הוכיח כישורים מעולים גם בצבירת פופולריות וגם בהובלת הליכי חקיקה. בצלאל סמוטריץ'
הוכיח כישורים מעולים גם בצבירת פופולריות וגם בהובלת הליכי חקיקה. בצלאל סמוטריץ'צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

1

הציונות הדתית מגיעה אל מערכת הבחירות לכנסת ה-21 בסיטואציה משברית לא פשוטה.

מפלגת הבית היהודי, המייצגת העיקרית של הציבור הדתי-לאומי בכנסת ובממשלה בשתי הקדנציות האחרונות, ננטשה על ידי מנהיגיה. עיתוי הפרישה המאוחר של בנט ושקד והקופה הריקה, שכעת חסרה גם את מימון המפלגות של שלושת הח"כים הפורשים, לא מאפשרים תהליך של בחירות בשיטת הפריימריז, כפי שקובעת חוקת המפלגה. על פי ההצעה המתגבשת, צפויה להתמנות ועדה שתבחר את יו"ר המפלגה. שאר מועמדי המפלגה לכנסת ייבחרו בידי חברי מרכז המפלגה. יהיה צורך בהרבה תבונה, אחריות וריסון עצמי וגם בהרבה תפילות כדי שמהתהליך החריג הזה, שנכפה על המפלגה כהוראת שעה בתוקף הנסיבות, תצא רשימה שתהיה גם איכותית ואלקטורלית וגם מקובלת על הגורמים השונים במפלגה ועל הציבור. יש לקוות לרשימה שתגרום לציבור להתאחד מאחוריה, ולא חלילה – כפי שכבר קרה יותר מפעם אחת בעבר – להתפזר ולהתפלג.

בניגוד לבלגן שנוצר בבית היהודי, באיחוד הלאומי המצב נשאר יציב – גם אם רווי במתח. ביום שני הקרוב צפוי מרכז האיחוד הלאומי להכריע מי יהיה מנהיג התנועה בקדנציה הבאה – אורי אריאל או בצלאל סמוטריץ'. בהמשך הערב יבחר המרכז את נציגי המפלגה שישתבצו ברשימה לכנסת. גם כאן יש צורך בגילוי אחריות של כל המעורבים, שיידרשו לקבל עליהם את דין הגוף הבוחר ולהתאחד מאחורי מי שייבחרו.

2

אם בעבר היו בציבור דעות שונות בשאלה אם מפלגות הבית היהודי והאיחוד הלאומי צריכות לרוץ ביחד או בנפרד, כיום ברור שרשימה משותפת היא האופציה הסבירה היחידה. אחוז החסימה הגבוה הוא משוכה שדילוג מעליה יהיה אתגר לא קטן גם בריצה משותפת. בריצה נפרדת, הכישלון הצפוי ואובדן הקולות הוא כמעט ודאי. אם עד היום האיחוד הלאומי דרשה לעצמה רק שליש מהמושבים, במצב החדש קשה לדעת איזו משתי המפלגות נהנית מתמיכה רחבה יותר. הפתרון המתבקש הוא להרכיב רשימה שבה המושבים מתחלקים בשווה בין שתי המפלגות האחיות.

רשימה דתית-לאומית משותפת יכולה להסתפק בהישג מינימלי של ארבעה מנדטים, שיבטיח את המשך ייצוגה של הציונות הדתית ככוח פוליטי מאורגן בכנסת. ואפשר גם לשאוף ליותר, למצות את פוטנציאל מאגר הקולות של הציונות הדתית וציבורים קרובים אליה ולדרכה, ולהגיע להישג נאה של 8-6 מנדטים. הרבה תלוי בזהות האנשים שייבחרו להוביל את הרשימה, וביכולת שלהם לנהל קמפיין בחירות עם בשורה שתלכד סביבה את הציבור.

