"לשחרר את הצמח", ו"להוציא את המדינה מהוורידים" הן סיסמאות שהפכו לחלק בלתי נפרד ממערכת הבחירות הנוכחית.
העובדה הזאת מפתיעה, משום שעד הבחירות הקודמות הפיכת הסמים הקלים לחוקיים הייתה משאלת לב של שיעור קטן מאוד באוכלוסייה. מפלגת עלה ירוק שחרטה את המטרה הזאת על דגלה, ניסתה לכבוש מקום בכנסת כבר לפני 20 שנה.
מאז ועד היום שיא היכולת שלה עמד על אחוז ושליש מקרב הקולות הכשרים, לא יותר. היא מעולם לא עברה את אחוז החסימה, גם כשעמד על אחוז וחצי.
והנה, במערכת הבחירות הזאת, לא מעט בזכות מפלגת זהות, שעלה ירוק פינתה לה את הזירה כדי שלא להשחית קולות, עלה הנושא על סדר היום הציבורי. לנוכח האפשרות שמפלגתו של משה פייגלין תתפוס בקרוב כמה מושבים בבית המחוקקים, נדרש אפילו ראש הממשלה בנימין נתניהו להציג את עמדתו בסוגיה והודיע שישקול את הצעד. אמצעי תקשורת שונים ביררו עם מגוון מפלגות מה עמדתן בנושא ושמעו לא מעט הסכמה.
הדעות באשר ללגליזציה של סמים קלים חלוקות. יש הרואים בכך סכנה איומה ואחרים רואים בכך צעד מתבקש. מה שברור הוא שסיסמת הבחירות אפופת העשן הזאת מסתירה סוגיה כבדת משקל שאי אפשר לבטל אותה בהינף יד.
חינוך במקום ענישה
קודם כול, בואו נעשה קצת סדר. קנאביס הוא צמח שמהפרחים שלו מייצרים את הסם. בישראל יש יותר מ-40 אלף בעלי רישיון רפואי לשימוש בקנאביס, לפי המינון ואופן השימוש שנותן להם משרד הבריאות. נוסף עליהם יש עוד חצי מיליון עד מיליון משתמשים לצורכי פנאי, או כאלה שכבר התמכרו ובשבילם זו איננה בחירה של ממש. נהוג להתייחס ביחס סלחני יותר למושג "קנאביס רפואי", אך למען האמת הוא לא נבדל מהקנאביס הרגיל. הביטוי מתייחס לתנאי גידול ואריזה מבוקרים לפי תקנים מחמירים שאינם מתקיימים בפועל. בשפה המקובלת קנאביס רפואי הוא בעצם קנאביס רגיל שמשתמשים בו חולים בעלי רישיון. אגב, גראס, חשיש ומריחואנה הם היינו הך. כולם שמות נרדפים. קנאביס, בואו נודה, נשמע השם המהוגן ביותר לסם הזה, ואט אט הוא תופס את מקומם של הביטויים הקודמים בשפה הכתובה והמדוברת.
השינוי בטרמינולוגיה אינו מקרי. מי שאחראי במידה רבה למהלך הוא אורן ליבוביץ', הבעלים והעורך הראשי של המגזין האינטרנטי קנאביס, ויו"ר מפלגת עלה ירוק. ליבוביץ' החל לפעול למען לגליזציה של הקנאביס, לאחר שחבר שלו נכנס לכלא בגלל חשיש שנמצא אצלו לשימוש עצמי. כמה חודשים אחר כך ליבוביץ' נפגע בתאונת דרכים וקיבל רישיון רפואי לצריכת קנאביס. "זה יצר אצלי כזה דיסוננס, שהחלטתי לפעול". כרץ למרחקים ארוכים הוא החליט קודם כול ליצור שינוי תודעתי כלפי המשתמשים במריחואנה ולהביא מידע מוסמך ושונה ממה שהיה מצוי על השימוש בסם.
