הצד ההלכתי של הטסת החללית לירח

כנס תורה ומדע ה-26: איך מטיסים חללית לירח בלי לחלל שבת? כיצד יושפע העולם ההלכתי מכניסתם של רובוטים לחיינו?

חזקי ברוך , ט' בניסן תשע"ט

הכנס במרכז האקדמי לב
הכנס במרכז האקדמי לב
צילום: חזקי ברוך

כנס תורה ומדע ה-26 שהתקיים במרכז האקדמי לב בירושלים אירח את בכירי החוקרים והרבנים שפועלים על הרצף שבין התורה והמדע.

המשתתפים דנו בסוגיות ובחידושים המעסיקים הן את הרבנים והן את החוקרים ומפעילי המערכות הטכנולוגיות. השנה עסק הכנס בין השאר בנושאים כמו בינה אנושית ומלאכותית וכיצד היא משפיע על ההלכה, הקשר בין רפואה וביולוגיה, דילמות אתיות של רופאים והאם ארכיאולוגיה מסוגלת לסתור כתבי עמים עתיקים כאשר לא נמצאו עדויות בשטחי החפירות.

בכנס שאירגן פרופ' נח דנא-פיקארד, הוענק פרס "לב" על שם פרופ' זאב לב, מייסד המרכז האקדמי לב, לרב פרופ' אברהם שטיינברג שפועל בתחום האתיקה הרפואית ועמד בראש ועדות ציבוריות בנושא השתלות וחולים הנוטים למות, פרסם 42 ספרים 292 מאמרים מקצועיים ועוד. את הפרס העניק נשיא המרכז האקדמי לב פרופ' חיים סוקניק.

הרב שטיינברג סיפר: "התרגשתי לקבל את הבשורה שמעניקים לי את הפרס הנכבד. לכבוד לי להצטרף ולהימנות על זוכי הפרס הקודמים שתרמו כה רבות לעולם התורה והמדע. חברה מאוד מכובדת. ואני מודה מאוד לוועדת הפרס".

אחד החלקים המעניינים בכנס התקיים לקראת נחיתת החללית הישראלית 'בראשית' על הירח, כאשר לאחר שיחת סקייפ עם אריאל גומז, בוגר המרכז האקדמי לב שהינו אחד מהמהנדסים שמטיסים את החללית לירח ונאלץ להישאר בחדר הבקרה, סיפר הרב שרגא דהן, רב מורה הוראה בבית שמש, לשעבר ראש בית המדרש להלכה של הרבנות הצבאית ומי שנחשב ל"רב של החללית" על ההיבטים ההלכתיים סביב שמירת שבת במהלך מבצע הטסת החללית לירח, שנמשך כבר כחודשיים.

״מכיוון שאין מדובר בפיקוח נפש מובהק נדרש היה למצוא פתרונות הלכתיים שיהיו רלוונטיים למשימה. בנוסף, חלק גדול מצוות המפתחים והמהנדסים הם אנשים דתיים וחלקם בוגרי המרכז האקדמי לב, כך שהיינו צריכים לתת מענה הלכתי מתאים. זה נושא חדש שעד היום כמובן לא נדון בהלכה", סיפר הרב דהן.

לדברי הרב דהן: "ניתחנו את המשימה. SpaceIl הגדירה 3 מטרות מרכזיות. שמדובר בגאווה לאומית, פריצת דרך טכנולוגית וחינוך למדעים וחקר החלל. כל אלה אינם מאפשרים מלאכות בשבת. בהגדרות של חז"ל לביצוע מלאכות בשבת מונים למשל מספר נושאים אשר בשעת הדחק ניתן למצוא להם פתרונות וזאת למשל לצורך מצווה והפסד מרובה. היום ייתכן וחז"ל היו מוסיפים גם צורך לאומי, אולם זה לא מופיע במקורות כי באותם ימים לא היה לעם היהודי מדינה ולא עסקו בהלכות מדינה".

רוב הרבנים נמנעו מלדון בנושא, כיוון שמדובר בנושא חדשני אך הרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף נכנס לעובי הקורה ולאחר מספר חודשים של למידת הנושא והתכתבות עם רבנים נוספים התקבל מסמך הלכתי מפורט בין שמונה עמודים, שגם יצא עם החללית עצמה לירח, בצורה סמלית, יחד עם ספר תנ"ך. המסקנות ההלכתיות העיקריות היו שיש למקסם אוטומציה בשיגור, לפעול בשיטת שבות דשבות מאחר שמדובר בהפסד כספי גדול מאוד של 100 מיליון דולר במקרה שהמשימה תיכשל, יצירת פלטפורמות טכנולוגיות בשיטת גרמא ומניעת המונע למצבי דחקה (כגון מקלדת שבת ייעודית שנבנתה לצורך הפרויקט).

