בשבע מהדורה דיגיטלית

"הפרישה מהבית היהודי הייתה המהלך הכי קשה בחיי"

איילת שקד משיבה על הטענות נגד ההחלטה לעזוב את הבית היהודי ונגד העיתוי הקריטי שלה. "המטרה של הימין החדש היא להפוך למפלגת שלטון"

יוני רוטנברג וגדעון דוקוב , י' באדר תשע"ט

"הפרישה הייתה המהלך הכי קשה בחיי". שקד
"הפרישה הייתה המהלך הכי קשה בחיי". שקד
צילום: מירי שמעונוביץ

שקד: לא אמרתי שלא היו שימוש ב'הגנת הצורך'

זו הפעם הראשונה שבה איילת שקד מתראיינת לעיתון 'בשבע' מאז פרישתה ממפלגת הבית היהודי לטובת הקמת הימין החדש.

הרבה נכתב כאן, כמו גם במקומות אחרים, על המהלך שהותיר אחריו עיי חורבות ובעיות כלכליות במפלגת הבית היהודי. כשרק התיישבנו לריאיון, השאלה הזאת כאילו התפרצה מעצמה, מבקשת להפיג את המתח שבאוויר.

"הפרישה מהבית היהודי הייתה לי מאוד קשה ברמה האישית. האמת, זה היה המהלך הכי קשה שעשיתי בחיי. אחרי ההודעה שלנו עברו עליי כמה ימים מאוד קשים. הקושי היה רגשי, אבל רציונלית זה היה נכון, אם כי מובן שאת זה נדע בוודאות רק אחרי הבחירות. המטרה שלנו הייתה להגדיל את הגוש, וגם ליצור מפלגה שהיא חילונית ודתית ביחד. רצינו לעשות את זה בבית היהודי, אבל זה לא הצליח. בפועל, מה שקורה עכשיו זה שהקהל שלא הצביע לבית היהודי בבחירות הקודמות בגללנו יוכל עכשיו להצביע למפלגה, והקהל שלא יכול היה להצביע לבית היהודי בגלל סמוטריץ', יוכל להצביע לנו. אם בוחנים את זה, אחרי המהלך שתי המפלגות עולות משמונה ל-14 מנדטים. זה גם יהיה בסופו של דבר המדד להצלחה או לכישלון של המהלך - ההגדלה של גוש הימין".

שקד לא עוצרת בזה, וממהרת להדגיש, בצמוד לאמירה הזאת, שהקשר שלה לציונות הדתית לא נפגם בעקבות המהלך. "אני מחוברת לציונות הדתית בכל נימי נפשי. אני לא רואה את עצמי כמי שנפרדה ממנה. מבחינתי בסיס הכוח הציבורי והאישי שלי הוא הציונות הדתית. זו לא התנתקות, זו רק הרחבת השורות והגדלת המעגל. אלה אותה אידיאולוגיה ואותם ערכים".

הסגנון של שקד ישיר וחשוף. כשהיא מדברת על הקשר שיצרה במשך השנים עם הפעילים והציבור הדתי-לאומי, ניכר עליה שהעזיבה לא מגיעה ממקום של זלזול. בניגוד לשותפה להנהגת המפלגה, נפתלי בנט, שהכריז השבוע בכנס ירושלים כי "כעת יש בית לציבור החרד"לי ובית למיינסטרים", שקד צנועה בהרבה בקריאה שלה. "הציונות הדתית מאוד מגוונת, כל אחד יבחר לעצמו את הבית הפוליטי שלו. אנחנו רואים את עצמנו גם כבית לציונות הדתית. העובדה ש-50 אחוזים מהרשימה שלנו הם מהציונות הדתית היא עדות לכך".

אבל לא רק בדיבורים מנסה שקד לקרב את הציבור הדתי-לאומי למפלגתה, היא גם מתחייבת לפעול לטובת האינטרסים של המגזר. "נמשיך לדאוג לצורכי הציונות הדתית ולצורכי החברה הישראלית כולה. המפעלים של הציונות הדתית משרתים את כלל אזרחי ישראל. השירות הלאומי משרת את כלל האזרחים, כך גם ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות שבונות את עולם התורה הציוני". בתוך כך היא מתייחסת לדברים שאמר השר זאב אלקין בריאיון לניצן קידר כאן ב'בשבע', על כך שהליכוד הוא זה שדאג להעברת תקציבים למוסדות הציונות הדתית בשנתיים הראשונות של הקדנציה החולפת. "אלקין מנסה לעשות עלינו סיבוב. אנחנו נמשיך לטפל בבעיות של הציבור הדתי-לאומי באהבה".