"עד אז כל המידע שהיה ברשת הופץ מטעם הרשות למלחמה בסמים. המטרה שלנו הייתה לעדכן את דעת הקהל בנוגע לצמח ולצרכנים שלו, שסבלו מסטיגמה שהרשויות היו אחראיות לה", הוא אומר. המטרה הגדולה הייתה להפוך את הצריכה של הסם לחוקית. "העונשים הקבועים היום בחוק הם קשים מאוד. עד שלוש שנות מאסר על צריכה עצמית ועד 20 שנות מאסר לגידול הצמח בבית. עונש כבד כמו על עבירת הריגה. אבל כל זה לא הפחית את השימוש בקנאביס. להפך, השימוש רק עולה". בכל העולם, טוען ליבוביץ', הולכים לכיוון של נסיגה מהפללת הצרכנים, ורואים בכך בעיה רפואית או בריאותית. "המטרה היא לסייע לאנשים לצאת מזה על ידי הסברה וחינוך. לא על ידי ענישה ורישום פלילי".
אחרי עבודת שטח של לא מעט שנים, פגישות עם אישי ציבור וחברי כנסת וגם דחיפה של נושא הקנאביס הרפואי, נעשו בכנסת האחרונה כמה צעדים לכיוון לגליזציה של הסם. צעדים אלה נבלמו על ידי המשרד לביטחון פנים, שהחליט לעשות מהלך ביניים שנקרא אי הפללה. בפעם הראשונה והשנייה שבה ייתפס אדם כשהוא משתמש בקנאביס הוא יקבל קנס. בפעם השלישית הוא עדיין לא יקבל רישום פלילי, אבל זה יהיה מותנה בכך שלא ייתפס שוב. רק הפעם הרביעית שבה אדם ייתפס תגרור אחריה רישום פלילי וכתב אישום. ליבוביץ' חושב שזה מעט מדי. הוא היה רוצה שהמשתמשים לא ייעצרו על שימוש עצמי לעולם ושהשוק כולו יוסדר.
"עדיין השוק שמוכר את הקנאביס הוא שחור, מה שמבטיח שהכסף ילך לעבריינים. אנחנו מדברים על הסדרה של שוק חוקי. יש כמה מדינות שעשו את זה, ובכל מדינה שבה זה קרה התוצאות הן הפוכות ממה שניבאו. יש ירידה בשימוש בקרב בני הנוער, משום שזה כבר לא הפרי האסור. למען האמת זה הפתיע גם אותי". המכירה, לפי התוכנית הזאת, תיעשה בחנויות שקיבלו רישיון ורק למי שעבר את גיל 21 או 23. נציין, שכמו בלא מעט סוגיות שהדעות שבהן חלוקות, כל צד יודע למצוא את המחקרים שתומכים בעמדותיו ולנפנף בהם. בשורה התחתונה כל אדם קרוב אצל הקהל שהוא מייצג.
ליבוביץ' לא מתכחש לסכנת ההתמכרות לחשיש, אבל טוען שגם אלכוהול וסיגריות ממכרים, והם אפילו מסוכנים יותר. "אם אדם ישתמש בקנאביס פעם בחודש, כמו שאדם מרים כוסית פעם בחודש, זה לא אומר שהוא ייהפך למכור. אז מה, נאסור את השימוש בקנאביס? למה לא לאסור את השימוש באלכוהול?". יתר על כן, אומר ליבוביץ', כדי לעזור לאנשים מכורים צריך להפוך את הסם לחוקי. כך המכורים לא יחששו להודות שהם משתמשים ויגיעו לטיפול. ליבוביץ' מוסיף גם את הטיעון הכלכלי, שיכול להבהיר למי יש אינטרס חזק לדחוף את החוקיות של השוק הזה. "לפי סקר של מכון ירושלים, אם שוק הקנאביס יהיה חוקי הוא יהיה שווה לקופת המדינה שלושה מיליארד שקלים, יהיו כאן עוד אלפי מקומות עבודה וחיסכון של עשרות תקנים של שוטרים. בשוק הזה מעורבים כוחות של שוק חופשי שהם לגיטימיים בכל מובן".