בהיעדר פריימריז בשתי המפלגות, משימת הרכבת הרשימה מוטלת הפעם על מספר קטן של אנשים ונשים. יש לקוות שהם ישכילו לשים בצד אינטרסים צרים ושיקולים אישיים ולבחור בתבונה ובלי משוא פנים, תוך מתן עדיפות לאינטרס הציבורי, למשימה החשובה ולערכים המשותפים - ערכי התורה, העם והארץ, שנבחרי הציונות הדתית נשלחים לקדם. בכל מערכת בחירות, אבל במיוחד במצב הרגיש הנוכחי, לבחירה באנשים הנכונים עשויות להיות השלכות קריטיות שיעשו את ההבדל בין הצלחה לכישלון.

3

אז איך צריכה להיראות דמותו של הנבחר האופטימלי לרשימה לכנסת? באופן עקרוני, את שלל תפקידיו של הפוליטיקאי הישראלי נכון לחלק לשתי משימות ראשיות עיקריות. המשימה הראשונה היא צבירת כוח פוליטי, בכנסת ובממשלה. המשימה השנייה היא שימוש בכוח הפוליטי שצברת כדי להשיג את המטרות שלשמן נבחרת. יש פוליטיקאים שהם טובים בצבירת כוח פוליטי, אבל אחר כך לא עושים איתו הרבה. יש מי שפחות מצטיינים בצבירת קולות, אבל לאחר שהגיעו לכנסת על גבם של אחרים - הם עושים בה עבודה טובה ואפקטיבית. הפוליטיקאים הטובים ביותר הם אלה שמצטיינים גם בצבירת כוח פוליטי וגם ביכולת לתרגם אותו לחוקים והחלטות ברוח השקפת עולמם.

צבירת כוח פוליטי נעשית בעיקר בזמן מערכת הבחירות ובעת המשא ומתן הקואליציוני. פוליטיקאי טוב בהיבט של צבירת כוח פוליטי צריך קודם כול להיות דמות אהודה, מוערכת ואטרקטיבית, כזו שעצם שיבוצה ברשימה מושך אליה מצביעים. למשל איילת שקד במרכז וימינה, או בני גנץ במרכז ושמאלה.

בנוסף לכך, פוליטיקאי שמצטיין בצבירת כוח פוליטי בעת מערכת הבחירות הוא כזה שניחן בכישורים הנדרשים לניהול קמפיין משכנע ואפקטיבי. אדם שיודע לשכנע, למכור, לשווק. הוא צריך לדעת לבחור ביועצים הנכונים, במסרים משכנעים ובסיסמאות סוחפות וקליטות. עליו לדעת איך להתבטא וכיצד להתנהל מול כלי התקשורת והרשתות החברתיות כדי להעביר דרכם את המסר שלו. בפריימריז על ראשות הבית היהודי, נפתלי בנט הצליח לגבור על זבולון אורלב בין השאר בזכות כישוריו בניהול קמפיין. בנימין נתניהו, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן הם עוד דוגמאות לפוליטיקאים שהוכיחו יכולות כמנהלי קמפיין.

השלב הבא בצבירת הכוח הפוליטי הוא שלב המשא ומתן הקואליציוני. גם כאן, יש מי שבולטים יותר ומי שפחות במיצוי כוח המיקוח שלהם. אביגדור ליברמן, למשל, הוכיח מיומנות פוליטית כשהצליח להשיג לעצמו את תיק הביטחון כשבאמתחתו חמישה ח"כים בלבד. באופן כללי, ליברמן טוב בצבירת כוח פוליטי, אלא שלאורך כל הקריירה הפוליטית הוא עשה מעט מאוד עם הכוח שצבר. במערכת הבחירות לכנסת ה-20 הבית היהודי בראשות שקד ובנט זכתה בשמונה מנדטים בלבד - ירידה משמעותית לעומת 12 המנדטים שהצליחה לצבור בכנסת הקודמת. אבל התנהלות נועזת וחכמה תוך ניצול סיטואציה נדירה איפשרה לבנט ושקד לצאת מהמשא ומתן הקואליציוני כשבאמתחתם תיקים שמנים – החינוך והמשפטים, בצירוף ראשות ועדת השרים לענייני חקיקה והוועדה לבחירת שופטים, ושני מושבים בקבינט. הרבה יותר ממה שהניבו להם 12 מנדטים בכנסת ה-19.

