רכז השב"כ לשעבר: יש טרור יהודי

רכז השב"כ לשעבר , דביר קריב, רואה בפרשיה הנחקרת בימים אלה סביב תלמידי ישיבת 'פרי הארץ' אירוע טרור לכל דבר, גם אם נראה שמדובר בטרור שאינו מאורגן ומתוכנן.

בראיון לערוץ 7 אומר קריב כי "זריקות אבנים הן טרור כמו שהצתה של בית יכולה להיות נזק לרכוש או להרוג אנשים. מדובר בטרור. לא טרור שתוכנן כטרור של חוליה שמתכננת פיגועי טרור כפי שאולי היה בדומא – אני לא יודע כי אני כבר לא במערכת – אבל זה טרור שצריך לטפל בו.

"טרור זה פיגועים כתוצאה ממניע אידאולוגי. אין כאן כוונה לגנוב את הרכב אוין כאן כוונה פלילית כלשהי. זה פיגוע אידאולוגי שנעשה על ידי אנשים קיצוניים שבאים לנסות ולשנות מציאות".

לדברי קריב אמנם יתכן ומבצעי המעשה ביקשו לנקום על פיגועים נגד יהודים, אך זריקת אבנים היא טרור בין אם היא מגיעה מכיוון הערבים לעבר יהודים וגם להיפך.

בהתייחסו לטענות עורכי דינם, חבריהם ובני משפחותיהם של הנחקרים בפרשה על התנאים בהם הם מוחזקים ועל אופי החקירות המופעלות עליהם, אומר קריב כי אכן חקירת שב"כ אינה דבר סימפטי, כהגדרתו. "זה לא דבר נעים, אבל צריך להגיד שכאשר אנשים נעצרים בעקבות חקירת טרור הם נעצרים בעקבות מידע מודיעיני שאומר שהם קשורים, המידע המודיעיני הזה מובא בפני שופט והוא שנותן ימי מעצר ולפעמים גם מניעת עורך דין כשהוא חושב שיש דברים בגו. זה לא הופך אותם לאשמים אבל מגדיר אותם כחשודים בפעילות טרור, ובמצב כזה שירות הביטחון הכללי יעשה כל שהוא יכול במסגרת החוק כדי לקבל מהם את ההודאה".

"העובדה היא שברוב מוחלט של המקרים הנחקרים הללו שותקים, מה שמגביר את רמת החשד ושב"כ נדרש לטיפול במה שמכונה 'הנחקר השותק' ונאלץ לנקוט בשיטות כאלה ואחרות כדי להוציא מהם את המידע. בדומא היה ככל הנראה מידע מאוד מוצק שלנחקרים יש מידע על דברים שמתוכננים בעתיד, ולכן אושרה חקירת צורך, שהיא דבר מאוד מאוד חריג. חקירת דומא הייתה הפעם הראשונה, ובינתיים לשמחתי גם האחרונה שזה אושר בה. לגבי 'תרגיל עכו', צריך להבין ששירות הביטחון הכללי לא חי בואקום אלא עובד מול הפרקליטות והפרקליטות, כך אני מניח, ידעה על התרגיל הזה מראש. בית המשפט קבע שהתרגיל הזה חרג מהגבולות שנקבעו להם, ואני כאדם ממלכתי מקבל את קביעת בית המשפט. כנראה ששירות הביטחון הכללי צריך להפיק לקחים מחריגה בכזה תרגיל".

באשר לפרשת הדגל וצלב הקרס שעליו ולטענות לפיהן יתכן ומדובר ב"שתילה" של השב"כ עצמו שכן בין נערי הישיבה לצלב קרס אין ולא יכול היה להיות קשר אידאולוגי, אומר קריב כי לא מדובר בתרגיל 'שמפניה' ודומיו שכן מדובר במוצגים שהוצגו בפני בית המשפט. "המקרה כאן מאוד מדאיג ולא מפתיע בעיניי. זה שכתוב 'מוות לציונים', זה שהקיצוניים שבחבורת נוער הגבעות לא ממלכתיים, זה ברור לגמרי. זה המצב. הם לא ממלכתיים. מה שמפריע לי זה שראשי הציבור והישובים שהם מאוד ממלכתיים דמוקרטיים וציוניים לא מסתייגים מהתופעות האלה".

"ב-2018 היו חמישים אירועים של פגיעה בכוחות הביטחון אחרי שב-2017 היו עשרה אירועים כאלה. פי חמש אירועים של פגיעה של נוער גבעות באנשי כוחות הביטחון, כולל זריקות אבנים כולל פצועה קשה, שוטרת מג"ב, מאבן, ואני לא שומע את ראשי הציבור מסתייגים מהדבר הזה. למה ראש מועצת יש"ע, ראש מועצת בנימין וראש מועצת שומרון לא קמים וזועקים ומוחים ומוקיעים את הדבר הזה.

''זה שלא מוקיעים אותם זה הופך למעין הסכמה שבשתיקה, כאילו אתם תומכים בזה. אתם אמנם ממלכתיים ולא תומכים בזה, אבל איפה אתם? למה אתם לא מסתייגים מהתופעה הקיצונית של נוער הגבעות שפוגעים בכוחות הביטחון?".

בדבריו מתייחס קריב גם לטענה לפיה במאבק נגד מה שמוגדר כטרור יהודי קיימת השקעת משאבים ומאמצים רבים, בעוד מול טרור האבנים הערבי נראית לכאורה אזלת יד. לדבריו שתי היחידות, זו הפועלת מול הטרור היהודי וזו הפועלת מול הטרור הערבי, שתיהן עושות ככל יכולתן כדי לפענח את האירועים. "גם כאשר נזרקות אבנים על ידי ערבים ויש הרוגים יהודים, היחידות מנסות להגיע לסיכול ולפענוח ככל שאפשר. אין הבדל. ההבדל הוא שהיחידות שמטפלות במגזר הערבי מטפלת בפיגועים הרבה יותר קשים כמו ליד עפרה ובגבעת אסף.

''לכן משקיעים את עיקר המאמצים בדבר הזה. זה עניין של סדרי עדיפויות. אבל אני מניח שאם יהיו הרוגים מזריקות אבנים ההתייחסות תהיה אותו דבר. זה אירוע טרור לכל דבר וצריך לפענח אותו".

את דבריו חותם קריב בקריאה לראשי ההתיישבות להביע את עמדתם המתנגדת, להערכתו, לפעולותיהם של נוער הגבעות הפוגעות בסופו של יום בהתיישבות עצמה מתוך הפגיעה במדינה ובביטחון.