חיילים עם ג'וינט ביד
"80 אחוזים מהמטופלים שלי הם מכורים כבדים לסמים קלים", אומר הרב איתן אקשטיין, מייסד ומנהל של 'רטורנו' - מרכז לגמילה מהתמכרויות. "כשהייתי בוועדה למלחמה בסמים של הכנסת, היו"ר תמר זנדברג כעסה על הרשות למלחמה בסמים שיצאה בקמפיין עם הסיסמה 'הורים תתעוררו, אין דבר כזה סמים קלים'. היא אמרה שלגליזציה היא החלטה פוליטית ושהם גוף ממלכתי. היא פנתה אליי ושאלה אם סמים קלים יכולים להרוג, אז שאלתי אותה אם סמסים בנהיגה יכולים להרוג. היא אמרה לפעמים כן. אמרתי לה שגם סמים קלים לא הורגים את כולם, אבל הם יכולים להרוג".
הרב אקשטיין מספר שחברי הוועדה הגיעו לסיור ב'רטורנו', והמטופלים סיפרו להם איך הגיעו לשם. "מטופל אמר לזנדברג: התחלתי בתיכון, המשכתי בצבא והגעתי לכאן כשאני מעשן מהבוקר עד הערב. הגענו ליחידה שנקראת אשפוזית, לשם מגיעות בנות שאספו אותן מהרחוב. אחת הבנות אמרה לה: 'עישנתי כדי למחוק את הפגיעות המיניות בחיי. הייתי מוכרת הכול בשביל ג'וינט אחד'. אמרתי לזנדברג: אני לא נגד לגליזציה, זה יעזור לי לעסקים", הוא מוסיף בקריצה.
אבל לא כל מי שמשתמש בקנאביס מתמכר.
"נכון. כ-60 אחוזים מהאנשים שישתמשו בקנאביס לא יתמכרו. יש להם מבנה אישיות חזק. 30 אחוזים אחרים הם כאלה שמרצים את החברה. הם ישתמשו כשהחברים שלהם ישתמשו. אבל בשביל 10 אחוזים מדובר בפיצוי. אדם רוצה את הקנאביס כי זה גורם לו להרגיש אחרת. לאנשים האלה יש כנראה מוכנות גנטית להתמכרות, ויכול להיות שהם עברו אירוע שהביא אותם להיות בקבוצת הסיכון להתמכרויות, כמו פגיעה מינית, רגשית או אחרת. ילד כזה, ששומע שראש הממשלה ישקול את הלגליזציה ושפייגלין יהפוך את הסם לחוקי, והוא רואה שנשיונל ג'יאוגרפיק הפך את הקנאביס מסם לתרופת פלא, ילך לקחת את הקנאביס של סבא שלו חולה הסרטן. הוא ינסה כל דבר שיגרום לו לא להרגיש רע". מבחינת הרב אקשטיין, אם הייתה בדיקה שיודעת לנבא מי יתמכר ומי לא, הוא היה מסיר את הסתייגותו מהלגליזציה. "כשאני קופץ בנג'י אני בודק שאני קשור היטב, שאני עושה את זה דרך חברה אמינה ושיש לי ביטוח. מי שפונה לעשן גראס קופץ בנג'י בלי ביטוח".