עם ההיגיון של המהלך אפשר להסכים או לחלוק, אבל הדרך שבה זה נעשה גררה הרבה כעס ותסכול.

"ואם היינו עושים את זה בזמן אחר, זה היה שונה? אני חושבת שזה לא היה מהלך קל בשום שלב".

רבים בוודאי יחלקו על דבריה של שקד ויטענו שעיתוי זה הכול בחיים, אולם מהשיחה עם שקד ברור מה היה מקור הלחץ. על פי הערכות במערכת הפוליטית, שלהן שותפים גם בנט ושקד, הקדנציה הקרובה של נתניהו תהיה האחרונה, ויש אף מי שמדבר על השנה האחרונה שלו בפוליטיקה.

זו הסיבה שפרשתם? כדי להיערך משם להגיע להנהגת המדינה ביום שאחרי?

"חד משמעית. המטרה של הימין החדש היא להפוך למפלגת שלטון אחרי עידן נתניהו". עם זאת לשקד חשוב להבהיר כי כל עוד נתניהו מכהן, הם לא יפעלו נגדו. "אנחנו לא נפרוש לפני שיהיה שימוע וכתב אישום מוחלט. אם חלילה זה יקרה, נצטרך להתכנס ולהחליט מה עושים".

עוד חוזר הקמפיין

ימיה של איילת שקד במשרד המשפטים והתדמית שרכשה לה שם הזניקו את הפופולריות שלה לראש טבלת השרים, כשהיא חולפת על פני ראש המפלגה שלה – נפתלי בנט. הקולות שטוענים שהיא צריכה לעמוד בראשות המפלגה התחילו להישמע עוד בבית היהודי, והמשיכו עם השניים גם אל המפלגה החדשה. שקד, באופן די נדיר בפוליטיקה הישראלית, ממשיכה להחזיק בשותפות הזאת ואף מסמנת דווקא את בנט כראש הממשלה אחרי עידן נתניהו.

"אני ונפתלי בשותפות הרבה שנים, ובפוליטיקה זה יתרון גדול", היא מסבירה. "יש מעט מקרים ששני פוליטיקאים מצליחים לעבוד יחד בלי סכסוכים, ובמקרה שלנו זה מוכיח את עצמו. אנחנו משיגים הרבה דברים בשותפות הזאת, ואחרי עידן נתניהו, בנט מתאים להחליף אותו כראש ממשלה". כשאנחנו שואלים אותה כיצד זה יקרה, לנוכח העובדה שמפלגתה מטיילת כרגע בסקרים סביב שמונה מנדטים, היא נמנעת מלהתייחס לאפשרות של חבירה לליכוד בבחירות הבאות.

הקמפיין של מפלגת הימין החדש, בדומה לזה של הבית היהודי בבחירות הקודמות, מציב את השאלה עם מי נתניהו ירכיב את הממשלה הבאה, כקובעת את המדיניות שינקוט. על הרקע הזה שקד מבקשת להדגיש: "באפריל עומדת להתפרסם תוכנית המאה של טראמפ. בגלל שהוא נשיא מאוד אהוד, אנשים לא מתארים לעצמם שיקרה משהו רע. ההערכה שלנו היא שהתוכנית תכלול הקמה של מדינה פלשתינית על רוב השטח ביהודה ושומרון. בדיוק בגלל זה, סביר שנתניהו יזמין את גנץ להצטרף אליו, כך שיהיו לו חיים קלים. לכן צריך ימין אידיאולוגי חזק שלא נמצא בכיס של נתניהו".

שקד טוענת כי אף שרשימת הליכוד מורכבת מנציגים אידיאולוגיים, שמתנגדים כיום למדינה פלשתינית בראיונות ובפרסומים בתקשורת, קיימת במפלגת הליכוד נטייה ליישר קו עם יושב הראש, כפי שקרה בתוכנית ההתנתקות שהוביל שרון. "לכן חשוב שיהיה כוח משמעותי מחוץ לליכוד", היא מסבירה, "שיתנגד לכל תוכנית שכוללת מדינה פלשתינית".

