יו"ר הבית היהודי הרב רפי פרץ

1. זו כנראה השיטה, והיא דפוקה, זו המסקנה בתום ערב ארוך של הצבעה וספירת קולות בבחירות המקדימות במרכז הבית היהודי.

אם התוצאה היא רשימה שבה המקום הראשון השמור ליו"ר יהיה של הרב רפי פרץ והמקום השני יהיה של מוטי יוגב, אז משהו כאן דפוק קודם כל בשיטה. המטאפורה הראשונה שעולה בראש לסיטואציה הזו היא "לחם בפיתה".

שני קציני צבא במיל', שני חרד"לים, שתי דמויות אהודות מאוד בקהילות הבית שלהן אך בלתי אטרקטיביות בעליל לקהל הרחב, שתי דמויות שגם במיקרוסקופ אלקטרונים קשה להבין במה האחת מוסיפה על השניה או מאזנת אותה. כלום.

2. הבעיה הכי גדולה עם הרשימה שהתגבשה הערב (במקום השלישי תשובץ אשה שתיבחר כך נראה על ידי המועצה הציבורית, ויתר המקומות שאחר כך למרבה הצער אינם רלוונטיים) היא חוסר קריצה מוחלט לאגף הליברלי של הציונות הדתית.

תקומה בראשותו של סמוטריץ', שקוראת לעצמה משום מה "האיחוד הלאומי", מעולם לא התיימרה להיות משהו אחר. היא מפלגה חרד"לית, כמעט בהגדרה, וזה לגמרי סבבה. אבל איך מפלגה שמתיימרת לייצג שכבות רחבות בציבור הדתי מציגה רשימה חרד"לית לתפארת? זו פשוט התאבדות אלקטורלית, אין שום דרך אחרת להגדיר את מה שקרה הערב.

הרי אם כבר להיות חרד"לים, אז תקומה מציגה הנהגה אטרקטיבית הרבה יותר, כזו עם קבלות על עשייה פוליטית ולא תיאוריות על פוטנציאל, וכזו שמובילה בסקרי הפופולריות במגזר באופן מובהק כבר תקופה ארוכה, לא רק בקרב חרד"לים.

3. הרשימה הלא אטרקטיבית במיוחד הזו שהתגבשה כרגע, צריכה להחזיר את אנשי הבית היהודי לקרקע המציאות גם בכל הנוגע לסוגיית הריצה המשותפת עם האיחוד הלאומי.

הרצון בציבור הוא לראות את סמוטריץ' והרב פרץ לוחצים ידיים כבר מחרתיים, גג ביום חמישי, ומכריזים על ריצה משותפת עם רשימה משותפת והנהגה משותפת. רשימה כזו עשויה להיות בהמשך בסיס לבלוק טכני עם עוצמה יהודית, ואולי לא. הסוגיה הזו צריכה להיבחן לעומק בלי סנטימנטים לאף אחת מהאופציות.

לחיצת ידיים תוך 48 שעות תספק לרשימה המאוחדת את המומנטום החיובי ואת הרוח הטובה הנדרשת על מנת להתגבר, לפחות חלקית על הסוגייה הכואבת של הרכב הרשימה. לחיצת ידיים כזו תאפשר גם להוציא כבר לדרך קמפיין משותף שיתחיל לנסות להרחיב את השורות ולא רק לשמור על הבייס במובנו הצר.

4. אבל הרצון הזה לא יתממש אם בבית היהודי ימשיכו ללכת עם הפנטזיה של הובלה של הרשימה המאוחדת והתייחסות אל האיחוד הלאומי כאל האח הקטן. זו לא היתה המציאות אתמול וזו בטח לא המציאות לנוכח הרשימה שנבחרה הלילה.

בסופו של דבר הכוח של כל אחת מהרשימות מורכב מהאלקטורליות שלה ומהאלטרנטיבה שלה. על האלקטורליות כבר כתבנו, ובנוגע לאלטרנטיבות, האלטרנטיבה שעומדת בפני סמוטריץ' הרבה יותר פשוטה וישימה מהאלטרנטיבה העומדת בפני הרב פרץ. סמוטריץ' יכול לסגור דיל עם עוצמה יהודית וישי ולהציג מפלגת ימין דתית חזקה, עם סיכוי גבוה מאוד לעבור את אחוז החסימה. לרב פרץ לעומת זאת בכלל לא בטוח שמישהו מחכה בליכוד או בכל מקום אחר בזרועות פתוחות.

לכן כדאי מאוד שבבית היהודי יתעשתו ויבינו מהר את המציאות, לפני שהבחירה שתעמוד בפניהם תהיה היכן להיות גלגל חמישי: במקומות קצת מבזים בליכוד או במקומות הרבה פחות אטרקטיביים משיכלו להיות לה ברשימת הימין שכבר תתגבש עד אז.