הרב אקשטיין מבהיר עוד שמי שנגמל מסיגריות ואלכוהול איננו נמצא במצב של סיכון, אבל מי שנגמל מקנאביס כן. "לפני עשור הגיע אליי ראש אכ"א בליווי קצינים בכירים, ואמרתי להם: אתם מנסים לאתר מי השתמש בגראס בתיכון כדי לאתר אותו ולסמן אותו. אותי מעניין מי השתמש בי"א-י"ב ועכשיו הפסיק כי הוא הגיע לצבא. זה מפחיד אותי, כי הוא מקבל עכשיו נשק ליד. בארץ יש מאות אם לא אלפי אנשים שהפסיקו להשתמש בקנאביס והתאבדו. ל-10 אחוזים מאלה שיתחילו לעשן בגיל 15 יהיה מסוכן להפסיק. אז מה, יהיה לנו צבא שמורכב מחיילים שיש להם ג'וינט ביד?"
אז אתה מתנגד ללגליזציה. מה עם אי הפללה באחריות, הצעד שהשר ארדן קידם?
"מה שיקרה הוא שיהיה לנו גל ענק של אנשים לטיפול ואין לנו מספיק תקציב. כבר היום יש תור של שלושה חודשים. מה שצריך לעשות זה להקשות על אנשים להשיג את המוצרים הממכרים כמו העלאת המיסים על טבק לגלגול, לא להקל עליהם. אם המדינה הולכת על לגליזציה, שתיתן את כל התקציב שבעולם לעשות תוכנית מניעה וטיפול למתמכרים. כרגע אני בחסר".
בכנסת האחרונה, כאמור, היה גל גדול בעד הלגליזציה. הנושא, שמעורבים בו בעלי אינטרס רבים ושונים, הגיע לוועדת השרים לענייני חקיקה. אפילו משרד המשפטים נטה לתמוך. הנרטיב של תומכי הלגליזציה היה "יש מיליון משתמשים, למה לעשות אותם עבריינים". העיניים היו נשואות אל השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, שעמד בראש עמותת 'אל סם' הנלחמת בצריכת סמים לא מעט שנים. הוא מתנגד לעישון קנאביס וללגליזציה, אבל הבין שפטור בלא כלום אי אפשר ולכן הושיב ועדה מקצועית שתבחן את מדיניות האכיפה. מסקנות הוועדה היו חד משמעיות באשר להשפעתו של הקנאביס. בדו"ח שלה נכתב כי "שימוש תדיר בסם מביא לפגיעה משולבת במספר תחומים: פיזיולוגיים - כגון פגיעה במערכת הנשימה, הפוריות והתפתחות המוח. נפשיים - כגון חרדה, סכיזופרניה, עלייה בתוקפנות ונטייה לאובדנות". עוד נכתב בדו"ח כי השימוש בסם גורר פגיעה בזיכרון לטווח קצר ובכושר למידה, מביא לזמן תגובה איטי ועוד. היא גם הזכירה מחקר רחב היקף שנעשה לאחרונה בארצות הברית שמעיד על כך ששימוש בקנאביס מעלה את הסיכוי למעורבות בתאונות דרכים.
עם זאת, מהדו"ח עלה במפורש כי מדיניות האכיפה הנוכחית, שמצד אחד גוררת כתם פלילי לכל החיים גם לבני נוער שהתנסו בנערותם בשימוש בסם ואז החליטו להיפרד ממנו לשלום, היא לא יעילה ופוגעת באזרחים ללא עילה מספקת. רישום פלילי מונע מהם להגיע לתפקידים בצבא ובאזרחות. בנוסף לכך, צעירים שחוששים מרישום פלילי ונעצרו על שימוש בקנאביס, מתנגדים הרבה פעמים למעצר או מכים שוטר, והעבירות הנלוות מביאות לכך שהם ייכנסו לכלא ולמעגל העבריינות.
ארדן החליט להפחית את הסיכוי לרישום פלילי אך בד בבד ביקש לצמצם את השימוש בסם משום שהוא רואה בו דבר הרסני. לכאורה הוא נפגש עם אנשי הלגליזציה באמצע הדרך. בשבילם זהו שלב אחד בדרך לשחרור הצמח, בשבילו זה הרע במיעוטו. את האכיפה יעביר המשרד למרחב הציבורי. נכון שגם בשימוש בבית יש בעיות - מבוגרים מעשנים ליד הילדים שלהם ומהווים דוגמה שלילית - אבל הוא הבין שאי אפשר הכול. אי ההפללה תיכנס לתוקפה ביום שני הקרוב. המבחן האמיתי יהיה האם בד בבד תתקיים אכיפה במרחב הציבורי, והאם יופנו תקציבים להסברה וחינוך כפי שהשר התכוון מראש.