במהלך הבירור ההלכתי המקיף העלו הפוסקים איתם התייעצו את סוגיית המלאכות שבת בחלל במקום בו אין חיובי שבת מהתורה. כמו כן ההשהיה במלאכת הפעלת החללית וצורת הפעלתה ושליחת הפקודות אליה מהקרקע נעשים באופן כזה שאינו מוגדר כאיסורי תורה. הן מפאת האי-ישירות של המלאכות ומסיבות נוספות, כגון פקודה שעוברת גם דרך מדינות נוספות בעולם עד שמגיעה לחלל. "בפועל", אומר הרב דהן, "בכל השבתות החללית טסה לבד והנתונים רק הועברו לחדר בקרה למקרי שיהיה צורך בפעולות חירום" ובעצם לא בוצעו כלל פעולות.

"כדי לאפשר את ביצוע הפרויקט הלאומי ולמנוע חילול שבת" מסביר הרב דהן "בSpaceIl ביקשו מנאס"א ששיגור החללית לא יתבצע בשבת על מנת שהמהנדסים שומרי השבת שחלקם אף ממובילי הפרויקט יוכלו לעשות את העבודה. כשנאס"א הבינו כמה השבת חשובה הם הציעו תאריכי טיסה חלופיים: בשישי או מוצאי שבת. לבסוף הוחלט שהשיגור יתקיים ביום שישי. דבר שאפשר לבצע את כל הפעולות לפני שבת ללא חילול שבת״.

במושבים אחרים בכנס התייחס נשיאה לשעבר של המכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום ליד נתיבות הרב פרופ' אבי לוי לזיקה ההולכת וגוברת בין ההלכה ובין ההתפתחות הטכנולוגית ואמר כי ״בעתיד יהיו לא רק 'בוטים' של בחירות אלא רובוטים שיוכלו להחליף את בני האדם במובנים רבים. זה כמובן משפיע וישפיע גם על העולם ההלכתיולכן כנס כמו זה הוא הכרחי כדי לדון בהיבטים האלה, שבעבר היו דמיוניים אך כיום הינם מציאותיים לחלוטין".

כדי לתת מענה לעגונות ומסורבות גט, קרא הרב ד"ר יוסף יצחק ליפשיץ לדיינים ורבנים להתייעץ עם פסיכולוגים ופסיכיאטרים במקרים של עגונות ומסורבות גט ואמר "הייתי רוצה שכאשר אדם מסרב לתת גט במשך הרבה שנים לבחון גם את הכיוון שהוא אולי נחשב כסובל מהפרעה נפשית. לא תמיד זה ניתן אבל הרבה פעמים זה בוודאי אפשרי. ההגדרה ההלכתית וגם האופן שבו אנחנו מעריכים את האדם חשובה. ניתן לשאול את האישה האם הייתה מתחתנת עם בעלה אילו הייתה יודעת לפני החתונה שהוא סובל מהפרעה נפשית. מאחר שהיא הייתה מסרבת לכך ניתן לבטל את הנישואין על סמך ההגדרה "מקח טעות" ולהציל את החיים של אותה אישה".

"אין מדובר בחידוש הלכתי" הסביר הרב ד"ר ליפשיץ, "אלא קריאה לרבנים לפנות לפסיכולוגים ופסיכיאטרים. הם לא מוזמנים לבית הדין ולא מתייעצים איתם מספיק מחוץ לבית הדין וצריך שרבנים ודיינים יעשו את זה הרבה יותר".

ד"ר יצחק מייטליס ניפץ את המחשבה שלפיה ניתן לסמוך על אמיתות ארכיאולוגיות והסביר כי פעמים רבות נמצאו כתובות עתיקות על אירועים שקרו, אך הארכיאולוגיה לא מצאה לכך תימוכין בשטח, ובכל זאת ברור לכל החוקרים שהמקום היה גם היה.