שקד מודעת היטב לכך שקמפיין גנץ או בנט משכפל את קמפיין גנץ או בוז'י מהבחירות הקודמות, ואף זוכרת שבפעם הקודמת זה לא ממש עבד. כזכור, ימים ספורים לפני הבחירות ובמהלך יום הבחירות עצמו, נתניהו שטף את הציבור הדתי-לאומי בגל של הפחדות מפני עליית שלטון השמאל, ועל פי ההערכות הצליח לקחת מבנט ושקד כארבעה מנדטים. בבחירות האלה, כך מקווה שקד, הציבור כבר ינהג אחרת. "אני חושבת שהפעם הציבור מבין יותר את החשיבות של הגוש", היא אומרת. "הליכוד לא צריכה להיות המפלגה הכי גדולה אלא שיהיו לה 61 ממליצים. גנץ בטוח ירצה להיכנס לממשלת נתניהו, ונתניהו בוודאי ירצה אותו לאור תוכנית טראמפ המתקרבת. המציאות כרגע היא אנחנו או גנץ, ולכן חשוב לא ליפול שוב למלכודת הזאת ולהיסחף לליכוד".

כולם מדברים על החשש מפני איבוד של קולות במפלגות הימין הקטנות, ועל הצורך באיחוד. תהיו מוכנים לעשות צעד כזה בעצמכם, ולהציע לאחת מהמפלגות להתאחד איתכם?

"אנחנו בהחלט מדברים על אחדות", מותירה אותנו שקד עם מילים כלליות. "יש ארבע מפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה. האחריות מוטלת על כולנו, כולל אנחנו וראש הממשלה".

אף שהסקרים מנבאים למפלגה כרגע לא יותר משמונה מנדטים, שקד מצפה להגדיל את המספר הזה עד הבחירות. "המנדטים יגיעו מגנץ, שזו מפלגה נטולת אג'נדה. קראתי את הריאיון איתו ב'ידיעות אחרונות' ושפשפתי את עיניי, הוא לא אמר שם שום דבר משמעותי. אני צופה שמנדט של ימין שנקלע למפלגה הזאת בטעות, ישוב אלינו". פרט לכך, במפלגה בונים על כך שההמלצה על הגשת כתב אישום נגד נתניהו, שעל פי ההערכות צפויה להתפרסם בתוך כשבועיים, תבריח מנדט נוסף מהליכוד אל הימין החדש.

הפעם המהפיכה המשפטית תצליח

אין ספק שארבע שנים במשרד המשפטים בנו את תדמיתה של איילת שקד, והעניקו לה הילה של נחישות יחד עם תבונה והתנהלות שקולה. בקמפיין של המפלגה מתוארת הקדנציה שלה כ"מהפיכה במשפט", אבל בחינה מדוקדקת עשויה להביא למסקנות אחרות. הברית עם אפי נווה בוועדה למינוי שופטים התפרקה לפי שעה, ובכלל – השינויים של שקד נעשו בתוך המסגרת הקיימת, ולא נגעו בתשתית וביסודות השיטה. המהפיכה החוקתית של אהרון ברק בעינה עומדת, היועצים המשפטיים ממשיכים לעשות בהחלטות השרים והכנסת כבשלהם, וועדת השתיים המפורסמת ממשיכה לקדם מועמדים בעלי מזג שיפוטי שמתאים לה. שקד מסבירה מדוע הייתה מנועה משינויים דרמטיים יותר במערכת.

"אי אפשר היה לשנות בתשתית, כי כל שינוי בחוק יסוד צריך הסכמה מלאה של סיעות הקואליציה על פי ההסכמים הקואליציוניים, וכחלון תמיד יטיל וטו. לכן ידעתי, כשנכנסתי לתפקיד, שאני צריכה למקסם את ההישגים במסגרת האפשרויות שיש לי. לכן עשיתי את הברית עם אפי נווה וביקשתי מרוברט אילטוב שיתמודד לתפקיד בוועדה. הדבר היחיד שהצלחתי להעביר הוא חוק היועמ"שים, כי הוא לא חוק יסוד, אבל לפני שהספקנו להשלים את החקיקה הכנסת התפזרה".

יריב לוין טוען שאם הוא יהיה שר המשפטים הוא יעשה שינויים גם בתשתית.

שקד שותקת לרגע, מנסה לברור את המילים. "יריב לוין הוא חבר טוב", היא אומרת לבסוף, מסרבת לתקוף אך מבהירה בין השורות מה דעתה על ההצהרות הללו.