"זה ייגמר בסכין"
ד"ר יופה הוא פסיכיאטר ילדים ומבוגרים במרפאת מאוחדת בירושלים, שם הוא פוגש הן את הצד הטוב של הקנאביס והן את הצד המכוער שלו. "אני רואה לא מעט מקרים שבהם התרופות הפסיכיאטריות לא עוזרות כמו שצריך, ולפעמים גם מביאות איתן תופעות לוואי, ולעומתן נטילת קנאביס בהשגחת רופא ובמינון מדויק מצילה את החולים. זה לא שלקנאביס אין תופעות לוואי או סיכונים, אבל בטיפול נכון זה יכול להיות הרבה יותר טוב".
מנגד, כפסיכיאטר הוא מטפל במי שפגש בחומר הזה ברחוב, בישראל או במדינות אחרות בעולם, ומגיע אליו לטיפול אחרי שהגיע לפסיכוזה. "מגיעים אילי אנשים שלקחו סמים כאילו קלים אבל זה הביא אותם למצבים פסיכוטיים קשים. גם אחרי שהם הפסיקו להשתמש הם עדיין סובלים מהתופעות הללו. זה מצב מסוכן. צריך להיות ער לפן השלילי של הקנאביס, למצבים שמזיקים, ויש כאלה".
חלק בלתי נפרד מהדיון על לגליזציה של קנאביס הוא הקנאביס הרפואי. ישראל נחשבת לחלוצה בגידול ובמחקר של הצמח הזה. החוקרים יודעים לייצר היום משחות, קרמים, פתילות ועוד תכשירים מקנאביס. כל זה אינו סותר, משום מה, את העובדה שבמדינת ישראל חולים שמשתמשים בקנאביס כדי להפחית סימפטומים קשים, לשכך כאב בצורה דרסטית ואפילו כדי לטפל במחלות נדירות, עוברים דרך ייסורים כדי לקבל מרשם ואחר כך אישור נוסף ממשרד הבריאות כדי לקבל את התרופה. אלפי חולים שהם השכבה הכי חלשה באוכלוסייה, נכים, לא מתפקדים, לפעמים מתמודדים עם סרטן מתקדם, צריכים להיאבק על תורים לרופאים ספורים שיכולים לתת את המרשם. הקנאביס יינתן רק לאחר שהחולה לקח תרופות קונבנציונליות במשך שנה. גם אז, המרשם יגיע כהמלצה ליק"ר, יחידה במשרד הבריאות שבה יושבים הרופאים שמאשרים את הטיפול בקנאביס. שם לפעמים מבטלים הרופאים את המרשם או מפחיתים את המינון.
גם הרפורמות שמתרחשות בתחום לא מסייעות להקל את הפקק. חלקן אף מסיגות את התהליך לאחור. אגב, ארדן מתנגד למיתוג "קנאביס רפואי". "הוא לא מרפא. זה לקחת משככי כאבים או כדורי שינה. זה עדיין משפיע על המוח. גם כאן מעורב הרבה כסף. כיום מספר החולים שמאושר להם להשתמש בקנאביס בישראל הוא בין הגבוהים בעולם אם לא הגבוה ביותר".
אם לשפוט על פי השיח שמתנהל סביב הקמפיינים השונים לקראת הבחירות, נדמה כי בכנסת הבאה ובממשלה שתקום יתפוס נושא הלגליזציה מקום מרכזי בפעילות, אפילו יותר מאשר בכנסת הקודמת, שבה עסקו בו לא מעט. אנחנו מנסים לשרטט כבר עכשיו, על פי הצהרות המועמדים, את הכיוון שאליו תלך החקיקה והמדיניות בעניין הלגליזציה של סמים קלים.