מייטליס כמובן רמז לכך שגם התנ"ך צריך להיות מקור לגיטימי אך הוכיח את טענתו דווקא ממקורות אחרים. לדבריו "יש כתבים אשוריים וכתבים קדומים נוספים שאין חולק על תקפותם ההיסטורית למרות שאין להם ממצאים בשטח. הארכיאולוגיה משתנה וההיסטוריה משתנה עם השנים, מגיעים למסקנות חדשות כל הזמן. מה שלמדתי כסטודנט כבר לא בהכרח אחר כך".

מייטליס פירט מספר דוגמאות: "במכתבי אל עמארנה מהמאה ה14 לפני הספירה שנמצאו במצרים, ישנם גם שישה מכתבים שכתב המלך עבדח'יבה מירושלים, כתובים בכתב יתדות ובשפה הקדומה אכדית, תוך התייחסות מפורשת לשם ירושלים. אלא שהארכיאולוגיה לא נמצאה עד היום העיר ירושלים של המלך עבדח'יבה. מצאו תקופות קדומות יותר וגם מאוחרות יותר אך אין אף קיר שניתן לייחס לתקופה ההיא, התקופה שבה עם ישראל נכנס לארץ לאחר יציאת מצרים. ובכל זאת מתייחסים לעיר הזו כעובדה היסטורית. הציעו פתרון מעניין, לפיו כל הממצאים קבורים בתוך משטח הר הבית שבנה הורדוס. אם כך מציעים החוקרים" תהה ד"ר מייטליס, "מדוע לא ניתן להגיד כך גם לגבי דוד המלך ושלמה המלך? מדוע טוענים בתוקף שהם לא היו?".

ד"ר מייטליס הראה גם כיצד יש מכתבים היסטוריים על מצור סביב מגידור וסביב שומרון בשתי תקופות שונות, אך בשני המקרים הללו לא נמצאו חומות המתוארכות לתקופות הללו. "ובכל זאת, גם כאן כולם מקבלים את התיעוד ההיסטורי כעובדה ברורה".

מייטליס המשיך והראה כיצד גם בתל עזקה ישנם כתבים היסטוריים של סנחריב המלך שמספר על מצור שעשה. הארכיאולוגים מצאו אמנם חומה אלא שהיא מתוארכת 1000 שנים קודם לכן ולא לתקופה של סנחריב. לכן, קבע ד"ר מייטליס, לארכיאולוגיה ישנו תפקיד חשוב בלימוד ההיסטוריה ובהבנה כיצד נראו החיים באותם ימים והיכן גרו אנשים למשל, אך לא כאימות היסטורי או עימות מול מקורות היסטוריים אחרים.

בהרצאתו קישר פרופ' נח דנא-פיקארד, יו"ר הכנס וראש הקתדרה למחקר במתמטיקה חינוך ויהדות במרכז האקדמי לב, עניני תורה כגון מים מעל הרקיע, מים מתחת לרקיע, חקר החלל וגיאולוגיה. "כידוע, בפרשת בראשית כתוב שהקב"ה מבדיל בין המים שמעל לרקיע ובין המים שמתחת. היו כאלה שמיקמו את המים הללו באטמוספירה ויש דעות נוספות. כיום ניתן לחקור את הנושא ולחפש את המים שחלק ממפרשי התנ"ך הגדירו כ"תלויים באוויר" כלומר מים שנמצאים בחלל. עד היום מצאו כוכבים שיש בהם רק אבנים כמו מרקורי ונוגה אבל מצאו גם מים בכוכבי שביט, אלא שבהם תרכובת המים שונה מאשר בכדור הארץ, כך שאי אפשר לומר שמדובר באותם מים. עם זאת הגיאולוגים מצאו שאבנים געשיות שבאו מתוך כדור הארץ מכילות מים בתרכובת מים דומה לכוכבי שביט״. פרופ' דנא-פיקארד הסביר כי ״ייתכן שההבחנה בין המים התחתונים והעליונים הן בין המים שבחלל והמים שעל פני כדור הארץ".

בסוף הכנס סיכם פרופ' דנא-פיקארד ואמר "אינני מופתע מהחיבור בין תורה ומדע. אנו עסוקים בנושאים שרלוונטיים הן לאנשי ההלכה והן לאנשי המדע. הקשר בין התחומים הולך ועולה, מתברר שוב ושוב כי אין סתירה בין תורה ומדע, ולהיפך – דווקא באמצעות המדע אנו לומדים להכיר יותר טוב את עולמו של הקדוש ברוך הוא".