עניין אישי והפעם עם סיון רהב מאיר

בת 37, נשואה לידידיה, אם לחמישה, תושבת ירושלים. אשת תקשורת. בימים אלו הוציאה עם בן זוגה את הספר 'סולם יעקב' בהוצאת ידיעות ספרים

רבקי גולדפינגר , כ"ח באדר ב תשע"ט | עודכן: 09:40

סיון רהב מאיר
סיון רהב מאיר
צילום: מירי שמעונוביץ

התחלה/ נולדה לפני 37 שנים ברמת השרון. בת בכורה ולה אח אחד, מתן, בן 34. בגיל שש עברה משפחתה להרצליה.

אבא/ אריה (67), מהנדס ניהול ואיש עסקים, ניהל שנים את חברת המחשבים NCC. "אבא שלי יודע לתקן הכול, אבל זה אפילו עמוק יותר. יש לנו בדיחה שהמכשירים רק מרגישים שהוא מתקרב וחוזרים לפעול מעצמם. בגיל שנתיים הבן הבכור שלנו ראה גשם יורד ושאל: אמא, זה סבא אריה מוריד גשם? עד כדי כך הוא קלט שכל דבר טכני שקורה ופועל זה סבא אריה".

אמא/ רונית (64), הייתה מורה בפנימייה של עליית הנוער, היום עורכת לשונית. "אמא עורכת כמעט כל טקסט שלי לפני שהוא מתפרסם. הכול נשלח אליה וחוזר עם תיקונים וליטושים. אני כבר מכורה לזה. לא מזמן רדפתי אחריה עד אינדונזיה עם קובצי וורד בווטסאפ, רק כדי שהיא תעבור על הטקסט".

קח מקל, קח תרמיל/ "גדלתי בבית עם הורים משקיענים ומסורים מאוד, עם המון טיולים קבועים בחברה להגנת הטבע. אבא היה אומר אז שאין לי מושג אם נוסעים לחרמון או לאילת, כי אני קוראת כל הדרך במושב האחורי. בדיעבד, אני מודה להם על השנים ההן של הכרת הארץ".

סבתא/ "זכיתי לשתי סבתות דומיננטיות מאוד. סבתא עדה ז"ל, ניצולת שואה מהעיר פיוטריקוב שבפולין. הרב של העיירה, אגב, היה הרב משה חיים לאו הי"ד, אביו של הרב לאו. סבתא שרדה את ברגן-בלזן והקימה כאן משפחה. היא הייתה מורה להתעמלות. אישיות של ממש. הסבתא השנייה, סבתא רחל (84), נצר לחלוצים שהקימו את גבעת עדה. סבתא עם המון סיפורים על הימים ההם. שתיהן משמעותיות בחיים שלי".

בגרויות ותואר/ בגיל שמונה אובחנה כמחוננת ויצאה יום בשבוע ללימודים בפרויקט המחוננים. למדה בחטיבת הביניים שמואל הנגיד בהרצליה ובתיכון הממלכתי רוטברג ברמת השרון. במסגרת פרויקט 'רמות' עשתה תעודת בגרות ואז תואר ראשון במדע המדינה ובניהול באוניברסיטת תל אביב, והכול עוד לפני גיל 18.

חורשת/ "לא יפתיע את הקוראים שהייתי תלמידה טובה, חרשנית, מהתלמידים שעושים גם את שאלות הרשות בשיעורי הבית. ידידיה, שהחוויה שלו ממערכת החינוך הייתה שונה משלי, אומר ששנינו היינו עושים שיעורי בית בהפסקה, רק שאני בהפסקה שמיד אחרי השיעור והוא כמה ימים אחר כך, מהר מהר, בהפסקה לפני השיעור שבו בודקים מי הכין".

שיר העגבנייה/ בגיל שש פרסמה את 'שיר העגבנייה' בעיתון הילדים צ'ופר. "ישבתי בבית ושרבטתי ופתאום יצא שיר. אני זוכרת אותו בעל פה עד היום: "אני לא אוהבת עגבנייה בכלל / אז למה אמא מתעקשת שאותה אני אוכל / תמיד היא מכריחה אותי את העגבנייה לאכול / כאילו שבלעדיה אי אפשר לגדול". אבל קריירת השירה הפסיקה שם ובצדק. "הבנתי שאני לא משוררת גדולה והתחלתי לראיין את הילדים בכיתה".

כתבת צעירה/ "ראיינתי את החברים. אצל כל ילד ניסיתי למצוא תחביב, עיסוק או משהו מעניין. כל תלמיד שישב לידי זכה בכתבה. זה ריתק אותי. הילדים בכיתה אמרו אז שבכל פעם שהמורה בכיתה מחליפה מקומות היא בעצם עורכת את הגיליון הבא של עיתון צ'ופר".