אחד הסמנים הקיצוניים בכנסת היוצאת נגד לגליזציה ואפילו נגד רפורמת אי ההפללה הוא יו"ר האיחוד הלאומי, ח"כ בצלאל סמוטריץ'. בכנסת הבאה הוא לא מתכוון לשנות את עמדותיו. כל כך לא מתכוון עד שהוא מסמן את לגליזציית הסמים כקו אדום מבחינתו. "כמו שאנחנו לא סוחרים בארץ ישראל, כך אני לא אמכור את עם ישראל ואת הנוער כאן. לא ניכנס לממשלה שתעשה לגליזציה לקנאביס. ומכיוון שגם אנחנו מתנגדים ללגליזציה וגם החרדים, אז או שפייגלין לא יעמוד בהבטחה שנתן לבוחרים שלו, או שהוא ייכנס לממשלה עם גנץ. יכול להיות שהוא יביא לבחירות נוספות בקרוב. אני לא אגיד שאין ברירה ובעד ארץ ישראל אסחר בעם ישראל ואפגע בבני הנוער".
כשסמוטריץ' מתבקש לפרוט את טיעוניו נגד הלגליזציה, הוא עושה קודם כול הבחנה חדה בין קנאביס רפואי ובין כזה שנשאף לצורכי פנאי. "בתחום הקנאביס הרפואי אנחנו בעד לפשט את הרגולציה והביורוקרטיה ולהרחיב את המתווים הרפואיים. צריך לראות איך מייצרם מנגנון שבו מצד אחד החולים מקבלים מה שהם צריכים, אבל מנגד זה לא זולג למקומות שאליהם זה לא צריך להגיע. אני לא מכיר מישהו שמתנגד לזה. ליוויתי ואני מלווה אנשים שזקוקים לזה ועוברים שבעה מדורי גיהינום". לרפורמה של ארדן התנגד סמוטריץ' משום שחשש ממדרון חלקלק.
החשש הגדול יותר של סמוטריץ' הוא כמובן מלגליזציה. אם החשיש יהפוך לחוקי, הוא סובר, יוצפו הרחובות בסם. "תביאי לי אדם אחד שעוסק ברפואת המוח ויאמר לך שזה לא פוגע במוח ומוחק אותו פיזית. במיוחד אצל מתבגרים. פרט לכך, גיל ההתבגרות הוא תקופה שבה הנער לומד לווסת את הרגשות שלו. כשהוא בורח מהקשיים אל הקנאביס הוא בעצם לא עובר את גיל ההתבגרות, ואז את מקבלת מבוגר שמוציא סכין בסכסוך על חנייה, כי הוא לא יודע איך לנהל רגשות".
אבל סיגריות ואלכוהול ממכרים באותה מידה ומסוכנים יותר. למה לא לאסור את השימוש בהם? קנאביס בהיבט הזה הוא קל יותר.
"בואי נדבר על סיגריות. רשמית מותר למכור אותן רק למי שמלאו לו 18, אבל בפועל בכל בית ספר יש היום רכז שעוסק במניעת עישון כבר מגיל 12. בקנאביס זה יותר גרוע. את השימוש באלכוהול וסיגריות אפשר לזהות בגלל הריח והתגובות הגופניות. את השימוש בקנאביס קשה יותר. אדם יגלה שהבן שלו משתמש רק אחרי שהילד שלו ינשור נשירה סמויה ואז גלויה. זה יהיה מאוחר מדי. הוא יהיה מכור". סמוטריץ' אומר שחמישית ממי שישתמש בקנאביס יגיע להתמכרות, ושסמים קלים הם שלב אחד בסולם אל סמים קשים. "יותר מחמישית מבני הנוער מעשנים היום. תחשבי מה יקרה אם זה יהיה מותר. חוץ מזה תהיה לנו כאן תיירות סמים. יגיעו אלינו מכל העולם כדי לצרוך קנאביס. זה מה שאנחנו צריכים?"
