בשבע מהדורה דיגיטלית

הכפר בא אל מוחמד

היא הייתה אמורה להיות בשורת הדיור לציבור החרדי אבל קברניטי המגזר החרדי היססו - וכך הפכה העיר המתוכננת כסיף לעיר הבדואית החדשה.

ניצן קידר , ו' בניסן תשע"ט

קרקעות מדינה במתנה. הכפר הבדואי אום אל-חיראן שבדרום הנגב
קרקעות מדינה במתנה. הכפר הבדואי אום אל-חיראן שבדרום הנגב
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

זו הייתה אמורה להיות אחת הבשורות הגדולות לציבור החרדי. עיר חדשה בנגב המזרחי באזור ערד, שכולה על טהרת הציבור החרדי, בדומה למודיעין עילית ולביתר עילית, רק הפעם – בפריפריה. החלטת הממשלה בנושא ניתנה כבר לפני עשור. בנובמבר 2013 הורתה הממשלה למשרד הפנים להאיץ בהליכים להקמת העיר החדשה, שזכתה לשם כסיף, ובאפריל 2014 אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה את התוכניות להקמת העיר. במסגרת התוכניות היו אמורות להיבנות כ-16,000 יחידות דיור לכ-80,000 תושבים.

לפני שנתיים אף אישר משרד הבינוי והשיכון שתי התקשרויות העוסקות בקידום הקמת העיר. ההתקשרות הגדולה בוצעה עם חברה שהייתה אמורה לבצע עבודות הנדסיות להקמת שלב א' של העיר, בעלות של 22 מיליון שקלים. התקשרות נוספת, אשר נאמדת ב-150 אלף שקלים, בוצעה מול משרד שהיה אמון על הכנת תוכנית אב ומתאר לעיר.

אבל ההתלהבות הממשלתית לא הצליחה להדביק את הציבור החרדי. ההנהגה הפוליטית טענה כי מדובר באזור מרוחק, שידרדר את הדרים בו אל מתחת לקו העוני בהיעדר אפשרויות פרנסה. גם אם הציבור היה מאוד רוצה, כי בכל זאת מדובר בפתרון דיור זול ומשתלם ל-80,000 נפשות, פרנסיו החליטו אחרת. ראשי הציבור רצו פתרונות קרובים יותר. כך נולדה תוכנית שפיר, עיר חרדית בפאתי קריית גת. אלא שהמילה עיר קצת גדולה על התוכנית. מדובר בשכונה, בעיקר, שעדיין מתנהל עליה ויכוח אם תיועד לחרדים בלבד או שלא. בינתיים, הבדואים נכנסים לתמונה.

מסמנים וי

לאן התגלגלה תוכנית כסיף? את ההחלטה על הקמת כסיף הביא לממשלה שר הבינוי והשיכון דאז אורי אריאל. תחתיו, כאחראי על רשות הבדואים, הוחלט לבחון את שינוי האוכלוסייה שתשוכן על הקרקע הזאת. אריאל לא הוביל את המהלך, אלא הרשות עצמה היא זו שבוחנת את העברת הקרקע לידי הבדואים בנגב.

ההסבר הרשמי הוא "אם החרדים לא רוצים – יש מי שרוצה". את הקרקע של כסיף מייעדים ליישוב הבדואי החדש אל-פורעה שתוכנן במקום אחר. אף אחד לא חשב להקים על הקרקעות הללו עיר או יישוב יהודי אחר. זה לא נדיר באזור. באחרונה נחשף בערוץ 7 כי הרשות לבדואים ורשות מקרקעי ישראל מקדמות תוכנית להענקת קרקעות ליישובים לקיה, כסייפה, ערוער ורהט, חרף העובדה שיש בהם כבר שטחים בלתי מיושבים, וכן קרקעות שיש עליהן תביעות בעלות וחלקן אינן מיושבות גם כן.

מדו"ח שפרסמה עמותת 'רגבים' עלה כי בשטח היישוב ערוער יש כיום 1,685 דונמים זמינים לקליטת הפזורה הבדואית, פרט לקרקעות שקיימת עליהן תביעת בעלות - חלקן מאוישות וחלקן לא. ברהט, שגדלה באופן כמעט מבהיל, יש 1,241 דונמים פנויים בנוסף לשטחים שעליהם יש תביעות בעלות וחלקם פנויים.

