בשבע מהדורה דיגיטלית

המרענן הרשמי

בשמאל מזהירים שהוא מסמם את הבוחרים בקנביס, בימין מסמנים אותו כאיום, ובאמצע משה פייגלין מקווה שהמומנטום יחזיק עד הבחירות

יאיר שרקי , ז' באדר ב תשע"ט

קהל תומכים מגוון, ובעיקר צעיר. כנס ההשקה של 'זהות'
קהל תומכים מגוון, ובעיקר צעיר. כנס ההשקה של 'זהות'
צילום: פלאש 90

בשבוע שעבר כתבתי כאן בזהירות על האפשרות שמשה פייגלין יהיה הפתעת הבחירות. מתברר שטעיתי, כי בקצב הזה זו כבר לא תהיה הפתעה. אולי יותר מדויק יהיה להגדיר אותו בתור המרענן הרשמי של בחירות 2019.

ברגע אחד מפלגת נישה עם רעיונות משונים הפכה לזאת שמכתיבה את סדר היום, לסיפור הכי הלוהט של המערכה המנומנמת. אחרי שבועות מתחת לרדאר כמעט בלי סיקור, היא נזרקה לעמודים הראשונים של העיתונים.

אפשר להסביר את הפריצה הזאת בכמה סיבות: הבאזז החזק של כמה אלפי פעילים ומגיבים בלתי נלאים ברשת, רצף טוב בכמה סקרים, וכמובן ההבטחה ללגליזציה של קנביס שתמיד משכה את התקשורת. אבל נראה שפייגלין מזעזע סביבו את המערכת באופן יותר עמוק. בזמן שכל המפלגות התארגנו בתוך הגושים, הוא היחיד שהציב את עצמו בעמדת לשון המאזניים, זו שבין נתניהו לגנץ. וארבעה או חמישה מנדטים זה כבר מספיק בהחלט כדי להכריע את גורל הממשלה הבאה. זו לא רק החלטה טקטית אלא עניין מהותי. הוא לא רק מסרב להתחייב לגוש פוליטי, אלא גם מצליח למשוך קולות משני המחנות. אין עוד מפלגה שסוחפת קולות ממרצ ומבנט גם יחד.

וכך קרה שמול השותפות המרתקת בתוך 'זהות', מסטלני הקנביס ועד פעילי הר הבית שחברו תחת ההבטחה לחירות, נוצרה אחדות ימין-שמאל גם מבחוץ - נגד פייגלין. התקפות מזנדברג ועד סמוטריץ'. בימין מזהירים שפייגלין מסכן את הגוש ומעביר קולות לקואליציית גנץ. בשמאל מפחידים את הבוחרים שקולותיהם ישמשו לממשלת נתניהו. כל מפלגה קטנה וחדשה זקוקה בדיוק לחשיפה ולסקרים חיוביים, אבל פייגלין לא נשמע השבוע מבושם מהמעמד החדש. הוא חושש שאולי זה בא מוקדם מדי. חודש לפני הבחירות זה אומנם מספיק קרוב כדי לשים אותו על המפה, אך זה זמן לא קצר שנדרש להחזיק בו את המומנטום מול הרעשה כבדה.

אין כמעט יום שעיתון 'הארץ' לא מקדיש לו מאמר, פוש או כתבה. אלא שהסקרנות המשועשעת שהייתה בהתחלה התחלפה בנבואות זעם. עיתונאי שמאל כמו ברק רביד ונדב אייל פצחו בקמפיין טוויטר שמגדיר את פייגלין כמסוכן שמסמם את הבוחרים בקנביס כדי לרתום אותם להקמת הבית השלישי, ומלומדים סטייל תומר פרסיקו הזהירו שמאחורי ההבטחה להפרדת דת ממדינה מסתתרת תרמית זדונית לכינונה של מדינת הלכה. מימין סמוטריץ' הזהיר מהכוונה "להציף את רחובות ישראל בסמים", ואפילו חלק מחבריי לעיתון הזה סימנו את פייגלין כאיום של הבחירות.

יסלחו לי נביאי הזעם מימין ומשמאל. האמת היא שפייגלין לא מסתיר כלום. את ספר המצע המפורט שפרסם ונמכר באלפי עותקים בחנויות, כל אחד יכול להשיג. התחלתי לקרוא בו הרבה לפני הסקר הראשון שבו הוא עבר את אחוז החסימה. יש שם התייחסות מפורטת וגלויה לכל הסוגיות המרכזיות, בצורה שמכבדת את הבוחר הפוטנציאלי. החל משיטת השוברים בחינוך, דרך צבא מקצועי, התוכנית הכלכלית ועד השאלה המדינית ומקומו של הר הבית. וכן, גם לגליזציה. כל אחד מהרעיונות שם שווה דיון. אפשר בהחלט לא להסכים, אבל גניבת דעת אין כאן. פייגלין לא זז מעמדותיו המדיניות אבל מתברר שתפיסת עולמו לא מצטמצמת רק להן.

גם קהל התומכים בו כנראה מובהק יותר ומבוסס יותר משאלת הלגליזציה שמשטיחה את הדיון בעניינו לסוגיה אחת, סמלית אבל מאוד מוגבלת. אפשר לזהות אצלו לא רק את תומכי עלה ירוק, שהחליטה הפעם שלא להתמודד כדי לסייע לו, אלא גם קהל חזק של דוברי רוסית, ולא מעט מצביעים צעירים חילונים שהסוגיות הכלכליות והאזרחיות מעסיקות אותם הרבה יותר מהסוגיה המדינית, שממילא דורכת במקום כבר עשור.