לאחר השלב של צבירת הכוח הפוליטי מגיע שלב השימוש בו. שר בממשלה ייבחן קודם כול ביכולת שלו להזיז דברים בתוך משרדו. מלבד הניהול השוטף והטיפול במשברים, עליו להציב לעצמו יעדים חדשים שהוא מאמין בהם ולהטביע את חותמו. כחבר הממשלה, השר ייבחן גם ביכולתו להיות מעורב ומשפיע בתחומים בעלי חשיבות לאומית שמובאים להחלטת הממשלה. חבר כנסת ייבחן בעיקר ביכולתו ליזום חקיקה משמעותית בתחומים שונים בהתאם להשקפת עולמו, ולסכל חקיקה שנוגדת אותה. בנוסף לכך, מצופה מכל פוליטיקאי להיות מעורב בעיצוב דעת הקהל, להשיג נגישות לציבור דרך התקשורת ולהשתמש בה כדי לעשות נפשות לרעיונות שהוא ומפלגתו מאמינים בהם.

4

במצב הרגיש שבו נמצאת מפלגת הציונות הדתית לאחר נטישת מנהיגיה הפופולריים בנט ושקד, בחירה באנשים הפחות נכונים לרשימתה לכנסת היא בגדר לוקסוס שהיא לא יכולה להרשות לעצמה. על האנשים והנשים שירכיבו את הרשימות מוטלת אחריות עצומה. כאשר מתנהל קרב על עצם הישרדותה של המפלגה מול אחוז החסימה הגבוה, אין אפשרות לוותר על אף שבריר מנדט. לכן הרשימה חייבת להיות קודם כול אטרקטיבית ככל האפשר, גם מבחינת הפופולריות האישית של מי שישובצו בה, וגם מבחינת יכולתם המצטברת כקבוצה לפנות אל ציבורים מגוונים ולמשוך קהלים רחבים. כמובן שחשוב גם שהנבחרים והנבחרות יהיו כאלה שיודעים להשתמש בכוח הפוליטי באופן שיביא הישגים בקידום חוקים והחלטות. וככל שמתקדמים במעלה הרשימה כך חשוב עוד יותר להציב שם פוליטיקאים שמצטיינים בשני ההיבטים, כלומר גם כאלה שנהנים מפופולריות רחבה ומכישורי ניהול קמפיין, וגם בעלי חוכמת מעשה וכושר ביצוע בתפקידי שרים וח"כים.

לאחר ששתי המפלגות יבחרו את היו"ר שלהן תעלה השאלה מי בראש. מן הראוי שגם השאלה הזאת תיבחן לא על פי אינטרסים צרים של כל מפלגה, אלא בהתאם למטרה של הצלחת הרשימה המשותפת. ממילא התרחיש הרצוי הוא איחוד מלא של שתי המפלגות, כך שהשאלה מאיזו מפלגה בא היו"ר תהפוך למשנית. סקרים שנערכו בשבוע שעבר בשני העיתונים המובילים במגזר, בשבע ומקור ראשון, מצביעים על יתרון עצום במידת התמיכה בח"כ סמוטריץ' בהשוואה לכל אחד מהפוליטיקאים המכהנים. עדיין קיימת אפשרות של הצנחת מועמד חיצוני ופופולרי לראשות הבית היהודי. אבל ניסיונות שנעשו בעבר להצניח מנהיגים שלא צמחו מלמטה נגמרו בחוסר הצלחה, גם כשמדובר היה באישים שהוכיחו כישורים מצוינים בצבא או באקדמיה. השמות שהוזכרו עד כה טרם הוכיחו את עצמם בפוליטיקה הארצית. בצלאל סמוטריץ' הוכיח כישורים מעולים גם בצבירת פופולריות וגם בהובלת הליכי חקיקה. אם יצליח להיבחר לראשות האיחוד הלאומי, הדבר הנכון יהיה להתחשב בהעדפת הציבור הברורה ולהטיל עליו את האחריות להוביל את הרשימה המשותפת במערכת הבחירות הלא קלה הזאת.

לתגובות: [email protected]