כבוד ראש הממשלה/ משם המשיכה לטלוויזיה. "ראיינתי בגיל צעיר את ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, שר החוץ שמעון פרס, דודו טופז, הפאוור ריינג'רס שביקרו אז בישראל ועוד פוליטיקאים, ספורטאים, זמרים".

מתקרבת/ במהלך הלימודים לתואר למדה קורסי העשרה במחשבת ישראל - ונדלקה. "אני יכולה לתת תשובה אינטלקטואלית, על המפגש העוצמתי עם כתביה של פרופ' נחמה ליבוביץ' וכתבי הרב קוק והרב סולובייצ'יק. אבל האמת הפשוטה היא שכמה נערות בגילי הזמינו אותי לבוא לעשות אצלן שבת, ועוד שבת, ועוד אחת, עד שרציתי לקחת את הקסם הזה לתוך חיי".

תהליך חזרה/ "לא גיליתי את אלוקים בקטמנדו אלא בבית הכנסת 'הכיפה' בבאר שבע. התחלתי לשמור שבת. בקצב איטי מאוד, יהיו שיאמרו איטי מדי, הבנתי שהאחריות להמשיך את התורה הקדושה שקיבלנו במעמד הר סיני מוטלת על כל אחד, גם עליי".

אקטואליה/ לאחר שירות בגל"צ מילאה שלל תפקידים בחדשות ערוץ 2: כתבת דתות, משפט, פנים ועוד. בהמשך החלה להגיש את תוכנית הבוקר של קשת. "לקום בארבע לתוכנית בוקר זה לא פשוט, אבל לכל מי שריחם עליי אמרתי שיותר מורכב להכין בבוקר חמישה ילדים לבית הספר. בימים שאני לא מגישה אלא מתקתקת את הילדים בבית אף אחד לא אומר לי כל הכבוד".

שש עם/ אחרי שנים ככתבת בלבד בחברת החדשות הפכה גם למגישה, והחלה להגיש את תוכנית הלילה ולהחליף את עודד בן עמי בהגשת "שש עם". "אני מאוד מנסה להיות מעורבת בתוכנית שאני מגישה, שתהיה הצדקה לכל אייטם, להביא למסך את מה שחשוב לי. לא מרגישה שאני מצליחה מספיק להטביע את החותם שלי".

עושה טלוויזיה/ בין שלל הראיונות הבלעדיים שהביאה למסך לאורך השנים נמצאים ראיונות עם הרב עובדיה יוסף, לב לבייב, משה טלנסקי, ענת קם, שולה זקן וכמובן, שרה נתניהו.

מכירים/ "ידידיה ואני הכרנו בזכות השבת. אירוע שאמור היה להיערך בליל שבת, נדחה לבקשתי למוצאי שבת. מתברר שממש במקביל, גם הוא ביקש לדחות את האירוע למוצ"ש. וכך עמדנו שם בכניסה, כשהמארגן אומר לי: 'בואי תכירי את הדוס הנודניק שבגללו ובגללך הכול נדחה'. התחלנו לדבר, ולא הפסקנו עד היום, ברוך השם".

החצי השני/ ידידיה מאיר, עיתונאי, שדרן רדיו ובעל טור ב'בשבע'. "אנחנו נשואים 15 שנים, עושים הכול יחד, ברמה שגם את מינון המחמאות בתשובה שלי פה אשתף אותו".

הנחת/ חמישה. הבכור אהרון, תמר, נתנאל, הלל ויהודית. "אגב, זכיתי לקבל מנחת הורים צמודה. הייתי כבר פעמיים בסדנאות הנחיית הורים של חמותי הרבנית זיווה מאיר, פעם אחת כשהיינו הורים לשני קטנטנים שהתחילו לריב ונבהלתי, ופעם שנייה אחרי הלידה של יהודית, הבת החמישית".

השיעור השבועי/ לפני כשלוש שנים משהו השתנה. במקביל לעבודתה בחדשות 12, כתיבת טור שבועי בידיעות אחרונות והגשה זוגית של תוכנית שבועית בגלי צה"ל, יוזמה שהחלה מרווקי הביצה בשכונת נחלאות גרמה לה להתחיל להעביר שיעור תורה שבועי. "השיעור מתקיים בכל יום רביעי בתשע בערב בהיכל שלמה, עם תוכן חדש בכל פעם".

פרשה לכולם/ מאות אנשים מגיעים לשיעור מדי שבוע, והוא משודר בשידור חי בפייסבוק וביוטיוב. "המטרה שהפרשה תהיה חלק מהדופק התרבותי, חלק מהדנ"א הישראלי". בעקבות השיעור החלה להרצות בארץ ובעולם. "זה כיף לנדוד עם התכנים האלה אל קהילות שונות, גם לכלא רמלה וגם לפורום מטכ"ל. אני לא אגלה איפה הקשיבו יותר בעניין..."