בלקיה, לדוגמה, יש רק 69 דונמים פנויים, אבל גם שם במסגרת תביעות הבעלות יש שטחים פנויים רבים. בכסייפה כביכול אין שטח פנוי כיום, אבל בפועל מרבית השטחים ביישוב נמצאים באותו מצב של תביעות בעלות וחלקם כלל אינם בנויים. נציין שעד היום כמעט לא היו בדואים שזכו מול המדינה בתביעות בעלות על קרקע בנגב.

גורם המקורב לנושא סיפר ל'בשבע' כיצד באופן עקבי מתרחבים היישובים הבדואיים. "באים ליישובים הללו ומבקשים מהם תוכנית שתעריך את הגידול הטבעי שלהם. הם כמובן מתפרעים עם התוכניות, והמדינה מתכוונת להעניק להם כל מה שביקשו". בתנועת 'רגבים', אשר פועלת בין היתר לבדיקת הנושא לעומק, אומרים כי "הרחבת הקווים הכחולים של שלושת היישובים, לפני מיצוי הפוטנציאל התכנוני הקיים בשטח היישוב הנוכחי, היא בריחה מטיפול שורש בסוגיית תביעות הבעלות והסדרת הפזורה הבלתי חוקית".

ברשות לפיתוח התיישבות הבדואים בנגב לא מבינים על מה המהומה. "התוכניות המדוברות הוצגו בשלב ההתייעצויות לשורה של ארגונים ואישים, בין היתר גם לראשי תנועת 'רגבים' שנתנו את ברכתם לתוכניות. בכל מקרה, רשות הבדואים מתכננת גם על קרקעות שיש עליהן תביעות בעלות, וגם מנצלת כל קרקע מדינה פנויה בתוך קו כחול של יישוב חוק, לפני שהיא מקדמת תוכניות לתוספות נדרשות לתחומי היישובים", נאמר בתגובת הרשות.

מעגלים פינות

כסיף מסתמנת כחלק ממגמה להעביר עוד ועוד קרקעות של המדינה לידיים בדואיות. כך פורסמה תוכנית להסדרת מגוריהם של 125,000 אזרחים בדואים בנגב, שכמחציתם מתגוררים במקבצים בלתי חוקיים הסמוכים ליישובי הקבע או בבנייה בלתי חוקית בתוך תחומי היישובים עצמם, וכמחציתם בפזורה בלתי חוקית שאותה המדינה מתכננת לפנות ליישובי הקבע.

הכשרת המגרשים למען תושבי הפזורה תתבצע על אדמות מדינה בלבד, וכך תתעלם המדינה מסוגיית תביעות הבעלות – סכסוך עתיק יומין בין המדינה למיעוט מקרב האוכלוסייה הבדואית, אשר טוענים לבעלותם על מאות אלפי דונמים בנגב. טענה זו מעולם לא עמדה במבחן בתי המשפט, אך מדינת ישראל ביקשה להגיע להסדרי פשרה מפליגים עם הטוענים לבעלות, ולרוב נכשלה בכך.

על פי התוכנית, בשלב ראשון מי שמתגוררים בבנייה בלתי חוקית בתוך תחומי היישובים או בסמוך להם, יוסדרו במקום מגוריהם הנוכחי ויקבלו פיצוי של 125,000 שקלים. לשם כך צפויה המדינה להרחיב כבר עכשיו את תחומי היישובים, כפי שהסברנו, על מנת לספח את המתחמים האמורים ליישובים המוסדרים.

65,000 תושבי הפזורה הבלתי חוקית יועתקו בעתיד ממקום מגוריהם הנוכחי הלא מוכר לאדמות מדינה, ויקבלו מגרש מפותח בחינם ביישוב קבע, עם זכויות בנייה להקמת צמוד קרקע, וכן פיצוי בסך 250,000 על פירוק הבית הבלתי חוקי. האם מתיישבים ביו"ש שמפונים מבתיהם מקבלים את אותם התנאים? נראה שלא.

עמיחי יוגב, מנהל הפעילות של עמותת 'רגבים' בנגב, מסביר כי "מצד אחד, אחרי שנים ארוכות שתוכניות המדינה נתקעו בגלל סוגיית תביעות הבעלות, החליט השר אורי אריאל להפריד בין הסוגיות ולהניע את גלגלי ההסדרה. זה היה הצעד המשמעותי ביותר שהמדינה נקטה אחרי עשרות שנים, ועל כך ברכתנו".

