הרב אריאל: מדינה שחותמת הסכם חייבת לקיימו

'מרכז תורה ומדינה' ו'המרכז האקדמי לב' קיימו אמש (ראשון) כנס ראשון מסוגו שבחן את יחסי החוץ של מדינת ישראל לאור ההלכה.

בכנס השתתפו סגנית שר החוץ ח"כ ציפי חוטובלי, נשיא מרכז תורה ומדינה רב יעקב אריאל, ראש בתי המדרש במרכז האקדמי לב הרב יוסף צבי רימון, הרב פרופ' נריה גוטל ועוד.

לדברי נשיא מרכז תורה ומדינה הרב יעקב אריאל, קיומן של אמנות בין לאומיות הוא דבר טוב ובלבד שהן מוסריות. אך בנושאים שבהם יש צביעות בין לאומית – אין טעם באמנות וישראל אינה מחויבת אליהן.

הרב הוסיף, "אנו מכירים את הביטוי 'הבטחתי אבל לא הבטחתי לקיים'. זה חמור מאוד. אם הבטחת אתה צריך לקיים. אלא שביחסים בין לאומיים זה חמור עוד יותר. מדינה שחותמת על הסכם עם מדינה אחרת חייבת לעמוד בדיבורה, אחרת זה חילול ה'. גם כאשר יש לכך את כל ההצדקה המשפטית זה עדיין חילול ה', משום מה יאמרו הגויים. ולראייה, גם כאשר הגבעונים רימו את ישראל בתקופת יהושע, עם ישראל לא הפר אתם את ההסכם".

בהמשך הגדיר הרב אריאל את עצימת העיניים של מדינות אירופה כלפי האיום האיראני כצביעות: "יש צביעות בין-לאומית. איראן מייצרת נשק להשמדה המונית, וכל העולם המערבי יודע על כך ולא עושה דבר כדי לעצור את זה, למעט נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. זה שקר, צביעות וחנופה של אירופה. מדוע מדינת ישראל צריכה להיות חתומה על אמנה כזו כשמנגד יש מי שרוצה להשמיד את ישראל? תהה הרב והוסיף כי צה"ל הוא צבא מוסרי שממזער את הפגיעה בחפים מפשע ככל הניתן "לכתחילה אנחנו לא פוגעים באוכלוסיה אזרחית, אך מה לעשות שהצד השני כן משגר טילים מתוך בתי חולים וגני ילדים? הם פוגעים בגני ילדים ובתי חולים שלנו ולכן כשאין ברירה וכשאוכלוסיה אזרחית משמשת כמגן אנושי אנחנו נאלצים להגיב גם במחיר של פגיעה באזרחים חפים מפשע, אבל אנחנו בפירוש לא רוצים לפגוע בהם. לא ייתכן שהם מנצלים את החולשה שלנו, שאנחנו מחויבים למוסר, כדי להשמיד להרוג ולאבד אנשים. אין לכך פתרון ואנחנו צריכים להיות יצירתיים".

הרב פרופ' נריה גוטל, ראש מחלקת המחקר במרכז תורה ומדינה קבע, "אם יש תועלת ממשית בכריתת ברית עם 'מדינת רשע' (מדינות מפוקפקות מבחינה מוסרית, שפוגעות גם באזרחים שלהן, כמו סין, צ'אד, קונגו, ניקרגואה ועוד עשרות מדינות מסביב לגלובוס), הרי שיש בסיס בהלכה להתיר זאת. כזו הייתה הכרעתו של הרב הראשי הרצוג, בראשית ימיה של המדינה, והוא ניתלה בתקדימי-עבר. כך למשל, ברית שכרת יהודה המכבי עם רומי כאסטרטגיה מלחמתית נגד יון, זאת הגם שרומי לא הצטיינה במוסריות-יתר כמובן. אמנם לכתחילה עדיף שלא לעשות זאת, ורצוי להישאר ככל שניתן ב'צד הנכון' של סרגל המוסר, ואולם ל'כבשה בין שבעים זאבים' מותר לנקוט גם דרך 'מגונה' להישרדותה - ככל שהדבר הכרחי".

הרב רימון: יש למדינה אחריות לאזרחיה

ראש בתי המדרש במרכז האקדמי לב הרב יוסף צבי רימון הסביר כי אמנם ייתכן שאין חובה הלכתית מפורשת למדינה לסייע למטיילים השוהים בחו"ל, הרי שלאורך כל ההיסטוריה עם ישראל גילה ערבות הדדית ואחריות כלפי כלל הציבור ולא הפקיר יהודים לגורלם, וניתן למצוא לכך סימוכין גם בתלמודים הבבלי והירושלמי. לדבריו "אמנם כל יחיד צריך על פי ההלכה להסתכן במידה מסוימת, ונדמה כי שכשם שבמלחמה מסתכנים כדי להציל את החבר, יתכן שגם למדינה כלפי אזרחיה יש חובה על המדינה לדאוג לאזרחיה גם אם הדבר אולי יהיה כרוך במחיר; החל מהשקעה של כסף וצוותים, ועד סיכון חיים ממשי כמו מחלצים או מבצעים צבאיים כמו מבצע יונתן שנלקחו בו סיכונים ואף נהרגו מספר לוחמים. העיקרון הזה צריך להנחות אותנו גם כיום".

סגנית שר החוץ ח"כ ציפי חוטובלי גילתה כי נחשפה בצורה הרבה יותר משמעותית לעשייה של משרד החוץ מאז שמונתה לתפקידה. לדבריה, "ישראל הפכה ל'אור לגוים' ולמרכזית בשיח העולמי בנושאים בינלאומיים והגיע הזמן להפסיק להגדיר את מדינת ישראל רק במונחי הסכסוך מול הפלסטינים, כאשר גם מדינות גדולות בהרבה ממדינת ישראל ומשופעות במשאבים הרבה יותר ממנה, מגיעות לכאן לקבל ידע". לדברי סגנית השר, "מדובר בטעות אופטית. הגיע הזמן שהציבור הישראלי ידע את מה שהעולם כבר יודע. הציבור צריך להיות מודע לגודל הנס שנקרא מדינת ישראל. מדינות כמו ברזיל רוצות ללמוד מישראל כיצד לנהל את מערכת המים. במדינות שלמות עדיין אין מים זורמים בברזים בכל שעות היממה. מה שמבחינת כל אזרח ישראלי כל כך מובן מאליו הוא מצרך מבוקש עבור מדינות העולם".

חוטובלי קבעה, "התרגלנו להסתכל על עצמנו כמדינה נזקקת אבל האמת היא שאנחנו כבר שנים מדינה נותנת ותורמת לעולם. מדינה שכולם באים אליה ללמוד ממנה. מדינת ישראל צריכה לדבר ערכים לעולם, לדבר מוסר לעולם. הרבה מהביקורת הבינלאומית כלפי הלחימה של חיילי צהל נובע ממוסר מעוות שמשווה בין מחבל לבין חייל שמגן על אזרחים. הגיע הזמן שיחסי החוץ של מדינת ישראל יידונו בכנסים חשובים כגון זה. הדיונים בנושא יחסי החוץ וההלכה צריכים להתמקד הרבה יותר בנושאים של אתיקה ולא להשאיר את הזירה רק ליועצים המשפטיים".