סכנה קיומית לנוער שלנו

חוסר האחריות של פייגלין הוא סכנה ברורה ומיידית לחלקים גדולים מהנוער שלנו שאמור יום אחד להמשיך לסחוב את העגלה. טור אישי כואב

אמא דואגת , ג' בניסן תשע"ט

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: ISTOCK

כבר כמה לילות אני לא יכולה לישון כל פעם שאני נזכרת במצע של פייגלין ובנהייה אחריו ואחרי ההצעות שלו לקנאביס.

בתי אושפזה במצב קשה מאוד בבית חולים לחולי נפש בגלל שימוש בקנאביס. איתה באישפוז היו עוד רבים ורבות שאושפזו על אותו רקע. כעת היא בסדר בחסדי השם. אבל הסיפור כולו היה ועדיין כואב מאוד מאוד. כשאני רואה את העדר שהולך אחרי פייגלין, אני רואה אסון גדול מאוד שעומד לפתחנו.

אני אישה מוכרת בציונות הדתית, מאחד היישובים ביש"ע. לדעתי אנשים לא באמת מבינים מה הולך להיות לנו פה. כבר עכשיו אין מקום בבתי חולים לחולי נפש ואני לא רוצה לחשוב מה הולך להיות.

והכל עטוף בעטיפה מחויכת ונוצצת. אולי זה האסון הגדול ביותר. אולי מישהו יתעורר סוף סוף ויבין שיש פה סכנה קיומית לנוער שלנו, לבנייה הפיזית, הנפשית והרוחנית שלו. חוסר האחריות של פייגלין ודומיו הוא סכנה ברורה ומיידית לחלקים גדולים מהנוער שלנו שאמור יום אחד להמשיך לסחוב את העגלה במקומנו.

אין פה דת אין פה מדינה, יש פה רק נשמות תועות שעלולות חלילה להיות אבודות עוד שנים רבות. אני יודעת כמה הרס וחורבן תביא איתה הבשורה של הקנאביס. הייתי שם עם בכורתי וההשלכות הן הרסניות לכולם.

הנה דברים שכתבתי לפעילה של זהות בימים האחרונים:

שלום רב לך. הבנתי שאת מזוהה עם מפלגת זהות. אני אם לילדה שאושפזה בבית חולים פסיכיאטרי בעקבות שימוש בקנאביס, ולצערי ראיתי כמוה עוד רבים רבים וטובים. אני אשמח אם תעבירי את המסר הזה לאדון פייגלין, שידע מה קורה ביום שאחרי.

מבחינתי ומבחינת הרופאים הפסיכיאטרים, הקנאביס הוא אסון לבריאות הנפש. מהיכרות קרובה עם התחום במסגרת העבודה שלי עם נוער בסיכון, ברור לי שהקנאביס מביא אנשים למקום שבו הם אינם רוצים לקחת אחריות מלאה על החיים שלהם.

ידע אדון פייגלין שהוא משחק פה בנשמות של ילדים ואנשים. בנשמות של דור. התוצאות של המצע שלו והדחיפה אליו עשויים להביא להרס וחורבן לדורות. מצפה מאנשים כמותכם שקיבלו חינוך דתי ויראת שמיים, לעודד התמודדות בריאה ולהפסיק לברוח.

אולי ביקור של שעה, לא יותר, במוסד סגור יגרום לפייגלין ולשכמותו לחשוב שוב. התוצאות של הממתקים שאותם הוא מציע בביטחון עם חיוך על הפנים הן הרות אסון. לא פחות.

הלוואי ודבריי אלה יצליחו להציל משהו.

בברכה,

אמא דואגת מאד מאד