פרט למפלגות הקטנות בשני צידי המפה שמבוהלות מבריחת קולות, גם גנץ וגם נתניהו כבר חושבים על היום שאחרי. מנהיג כחול לבן אמר בשיחות סגורות שירצה להזמין את פייגלין לממשלתו, וגם נתניהו מתחזק ערוצי קשר עם מי שהיה יריבו החריף בתוך הליכוד. ההודעה המפתיעה של ראש הממשלה שיבחן לגליזציה של קנביס, לא באה בחלל הריק. הפרשנים הפוליטיים ראו בה ניסיון להחזיר אליו קולות של צעירים שהלכו לפייגלין, אבל לא מן הנמנע שזה כבר צעד ראשון של נתניהו לקראת קווי היסוד של הקואליציה הבאה, בעקבות הודעתו של פייגלין שהלגליזציה תהיה תנאי סף להצטרפותו לממשלה.

בסופו של דבר פייגלין מודה שהוא מרגיש נוח יותר במחנה הלאומי, ולא יסכים לחלוקת ירושלים או לוויתור על סנטימטר אחד תמורת לגליזציה. לכן נתניהו סופר אותו בקלות בתוך הגוש, גם אם הוא יודע שמחירו עשוי להיות קצת יותר גבוה. ויש גם את חשבון המנדטים הפשוט: הסקר הטוב יותר לגוש הימין מאז תחילת מערכת הבחירות פורסם השבוע בחדשות 13, ולפיו אם פייגלין בפנים ייהנה הגוש מ-64 מנדטים. ואולי לכן דווקא הליכוד צפוי שלא להילחם בכוכב החדש. בחשבון של נתניהו, אם הוא לא יעבור זה מה שבאמת יסכן את הגוש.

קהל פריך

מי שנמצאים במומנטום הפוך הם בנט ושקד. ההצלחה של פייגלין באה, בין השאר, על חשבונם. בימין החדש מעריכים שבין מנדט לשניים נדדו מהם אליו. הצמד שיצא להרפתקה פוליטית נועזת והבטיח מפלגה דתית-חילונית, רואה כיצד עמודת הסקרים של הבית היהודי שאותה נטשו מגיעה גבוה יותר בסקרים. גוש הימין הרוויח בעקבות הסדר הפוליטי החדש לפחות שני מנדטים של עוצמה יהודית, אבל נכון לעכשיו בנט ושקד הפסידו.

חלק מהמצביעים הסרוגים שהלכו איתם בהתחלה חזרו לחזק את מפלגת האם, אחרים נדדו לזהות ולליכוד, וזה עוד לפני המשתה הגדול שנתניהו מתכנן מיד אחרי פורים. התוכנית הפוליטית הגדולה שלהם הייתה לשדרג את בנט לביטחון ולשלוח את שקד לעוד קדנציה במשרד המשפטים. את חלום הביטחון כבר לא ממש מזכירים במפלגה, ועכשיו חוששים שם שעם התוצאה הנוכחית בסקרים גם איילת שקד לא תשוב למשרד ברחוב צלאח א-דין. מי שנחשבת לשרה הכי פופולרית בימין שביצעה מהפיכה אמיתית באחד מנושאי הדגל, עלולה להישאר עם הרבה סימפתיה אבל בלי כוח פוליטי שיאפשר לה לשמור על העמדה שלה.

השבוע דיברו שם לראשונה גם על תסריט שבו מפלגת הימין החדש לא עוברת את אחוז החסימה. בסקרים הם אומנם כרגע עם חמישה או שישה מנדטים, אבל כדרכן של מפלגות חדשות, קהל הבוחרים נחשב פריך יחסית. בנט ושקד, כמו גם שאר חברי הרשימה, נודדים כל ערב בין חוגי בית וכנסים, מנסים לתרגם את האהדה לקולות בקלפי. אלונה ברקת חורשת את הדרום. המסר המרכזי שלהם יהיה שבניגוד לדבריו של נתניהו שזקוק לליכוד גדול מול השמאל, השאלה המכרעת היא שאלת הגושים. התקפה חזיתית על נתניהו לא צפויה כרגע. בנט למד שזה רק מרחיק ממנו בוחרים, ולכן הוא ושקד יישבעו שוב ושוב אמונים לנתניהו, כדי לצמצם את השאלה לבוחרים לנקודה אחת: האם הם רוצים את איילת שקד במשרד המשפטים, והאם הם מעדיפים את המועמדים מפאתי העשירייה השלישית של הליכוד או את אלו מהעשירייה הראשונה של הימין החדש.

גם הבית היהודי נמצאת רשמית מחוץ לקו האש שלהם. הם אומנם זקוקים למשוך משם קולות, אך נמנעים ממתקפה ישירה על מפלגת האם. גם בבית היהודי החליטו להפסיק את הקמפיין נגד הימין החדש, משום שחוששים שהיא נכנסת לאזור המסוכן. בכנס משותף של איילת שקד והרב מדן (שאמר שהוא עצמו יצביע לבית היהודי), שהתקיים השבוע בגוש עציון, הגדיר הרב בנוכחות שרת המשפטים את הימין החדש והבית היהודי כשתי מפלגות אחיות: "אני לא מאמין שלציבור שלנו קיימות יותר משתי אפשרויות. אין לנו מה לחפש לא בליכוד ולא בשום מקום אחר אלא רק בשתי אלו, שאני מאמין שיום אחד אולי יחזרו בחזרה". נדמה ששקד שהנהנה במרץ הייתה חותמת על כל מילה, כולל על הסיפא.

לתגובות: 2sherki@gmail.com