"במשך 40 שנות ליכוד, שרי המשפטים שלו לא פעלו נגד האקטיביזם השיפוטי", ממשיכה שקד, ותוקפת את אוזלת היד של מפלגת השלטון בנושא. "המהפיכה השיפוטית קרתה תחת דן מרידור, שאמר לאחרונה בריאיון שלא היה מעוניין בכלל במינוי של שופטים שמרנים. במשא ומתן אחרי הבחירות נכניס להסכם הקואליציוני את פסקת ההתגברות. בפעם הקודמת כחלון נכנס ראשון ואנחנו אחרונים, ולכן כבר לא יכולנו להכניס את זה בהסכמים, אבל הפעם זה יהיה אחרת. בכל זאת, צריך לזכור שהשאלה אם נוכל לעשות שינויים תשתיתיים תלויה בשאלה איך תיראה הקואליציה, כי מספיק מפלגה אחת שמצביעה נגד וזה לא יעבור".

בנושא של הסדרת ההתיישבות נוצר רושם של התקדמות גדולה, אבל בסופה של הקדנציה – הרוב המוחלט של היישובים נשאר לא מוסדר, ובעצם נתון בסכנה אם תקום ממשלת שמאל-מרכז.

"בקדנציה הזאת התחלנו והתקדמנו הרבה בעבודה, אבל לא סיימנו", היא מודה. "אני מקווה לסיים בקדנציה הבאה. צריך להבין שהתחלנו ממקום שבו תשובות המדינה לבג"ץ הזדהו עם העותרים, והרבה פעמים המדינה אמרה מיוזמתה שתפנה. זה השתנה. במהלך הקדנציה הזאת כל תשובה של המדינה בבג"ץ עוברת קודם אצלי ואצל אנשיי. זו סמכות של משרד הביטחון בעיקרון, אבל בהסכמה עם ליברמן לקחתי את זה אליי. פרט לכך, פיתחנו יחד עם היועמ"ש מנדלבליט כלים להסדרה, כמו סעיף 5 ודרכי גישה. גם חוק ההסדרה עבר, שזה דבר שלא חלמו עליו פעם. אני משאירה אחריי בקדנציה הזאת את הכלים להסדרה, ועכשיו הוועדה בראשות ולרשטיין צריכה ליישם אותם בשטח".

עם זאת, גם שקד מבינה ששרים בעלי תפיסה קצת שונה במשרד המשפטים ובמשרד הביטחון יכולים להפוך את התמונה בחזרה בקלות. לכן היא ובנט הכריזו מראש כי הם שואפים לתיקי הביטחון והמשפטים. אף שזה עשוי להישמע מופרך, בעיקר לנוכח היחסים המורכבים שלהם עם ראש הממשלה, שקד טוענת שמספר דו ספרתי של מנדטים למפלגתה עשוי להכריח את נתניהו להיענות לדרישותיהם. "אם יהיו שרים חזקים בביטחון ובמשפטים, שזאת השאיפה שלנו, השמיים הם הגבול".

את ובנט השתחררתם מהסמכות הרבנית ומהקו של הבית היהודי. איך ייראו ההצבעות והפעילות בממשלה של הימין החדש בנושאים של דת ומדינה?

"אנחנו מפלגה של 50 אחוזים דתיים ו-50 אחוזים חילונים בייצוג ברשימה ומבחינת הבוחרים. אנחנו מאמינים שצריך ללכת בשיח ובשותפות, ובלי כפייה משום צד. מבחינתי, דוגמה להתנהלות שארצה לראות בנושאים של דת ומדינה היא ועדת נסים לענייני גיור. משה נסים ישב עם כל הצדדים – חרדים, דתיים לאומיים, חילונים ורפורמים – והגיע למתווה שבעיניי מניח את הדעת. הגיור נשאר אורתודוקסי, אבל מרחיבים אותו. זו דוגמה לתהליך יפה של הידברות שמגיעה לכדי הסכמה. דיברתי כבר עם הרב מדן ועם רות גביזון על כך שנשב ונלמד ביחד את האמנה שלהם, ובמקומות שצריך גם נעדכן אותה. הרב רונצקי ז"ל לימד אותי שאי אפשר לקחת מהאמנה חלקים, אלא צריך להסתכל עליה כמכלול. זה הבסיס המשותף מבחינתנו".