ד"ר עדו ליברמן, יועץ מדעי במכון מסקר ומרצה באקדמית גליל מערבי, מסביר מדוע מדגמי הטלוויזיה לא הצליחו לנבא במדויק את תוצאות הבחירות לכנסת ה-21.
"סקרים זה מוצר שצריך ללמוד לצרוך אותו, אפשר לסמוך עליו אבל יש לו מגרעות. את המגמה הכללית הסקרים צפו, את התיקו בין שתי המפלגות ואת היתרון לגוש הימין. לעומת זאת את הדברים הקטנים, את התנועות התוך גושיות קשה יותר לנבא".
הוא מציין כי הסוקרים לא יכולים לזהות מעבר מצומצם של חלק ממצביעי הימין לליכוד או של מצביעי השמאל לכחול לבן על חשבון מרצ והעבודה.
ד"ר ליברמן גם מסביר כי התחזיות האופטימיות לפייגלין והפסימיות לישראל ביתנו נבעו מהתערבות אקטיבית של תומכי מפלגות אלה, "אלה שני מקרים הפוכים עם אותה בעיה. פייגלין עודד את הייצוג של תומכיו במרחב האינטרנטי, מה שגרם לייצוג גבוה מהייצוג האמיתי. תחשוב על כך שכל נציג זהות ענה בסקרים לעומת מפלגות אחרות שפחות ענו.
"במקרה של ישראל ביתנו הטעות היא הפוכה כי ליברמן מקטין מאוד את הפעילות האינטרנטית וההשתתפות בסקרים ולכן הייצוג שלהם מאוד נמוך וגם לא משקף את המצב האמיתי".
לדבריו הריצה של גנץ לנאום ניצחון על בסיס תוצאות מדגם הייתה שגיאה, "יש כאן חוסר ניסיון והבנת עולם הסקרים כולל מדגם בחירות שהוא לא יותר אמין משאר הסקרים. גם בקלפי המדגם לא כולם משתפים פעולה וחלקם מצביעים באופן שונה ממה שהצביעו בקלפי.
"בהיבט הסוציולוגי הייתה כאן חגיגה ראשונית על הגדלת המפלגה באופן דרמטי משלושים על פי הסקרים לשלושים וחמישה, זה היה פרץ של שמחה וניסיון לצרוב ניצחון. אבל הוא כמובן טעה בסופו של דבר ואת המחיר הוא סופג".