בשבע מהדורה דיגיטלית

החלקה מבורכת-סיפור לשבת

אברהם אוחיון למד בישיבת 'מחנה ישראל' בשכונת בית ישראל בירושלים.

עודד מזרחי , כ"ח באדר ב תשע"ט

סיפור לשבת
סיפור לשבת
צילום: ISTOCK

הוא הכיר בחורה מנתניה והם החליטו להינשא. להוריו של אברהם לא הייתה שום יכולת לעזור. אצל הורי הכלה הבעיה הייתה קשה עוד יותר: הם התנגדו לנישואין, וממילא לא רצו לעזור בשום אופן.

אברהם לא ידע מה לעשות ולאן לפנות. הוא הכיר את גברת רבקה בוכריס מנווה יעקב, והיא הציעה לו להיפגש עם אחיה איש החסד, הרב נתן בוקובזה. כעבור כמה ימים הגיע הרב בוקובזה לירושלים. אברהם הלך לפגוש אותו בשכונת הר נוף וסיפר לו על מצבו.

הרב שאל אותו: "איזו חתונה אתה רוצה לערוך?"

"חתונה פשוטה", ענה אברהם.

"למה חתונה פשוטה?!" תמה הרב, "תזמין אולם מפואר, אוכל משובח ותזמורת שאתה הכי אוהב! אני אבוא לערוך את החופה בשעה תשע, ולאחר מכן אשלם לך את כל ההוצאות!"

קשה היה לאברהם להאמין להבטחה כזאת, משום שלא הכיר את מפעלי החסד של הרב בוקובזה. בכל אופן הוא התעודד מעט. כעת הרגיש בטוח יותר והזמין אולם פשוט מאוד, מנה במחיר של שלושה דולר בלבד, ובמקום תזמורת הזמין ידיד יודע נגן מישיבתו.

בליל החתונה בשעה תשע חיכו כולם לרב המקדש והוא טרם הגיע. שעה נוספת עברה על החתן והכלה ויתר המוזמנים במתח רב. אברהם היה בטוח שהרב לא יגיע והוא יישאר עם כל החוב של האולם והסעודה, וכבר ניסה לחשוב על רב אחר שיערוך את חופתו.

בשעה עשר הרב בוקובזה נכנס, חיבק את אברהם והתנצל על כך שהיה טרוד בענייני פיקוח נפש ולכן איחר בשעה. בתוך דקות בודדות הוא סידר חופה וקידושין בשמחה.

לאחר החופה לקח הרב את אברהם הצידה ושאל: "כמה עלו האולם, הקייטרינג והתזמורת?"

אברהם ענה לו. הרב חישב את הסכומים שציין, הוציא מחליפתו כסף מזומן ונתן לו בו במקום.

למחרת בבוקר התקשר הרב נתן לאברהם ושאל: "האם אתה צריך עזרה נוספת?"

אברהם, שהיה נבוך מעט מהחסד הנמשך, עוד לא הספיק להשיב והרב הוסיף: "תבין, הכסף שאני נותן לך אינו שלי. אני רק מעביר מידי פלוני לידי אלמוני..."

כעבור שבועיים התקשר שוב הרב נתן ושאל: "האם חסר לך משהו?"

אברהם התרגש. לא בגלל הכסף, אלא מפני שהרגיש שמדובר באדם שרוצה באמת לעזור מכל הלב, ולא מעוניין רק לצאת ידי חובה ולהתפאר בכך שסייע לאברך במצוקה.

עברו הימים. אשתו של אברהם התעברה, וכאשר הייתה בחודש השישי להריונה אברהם חלה במחלת המונו. הרופאים אמרו שמצב זה מסוכן לעובר, והוא עלול חלילה לצאת לאוויר העולם כשהוא פגום. בני הזוג היו מודאגים מכך מאוד.

כאשר נודע לאברהם שהרב בוקובזה מגיע לשכונת נווה יעקב כדי לבקר את אחותו, מיד הלך אליו וסיפר לו על חששות הרופאים שמאוד מדאיגים אותם.

אמר לו הרב: "אל תדאג בכלל. הילד ייצא חלק, חלק, חלק".

אברהם יצא מהמפגש כשהוא מעודד, אבל החששות לא עזבו אותו.

בתחילת החורף, בשבת קודש, כאשר אשתו של אברהם הייתה בחודש התשיעי להריונה, החלה לחוש בצירים. הוא לקח אותה ברכבם יחד עם רבנית מנווה יעקב שהתלוותה אליהם לבקשת אשתו, והם נסעו מיד לבית הרפואה שערי צדק.

הגשם הראשון החל לרדת, והכביש נעשה חלק מן השמן שעליו. בירידה משכונת הגבעה הצרפתית לכיוון רמת שלמה, החל הרכב להחליק במהירות מבהילה. כל מה שאברהם עשה כדי שהרכב יעצור לא הועיל. הרכב התדרדר במהירות עצומה, חצה רמזורים אדומים ועמד בפני תאונה בלתי נמנעת. אשתו של אברהם והרבנית צעקו, ואברהם כבר איבד תקווה והתכונן לגרוע מכול.

אולם באמצע הירידה הכביש היה יבש יותר, והרכב האט בהדרגה עד שהנסיעה התייצבה. אברהם המשיך בנסיעה לבית הרפואה, ובפתח המבנה אשתו החלה ללדת. מיד השכיבו אותה על אלונקה והעבירוה בדחיפות לחדר הלידה, ושם התינוק נולד. כשהתברר לבני הזוג שהתינוק בריא ושלם, גברה שמחתם שבעתיים.

כאשר חזר אברהם לנווה יעקב סיפר לגברת בוכריס על הנס שאירע להם בדרך לבית הרפואה, ועל כך שהילד נולד בריא ושלם, כפי שהבטיח אחיה הרב בוקובזה.

"שכחת מה עוד אמר לך הרב?" אמרה, "'חלק, חלק, חלק'. אם לא הייתם מחליקים בכביש, אלא עוצרים ברמזורים ונוסעים כרגיל, אשתך הייתה יולדת ברכב ולא בבית הרפואה..."

על פי הספר 'עמוד החסד' על חיי הרב נתן בוקובזה זצ"ל

ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: orchozer@gmail.com