המהפכה השיפוטית הבאה

המשפטנים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר מספרים על התכנית המשותפת לשינוי בשלטון מערכת המשפט. הראיון המלא יפורסם ב"עולם קטן".

יוסף רוסו ורועי אהרוני, עולם קטן , כ"א באדר ב תשע"ט

בן גביר וסמוטריץ' בדיון בבג"ץ
בן גביר וסמוטריץ' בדיון בבג"ץ
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

שניהם משפטנים: סמוטריץ' סיים בהצטיינות תואר ראשון בקריה האקדמית אונו ותואר שני במשפט ציבורי ובינלאומי באוניברסיטה העברית, ובו קיבל גם 'מצטיין דיקן'. לפני פעילותו בכנסת ייסד את עמותת רגבים, שעוסקת בפעילות משפטית נגד בנייה בלתי חוקית.

בן גביר עשה גם הוא תואר ראשון בקריה האקדמית אונו והוסמך לעורך דין לפני כשבע שנים. מאז הוא מייצג רבים מאנשי הימין המואשמים בעבירות על רקע אידאולוגי, ונרשמו לזכותו זיכויים רבים והצלחות תקדימיות בעולם המשפט.

לשניהם ברור כי במערכת המשפט צריכים להיות מרוכזים מיטב המאמצים, וגם אם שניהם מקפידים לשמור על הערכה אמיתית כלפי שרת המשפטים, הם חושבים שכדי לערוך את השינוי הנדרש דרוש מהלך מקיף יותר ממה שאיילת שקד יכולה להציע. "אני חושב שיש בימין הבנה שזה אחד הנושאים שהכי קריטי לטפל בו", אומר סמוטריץ'.

"אתה שומע על פוליטיקאים שמציעים הצעות חוק", מוסיף בן גביר, "אבל בסוף זה הכול הצעות צחוק, כי כל ההצעות האלה מתנקזות בסוף לבית המשפט העליון, והוא מבטל אותן".

"לכן צריך בקדנציה הזו לעשות שינוי יסודי במערכת המשפט", משלים סמוטריץ'. "התחלנו לעשות זאת בקדנציה הזו, אבל ממש בקטנה.

"איילת עשתה שינויים בתוך גבולות הגזרה. יש לשיטה הזו יתרונות, והיא אכן הצליחה לרשום הישגים. היא מוכשרת מאוד ביחסי אנוש וביכולת ליצור קואליציות של אינטרסים, כמו שעשתה עם אפי נוה בוועדה לבחירת שופטים. אבל היא לא שינתה את כללי המשחק, היא לא קראה תיגר על השורש. השופטים שילמו לה במטבעות קטנים כדי לשמור על הדבר הגדול".

"איילת הייתה שרה טובה, אי אפשר לקחת את זה ממנה", מוסיף בן גביר, שמתנסח בזהירות בשל הערכתו הרבה אליה. "אני יודע שכל כוונותיה לטובה, היא רצתה ועדיין רוצה לשנות. אבל השינוי לא יכול להיות במטרים, הוא צריך להיות בקילומטרים. על כל שופט עם אג'נדה ציונית שהיא הוסיפה היינו צריכים לשלם בשופט עם אג'נדה הפוכה.

"איילת בנושא המשפטי התנהלה כמו המפד"לינקים הטיפוסיים, שמיישבים דונם אחר דונם. אבל לצערי בנושא המשפטי זה לא עובד כמו בהתיישבות. בנושא המשפטי אם אתה מיישב רק מטר אחד, אתה נסוג שני מטר".

לאתגר את המוסכמות

"צריך לאתגר את כל מוסכמות היסוד", טוען סמוטריץ'. "אני חושב שאיתמר ואני יכולים לעשות את זה טוב מכל אדם אחר; קודם כול כי שנינו משפטנים שבאים מעולם של אתגור השיח המשפטי; להכות את גוליית בחרבו שלו, לקחת את שיטות העבודה שלהם ולהשתמש בהן. אבל מלבד זה אנחנו משוחררים מנטלית מהשעבוד למערכת, ולכן אנחנו יכולים לכפור בהנחות היסוד. אני לא מרגיש עבד נרצע של המערכת הזו.