המדינה לא מתערבת לאזרחים בעישון הסיגריות שלהם ולא בצריכת האלכוהול, למה שתתערב בצריכת קנאביס?
"זו סיסמה ליברלית נוצצת ונחמדה, אבל היא לא נכונה. המדינה מכריחה לעצור באור אדום ומכריחה לחגור חגורות בטיחות. הוויכוח הוא האם הנזק של לגליזציה שווה את התועלת שבה. אני טוען שלא".
מי שקידמה את אי ההפללה בכנסת האחרונה ומבקשת להתקדם צעד אחד נוסף בנושא בכנסת הבאה היא חברת הכנסת שרן השכל, שנמצאת במקום ה-28, והלא מאוד בטוח כרגע, ברשימת הליכוד לכנסת הבאה. "במשך שנים אמרו לאנשים: אם תיקח קנאביס אתה תמות או תשב בכלא. זה לא אמין. ולמרות שאומרים את זה לאזרחים, יש יותר משתמשים. ברגע שזה קורה את מבינה שהמדיניות הנוכחית נכשלה".
השכל חושבת שכל אזרח יכול לעשות בדל"ת אמותיו מה שהוא רואה לנכון, והיא משוכנעת שלגליזציה גם תפחית את מספר המשתמשים וגם תאפשר לדבר על זה ולחנך את בני הנוער לאי צריכה בצורה פתוחה. מבחינתה צריך לעבור למדיניות אי הפללה אמיתית, כזו שתבטיח שאף משתמש בקנאביס לא יופלל גם לא בשימוש רביעי וחמישי. "אחרי שנעשה את זה במשך שבע שנים ונעקוב, נדע מה הצעד הבא. אני חושבת שבישראל צריך את צעד הביניים הזה כדי לבחון את ההשפעה של זה על הציבור".
מי שמניף ביד יציבה וחזקה את דגל לגליזציית הקנאביס הוא משה פייגלין, יו"ר מפלגת זהות. שאלנו אותו מדוע דווקא זה התנאי הראשון שלו לכניסה לממשלה. "התשובה המיידית היא החולים. אנשים סובלים סבל רב מבעיות רפואיות וגם נופחים את נשמתם ולא מקבלים את הקנאביס. אחרי מאבק גדול בכנסת ומחוצה לה אני יודע שהמצב לא משתפר בעניין הזה. הוא הולך ונהיה רע יותר". פרט לסיבה הזאת, הראשונה, הוא מוסיף את הסיבה שכבר נאמרה מעל כמה במות: "יש סיבה מהותית של חירות הפרט. הקנאביס לא יותר מסוכן מאלכוהול וסיגריות, ואין סיבה שהמדינה תתערב לאזרח אם לצרוך אותו או לא".
גם סמוטריץ' מסכים לכך שצריך לקדם רפורמה בנושא של קנאביס רפואי, אבל מכאן ועד לגליזציה הדרך ארוכה.
"סמוטריץ' כנראה לא יודע שהחולים לא מקבלים את הקנאביס בגלל שאין לגליזציה. כשחקלאי מגדל פירות, כולם יודעים שהוא מייצא לחו"ל את הבננות והתפוזים היפים ביותר. מה שנשאר בישראל זו הבררה. למה? כי בחו"ל הוא צריך להתחרות בספרד ובקליפורניה אבל בארץ הוא לא צריך להתחרות עם אף אחד כי יש רגולציה שמגינה עליו. אנחנו מקבלים כאן איכות ירודה ומחיר גבוה. זה המצב גם בקנאביס. התוצרת האיכותית ביותר מיוצאת לחו"ל והבררה מגיעה לחולים בארץ".
