה החליטה המדינה להעבירם באופן זמני באותה שנה לשטח שליד קיבוץ רביבים(ביר הדאג' הנוכחית) מאז המעבר פלשו עוד כ-300 משפחות משבט עזזמה ומשבט ג'נביב לפזורת ביר הדאג' והשתלטו על קרוב ל20 אלף דונם, ומאז ועד היום הפזורה המשיכה להתעבות והיום גרים שם מעל 7000 תושבים.

בתחילת שנות ה-2000 התקבלה החלטת ממשלה להסדיר את הפזורה ליישוב קבע. החל מהלך תכנון, בשיתוף ובתאום עם המתיישבים הוכנה תוכנית לישוב ושורטט "קו כחול" בשטח של 6500 דונם. אך למרות זאת ניסיונות ההסדרה לא נשאו פרי מאחר ולא היו כמעט תושבים שנענו להצעה.

בתאריך 22/2/2006 נחתם הסכם הבנות עקרוני ביו יו"ר המנהלה לקידום הבדואים בנגב יעקב כץ, ליו"ר ועד הישוב ביר הדאג', דחילאללה אבו גרדוד, ולפיו , בין היתר, על האוכלוסייה המתגוררת מצפון לנחל רביבים לעבור בתוך 10 שנים לתחומי היישוב המתוכנן ביר הדאג' וכי מתפנה שיעמוד בתנאים יהיה זכאי לקבל מגרש קבע של 5 דונם למגורים ולחקלאות צמודה ללא תמורה. במהלך שנות 2009-2010 נעשו ניסיונות נוספים להסדיר את הפזורה אך גם מאמצים אלו לא העלו פרי.

הסכם ההבנות עם התושבים לא אושר כנדרש במועצת המינהל ועל כן, משפטית , הוא חסר תוקף. אך גם כך ההסכם לא הבשיל שכן מיד לאחר חתימתו ובעקבותיו התפלג ועד ביר הדאג' ודחילאללה אבו גרדוד הודח מראשותו.

למרות שההסכם אינו תקף משפטית הוחלט לפנים משורת הדין לאשרו במועצת המינהל וההסכם אושר בשנת 2012 אך התושבים לא הצטרפו להסדרה

בהמשך בשנת 2014 התקבצה קבוצה משמעותית של תשובי ביר הדאג' כ-450 איש, וייפתה את כוחו של עו"ד משה ישראל. ישראל החל בסדרת דיונים עם הרשות לפיתוח הבדואים בנגב במטרה להסדיר את היישוב. המאמצים הביאו לכך שכ-500 איש חתמו על טפסי הצטרפות בו יקבלו תנאים מיוחדים בדמות יחידת הקרקע המשולבת. אך גם כאן למרות שאושרו תיקונים בהסכם לבקשת התושבים ואושרו בשנית במועצת המינהל המתיישבים לא חתמו על הסכמי פינוי.

ב 2016 נעשה נסיון נוסף מטעם רשות הבדואים מול התושבים ובא כוחם. אז נידונה ואושרה בפעם השלישית במועצת מקרקעי ישראל החלטה מעודכנת בעניין הסדרת ההתיישבות בביר הדאג', המאפשרת , את הסדרת ההתיישבות ללא כמות מינימלית ואף אושרו עקרונית הרחבת הישוב לשלב ב לאחר השלמת אכלוס שלב א והקצאת שטחים לתיירות וחקלאות, בנוסף הוקצו מגרשים לזוגות צעירים - לבקשת תושבי ביר הדאג- אבל גם הפעם איש מתושבי ביר הדאג לא הצטרף להסדרה.

בעקבות החלטת התושבים שלא להגיע להסדר, בוטלו התנאים המיטיבים לתושבי ביר הדאג והם זכאים לקבל מגרש כמו שאר הבדואים מגרשים של חצי דונם או מגרש של דונם וחצי לשתי משפחות
כיום ההשתלטות היא על פני שטח של כ-20,000 דונם של אדמת מדינה ושל קרקע בבעלות פרטית. מתגוררים בו למעלה מ- 7,000 אנשים, בכ4000 מבנים ללא היתר.