החלק היומי/ גם את פרויקט "החלק היומי" היא מתפעלת בהתנדבות, עם קבוצת מתנדבים מסורה. "אני חייבת כל כך הרבה לצוות הזה, שפשוט מעיף את הפרויקטים האלה קדימה. הם כל הזמן חושבים איך להפיץ תורה ליותר אנשים, בכל דרך טכנולוגית שיש. יש מתנדבים שגם מתרגמים את החלק היומי לשפות אחרות ומנהלים קבוצות לדוברי השפות הזרות".

מוערכת/ נבחרה לאחרונה בסקר של גלובס לעיתונאית האהובה בישראל, ובדירוג של הג'רוזלם פוסט כאחד מ-50 היהודים המשפיעים בעולם. "זה מחמיא ומרגש. משתדלת לזכור שהבחירה בסקר של גלובס היא לא רק בי אישית, היא בחירת מחאה נגד תקשורת אחידה מדי ופרובוקטיבית מדי, שלא מכבדת את הערכים של חלק ניכר מהצרכנים שלה".

הספר/ בימים אלה יוצא לאור הספר 'סולם יעקב', בהוצאת ידיעות ספרים, שבני הזוג כתבו יחד על הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל, רבה של רמת השרון במשך קרוב ל-70 שנה. "שש שנים גרנו ברמת השרון, בתקופה שבה הגשתי תוכנית בוקר עם גידי גוב, כדי להיות קרובים לאולפני הרצליה. לא חלמנו שדווקא ברמת השרון נכיר דמות שכזאת".

אחרי מות/ "אחרי פטירתו, שמענו בשבעה כמה סיפורים שלא הפסקנו לחשוב עליהם. ראובן ויסקי, נכדו של הרב, שכנע אותנו לצאת יחד למסע ולכתוב מעין מדריך לשיפור עצמי לאנשים על בסיס דברים שלמדנו מהרב. הספר מחולק לפרקים: זוגיות ושלום בית, חינוך ילדים, סבלנות ויחס לזולת, התמודדות עם משברים, שבתות וחגים. זה ניסיון להציג בפני הקורא סולם שהוא יכול להתחיל ולטפס בו".

הרב אדלשטיין/ "זכינו לראות אדם שכשמסתכלים עליו ועל התנהגותו, נזכרים בצלם אלוקים שיש בנו. רואים שהנפש יכולה לנצח את הגוף, שאפשר להגיע לפסגות גם בין אדם למקום וגם בין אדם לחברו, בהשלמה ובהרמוניה. אבל המטרה בספר היא לא רק לתאר את גדולתו, אלא בעיקר לתאר איך אנחנו הקטנים יכולים גם להשתפר, לאורו".

אם זה לא היה המסלול/ "איזה מזל שזה כן המסלול, כי אני כל כך לא מוכשרת בתחומים אחרים".

במגרש הביתי:

בוקר טוב/ השעון המעורר מכוון לשש וחצי בבוקר. "משתדלת להתפלל שחרית לפני שאני מעירה את הילדים. אני מכינה אותם בבוקר, וידידיה מסיים את הגשת תוכנית הבוקר שלו ברדיו קול חי ועושה סבב הסעות למוסדות החינוך. סדר היום לא קבוע. יש ימים של בית, ימים של צילומים והרצאות בחוץ, הכול מאוד גמיש". לישון משתדלת ללכת לפני חצות, "למרות שכמעט תמיד לא מצליחה".

פלייליסט/ "ידידיה הוא העורך המוזיקלי בבית, המומחה בתחום. אוהבת את מה שהוא משדר בתוכנית שלו, החל מהזמרים היותר אלטרנטיביים כמו הראל טל, ביני לנדאו, יוסף קרדונר, דרך היצירות של האחים רזאל שמתעלים על עצמם בכל דיסק מחדש, ניגוני חב"ד, אברהם פריד ועוד". דמעת התרגשות יכולה להופיע "מהביצוע של 'ישמח לבי' של יוני גנוט למילותיו של הרב קוק".

השבת שלי/ "מה שרוב ככל הקוראים בוודאי מרגישים בעצמם: איפוס, אי של שפיות, יישוב הדעת. להתנתק כדי להתחבר".

דמות מופת/ נחמה ליבוביץ'. "גרמה לי כנערה בת 15 להבין שהתורה זה הרבה יותר מבגרויות בתנ"ך, להבין שלשאול שאלות חשוב יותר מלהגיע לתשובות, ושבמקום לשבת במגדל שן אקדמי יותר חשוב להנגיש את התורה לכל חקלאי ועולה חדש, כפי שהיא עשתה".

משאלה/ "איך אמר רבי נחמן? 'חדלו עוד להיות עניים, שובו אל האוצרות שלכם והיו משתמשים באוצרות שלכם'. שנשוב כבר אל האוצרות שלנו, כל אחד ברמה האישית וכולנו יחד ברמה הלאומית".

כשאהיה גדולה/ "יש רשימה שלמה של חלומות... אולי פעם אלמד לבשל כמו שצריך, או לחנות ברוורס".

לתגובות: rivki@besheva.co.il