מערכת הבחירות שאנחנו בעיצומה אולי חוזרת מעט לסוגיה הקיומית והביטחונית, אבל לאורכה של המערכת הזו הושם דגש מפתיע על סוגיית הלגליזציה לקנאביס וסמים קלים.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו על השפעות הלגליזציה עם חנן סלוק, עובד סוציאלי, פסיכותרפיסט ומטפל בהתמכרויות.

על תחושתו כבעל ניסיון עשיר וארוך שנים בתחום ההתמודדות עם התמכרויות הרואה כיצד נושא הלגליזציה הופך לגולת הכותרת של מערכת הבחירות, אומר סלוק: "אני רואה את הדברים כסוג של גל שמנסים לעלות עליו כדי לקבל יותר קולות והד אלקטורלי. אני יכול להגיד מהניסיון שלי שאנחנו נכנסים לעידן שבו המנהיגים לא קולטים ולא מבינים ויש עיוורון גדול בעניין הזה. זה חטא לדורות הבאים".

"בלי שמנהיגים שאמורים להוביל אותנו ואת הילדים שלנו לא מצליחים לראות בשם האינטרסים האלקטורלים שלהם לאן זה מוביל. מגיעים אלינו חבר'ה שהתחילו להשתמש בגראס רפואי באופן חוקי והיום מנסים לצאת מההתמכרויות שהשביתו להם את החיים בכל אמת מידה, חברתית, כלכלית, מקצועית, נפשית ואישית", אומר סלוק הקובע כי כיום "היד קלה על ההדק" והגראס הרפואי מחולק במקומות מסוימים גם כדי לפתור בעיות פשוטות יחסית, והדבר הופך להתמכרות מסוכנת בהמשך. לדבריו "יש לחץ על המערכת ומגיעים לרופאים נכונים ומקבלים את האישורים".

"עוד לפני הלגליזציה של הקנאביס היד מאוד קלה על ההדק", הוא אומר ומבהיר: "מי שחולים במחלות קשות זה יכול לעזור להם בהחלט, אבל מי שסובלים מבעיות רגשיות ונפשיות זה לא עוזר להם אלא מדרדר את מצבם. אנחנו הולכים רחוק מאוד עם העניין של הלגליזציה".

"אני מתעסק עם נושא ההתמכרויות לחומרים ובכלל כבר למעלה מ-27 שנים, ואני יכול לספר, ויש גם מחקרים שמעידים על האפקט וההשלכות. גם אלה שמאמינים במה שהם עושים, שהקנאביס יכול לעזור לסובלים מבעיות נפשיות, לא מבינים בנושא ההתמכרותי ולא מבינים את המשמעויות ארוכות הטווח. קנאביס נותן תחושה טובה, מי שמשתמשים צוחקים ומרגישים טוב, אבל עם הזמן המצב הולך ומתדרדר באופן חמור הרבה יותר. זה כמו מי שנכנס לים ומגלה בשלב מסוים לאן הוא הגיע כשהוא כבר לא יכול לחזור. קנאביס הוא סם קשה מאוד".

כשהוא מתבקש לספר על המצבים אליהם הגיעו ומגיעים מטופלים שפגש בעקבות התמכרות מדורגת, הוא מספר: "אלו אנשים שאיבדו את שמחת החיים, נכנסו למצב של ייאוש ודיכאון שרק הולך וגובר. מבחינה פיזית זה מביא לתופעות שלא הכירו. הם לא יכולים ללכת לישון ולחיות בלי לעשן. הם לא יכולים לתפקד. חלקם הגדול לא יקומו מהמיטה, לא יתקשרו חברתית, לא יבצעו את התפקודים הפשוטים של היומיום. זו פשיטת רגל נפשית ותפקודית".

על ההשוואה לאלכוהול ולסיגריות מציין סלוק כי גם השימוש בהם עלול להפוך להתמכרות אם הוא הופך להיות תדיר ויומיומי. זאת מעבר להשלכות הרפואיות שיש לדברים. "כשהשימוש בקנאביס הופך להיות חוקי יותר ילדים ובני נוער ינסו את זה. אף אחד לא מבטיח לנו מי ייתפס לזה, למי יש אישיות תלותית ולמי לא. זה סיכון חברתי גדול מאוד. יהיו הרבה שיתפסו ויתקשו לחזור מזה".

"התהליך שהמכורים עוברים הוא תהליך קשה מאוד, תהליך שמביא אותם למקומות שבהם הם מתקשים לתפקד ומצד שני הם לא יכולים לצאת כי הפכו למכורים. הם נשארים במקום שבו הם עדיין עובדים ועדיין חיים, הם עדיין לא נהרסו כמו נרקומן שמכור להרואין, והמציאות הזו משאירה אותם באמצע. החברה לא דוחה אותם, הם נשארים במקומות העבודה כי יש הסכמה חברתית שזה בסדר, ולכן אין דחיה שלהם וכך הם נשארים באמצע".

על המדינות שחוקקו את הלגליזציה קובע סלוק כי מדינות אלה מתחרטות ומצטערות על מהלך הלגליזציה. "זה הכניס לאותן מדינות סחר בסמים, זה מביא תיירים שמגיעים במיוחד כדי להשתמש בסמים. כל נושא הפשע הפך למאוד משמעותי במדינות הללו. הסם נמכר שם ברחובות".

על הפוליטיקאים שמקדמים את רעיון הלגליזציה ומניפים אותו כדלג הוא מספר כי אלה כלל לא פנו אליו על מנת שיוכל להשמיע באוזניהם את חששותיו. "בעבר עבדתי ברשות הלאומית למלחמה בסמים. הנחיתי שם סדנאות לאנשי מקצוע ואת הדברים הללו אמרתי גם שם. היום רוב אנשי המקצוע יגידו דברים דומים, אולי בצורה עדינה יותר. כעת זה נמצא כבר ברמת המחוקק ויש עיוורון. לא מבינים מה זה התמכרות, איזו השפעה חמורה וקשה יש לזה על הציבור על הנוער ועל הילד ועל החיים שלנו".