"אנחנו לא אנרכיסטיים", מדגיש סמוטריץ'. "אני רוצה בית משפט וחושב שהוא חיוני בדמוקרטיה. אני גם רוצה את הדיאלוג החוקתי, ורוצה שהרשויות יאתגרו זו את זו. המאבק בין הרשויות הוא מאבק בריא וטוב, אלא שהיום זה מאבק לא הוגן, כי הרשות השופטת לקחה לעצמה את המילה האחרונה".

משום כך אחד המהלכים הראשונים שסמוטריץ' חושב שיש לעשות בתחילת הקדנציה הבאה הוא להחזיר את המגבלות על זכות העמידה. לדבריו, החזרת המגבלות אינה מספיקה כשהיא לבדה, ולכן יש לעשות עוד כמה מהלכים, ובהם העברת פסקת ההתגברות. "פסקת ההתגברות משנה מהות", קובע סמוטריץ'. "אפשר ורצוי שתהיה ביקורת שיפוטית על חקיקת הכנסת, אבל המילה האחרונה תהיה של המחוקק".

מתוך אותו רציונל סמוטריץ' רוצה לבטל את עילת הסבירות. "אני מוכן שבית המשפט יבקר את שיקול הדעת של פקיד בתחתית שרשרת המזון", הוא אומר. "אבל מדוע שהוא יבקר החלטות של שר או של ממשלה? במה שיקול הדעת של שופט טוב יותר משל שר?"

עוד דבר שסמוטריץ' רוצה לשנות הוא המצב שבו הממשלה והשרים משועבדים לייצוגו הבלעדי של היועץ המשפטי. "מונופול הייצוג של היועץ המשפטי לממשלה הוא אחד הדברים שהכי מפריעים למשרדים לפעול", טוען סמוטריץ'. "אני רוצה להעביר תיקון קטן לפקודת ההתייצבות, שקובע שאם היועץ חושב שהוא לא יכול לייצג את הממשלה, הממשלה תוכל לשכור עו"ד פרטי שייצג את עמדתה.

"כבר לפני שנתיים הגשתי את התיקון הזה, אך מנדלבליט תקף אותו בכנס לשכת עורכי הדין, ושקד אמרה לי שלא לקדם אותו".

סמוטריץ' מזכיר גם את הוועדה לבחירת שופטים, ובן גביר מספר על הצעת החוק הראשונה שהוא מתכנן בנידון. "אני אניח על שולחן הכנסת הצעת חוק שתשנה את הרכב הוועדה למינוי שופטים", מצהיר בן גביר. "בן ארי הניח הצעת חוק כזו לפני עשר שנים, ומי שחסם אותה היה נתניהו בכבודו ובעצמו, שאמר שלא יקום ולא יהיה.

"ההצעה שלנו אומרת שלא יהיו עוד שופטים בוועדה לבחירת שופטים. ישראל והודו הן היחידות בעולם שבהן השופטים ממנים את השופטים בשיטת חבר מביא חבר. לפי הצעת החוק שלנו, שופטים יוכלו רק להמליץ, אך לא להיות חברי ועדה".

"אני חושב שלא צריך ואי אפשר לבטל את הוועדה לבחירת שופטים", אומר סמוטריץ'. "אבל צריך לעשות שימוע בכנסת למועמדים לשפיטה. יש הצעת חוק כזו של חבר הכנסת יואב קיש, וזה הכי הגיוני בעולם".

כל הדברים האלה אפשריים בקדנציה הבאה?

"להבנתי, מי שתקע עד עכשיו את הדברים האלו הוא נתניהו, שהשתמש בכחלון כשכפ"ץ", טוען סמוטריץ'. "אבל גם כחלון אומר שלא יחזור על הטעות הזו. אם בקדנציה הבאה תהיה קואליציית ימין, אני לא רואה איזו מפלגה תפריע למהלכים האלה לקרות".

"אני יכול להעריך שאנחנו נהיה לשון המאזניים בכנסת הבאה", מוסיף בן גביר. "יכול מאוד להיות שאהיה חבר הכנסת ה-61, ונתניהו יצטרך אותי בשביל הממשלה, ואז אשים כאולטימטום את ההצעה להוצאת השופטים מהוועדה לבחירת שופטים".