לדברי פייגלין, יש בסיפור הזה הרבה מאוד כסף שגורמים רבים מנסים לשים עליו יד. "כל הרפורמות מביאות לכך שהרבה יותר קשה לחולים לקבל את התרופות שלהם, והם מקבלים אותן במינון נמוך יותר, באיכות ירודה יותר וצריכים לחדש את הרישיון לתרופה בכל שלושה חודשים במקום בכל חצי שנה. בכוונת מכוון נוצר מצב שכל השוק הזה מרוכז אצל מספר מצומצם של גורמים שמאגדים את הגידול, השיווק והיצוא המקומיים". פייגלין הציב ברשימתו במקום התשיעי חולה סופני "שהמנגנון המפלצתי הזה גרם לכך שהגרורות במוח שלו יחזרו. היום הוא נמצא במצב מסוכן מאוד". הפתרון בעיניו הוא שוק חופשי.
פייגלין מגלה שהמלחמה שלו בריכוזיות ובמונופול של מנגנון הקנאביס הרפואי היא זאת שגרמה לו להישאר מחוץ לכנסת ה-20. לדבריו, במשך שלוש שנים הוא פעל מתוך הכנסת כדי שחולים יקבלו את התרופה שלהם בתוך המנגנונים הקיימים ובלי לגליזציה. זה לא עבד. חברה גדולה ששייכת לוותיקי משרד הבריאות וחולשת על כל הרכש של בתי החולים הממשלתיים אחראית גם על השוק הזה. "הם שלחו את יחיאל חזן שיאיים עליי. הוא אמר שאני לא אהיה בכנסת הבאה וראו זה פלא, באמת לא הייתי". פייגלין הגיע למסקנה שהדרך היחידה לפרוץ את המונופול היא להציב את הלגליזציה כתנאי, "אחרת הכוחות הציניים והאכזריים האלה יצליחו למסמס כל הבטחה שאקבל וידאגו שזה לא יקרה. מדובר בפיקוח נפש".
בוא נדבר רגע על עיקרון החירות. יפה לא להתערב לאזרחים בחייהם הפרטיים, אבל בסוף קנאביס הוא סם ממכר. הלגליזציה תגדיל את המספר המכורים, ובמיוחד את אחוז בני הנוער המשתמשים.
"יש ניסיון ממדינות שעשו את זה, כמו קולורדו. כל מה שחששו ממנו קורה הפוך. כשבארצות הברית הייתה תקופת היובש שבה נאסר לקנות אלכוהול התפתחה המאפיה האמריקנית. באותו אופן המקצוע העתיק בעולם לא ייעלם אחרי שהוא נאסר בחוק. זה רק יעצים את הפושעים והסרסורים. מה אנחנו מעדיפים, שאותו נער מסוקרן ישיג את החומר אצל עבריין בקרן הרחוב, או שיידע שהוא יכול לרכוש את זה בגיל הנכון בבית המרקחת? היום המצב גרוע פי כמה".
בוא נדבר רגע על פוליטיקה. סמוטריץ' אומר שמפלגתו תתנגד ושהחרדים יתנגדו ללגליזציה. אם כך, לא תוקם ממשלה עם נתניהו שבקווי היסוד שלה תהיה לגליזציה.
"נוצרה סיטואציה פוליטית שבה סמוטריץ' דוחק אותי לידיים של גנץ", הוא משיב, ומרחיב: "עוד כשזהות לא נספרה באף סקר, הופעל עליי לחץ גדול מאוד להיכנס למקום נוח בגוש הימין. אני סירבתי כי לזהות יש את הבייס שלה ואת הנאמנות שלה. חשובה לי מאוד החירותיות והאוטונומיות של המפלגה ואני לא בכיס של הפוליטיקה הישנה. סמוטריץ' מדבר עמוק מכיסו של נתניהו. אני מציע לו לעסוק בנושאים אחרים".