"מצד שני, רשות הבדואים מעגלת פינות, והחליטה ש'אם מוחמד לא יבוא אל הכפר, הכפר יבוא אל מוחמד'. על פי התוכנית המדוברת, בכוונתה להרחיב את היישובים על אלפי דונמים נוספים, כדי לסמן וי על אלפי תושבים בפזורה הלא חוקית שיוסדרו במקומם, בזמן שאלפי מגרשים פנויים ממתינים ביישובים אך אין שום הצלחה בהסדרת הפזורה בתוכם. לכן במקום להשקיע מאמצים בהכנסת הפזורה ליישובים, הרשות הולכת לפתרון הקל והבטוח של הסדרה במקום כדי לסמן הצלחה, גם במחיר של איבוד אדמות מדינה יקרות לטובת יישובים שממילא עומדים ריקים. אסור להגדיל את היישובים הקיימים, עד שלא ממצים לחלוטין את פוטנציאל האכלוס הקיים על פי התוכניות".

החרדים עוד בתמונה

הפנינו השבוע את השאלות לגבי כסיף והרחבת היישובים הבדואיים לרשות לפיתוח התיישבות הבדואים בנגב. מהרשות נמסר כי "רשות הבדואים מתכננת את היישוב החדש אל-פורעה בהתאם להחלטת הממשלה מלפני למעלה מעשור. מנהל התכנון בוחן את ביטול היישוב אל-פורעה והעברת אוכלוסיית אל-פורעה אל היישוב כסיף, שיועד במקור לאוכלוסייה החרדית והסתבר שאין חרדים המעוניינים לגור בו, לאחר שהוחלט על הקמת העיר החדשה מערבית לקריית גת המיועדת לחרדים".

לגבי הרחבת היישובים הבדואיים, נמסר כי "הרשות מקדמת תכנון של 150,000 יחידות דיור המיועדות כולן לאוכלוסייה הבדואית. מחצית השטח מיועד להסדרת פזורה והיתרה לריבוי טבעי לשנים הבאות. כל התכנון מתבצע על אדמות מדינה או להסדרת פזורה במקום בתביעות הבעלות בתוך הקווים הכחולים. הרחבת היישובים מתבצעת לצורך מתן מענה להסדרת כלל האוכלוסייה הבדואית בדרום, באופן שייתן מענה כולל לצרכים העתידיים, וצמצום הפערים של עשרות שנים שבהן לא שווקו מגרשים למגזר".

עוד אומרים ברשות כי "בשנים 2014‑2016 גדלו הפלישות לאדמות מדינה בכ‑30,000 דונם. רק תוכנית כוללת להסדרת ההתיישבות ומתן מענה לצרכים תמנע את המשך ההתפשטות הבלתי נשלטת לאדמות מדינה שהתרחשה ב‑20 השנים האחרונות".

מבחינת החרדים, ראוי לציין, הסיפור של כסיף עדיין לא גמור. משיחות שקיימנו עם לפחות שניים מחברי הכנסת החרדים, הם אומרים שמדובר בתוכנית שאסור לפסול על הסף וכי יש לבדוק לעומק את היתכנותה. לפחות ח"כ חרדי אחד ערך סיור מעמיק בשטח וראה כי הפוטנציאל גדול, אבל כרגע אי אפשר לתת פומבי לדברים. מצוקת הדיור החרדית עצומה, ובנגב כבר קמו קהילות חרדיות מפותחות ומוצלחות, אבל הפוליטיקאים היו רוצים למצוא פתרונות במרכז, ושהציבור שלהם לא ירגיש שהשליכו אותו רחוק ועשו עליו ניסיונות יישוב. מתחת לפני השטח מבינים במפלגות החרדיות שמדובר בפתרון אמיתי למצוקת הדיור החרדית, אבל מתקשים לקבל את הדין. אם שפיר תמשיך להתעכב, כסיף עלולה שוב להוות אפשרות ריאלית לפתרון דיור ציבורי אמיתי.

השאלה הגדולה היא האם כסיף תישאר עד אז כאדמות מדינה, או תוענק חינם אין כסף ליישובי הבדואים, שישמחו לקבל לרשותם עוד קרקעות של מדינת ישראל, תוך שהם ממשיכים להשתלט באופן בלתי חוקית על אדמות נוספות – ומותירים את המדינה קירחת מכאן ומכאן.